מצחצחים חרבות: הקרב על נשיאות פיפ"א מתחמם

טורניר אליפות אירופה לנבחרות צעירות המתקיים בישראל אולי מצליח למלא כותרות בארץ, אבל לומר את האמת, במקומות אחרים ביבשת הוא לא בדיוק שובר את טבלאות הצפייה. בגרמניה, למשל, הועברו השידורים הישירים בחופזה, שבוע לפני משחק הפתיחה, מערוץ SAT1 הפופולארי, אל ערוצי נישה בכבלים.

גם עבור בכירי אופ"א, מארגנת הטורניר, מדובר על אירוע חשוב אמנם, אבל בסופו של דבר אירוע שהוא עלה תאנה בודד, שאינו מצליח להסתיר את מה שקורה מאחורי הקלעים וגוזל את רוב מחשבותיו של מישל פלאטיני, נשיא הארגון, שנחת רק השבוע בארץ. מאחורי עלה התאנה הזה מתגלים מאבקי הכוח שמתגברים בחודשים האחרונים בעוצמה בקרב ארגוני הספורט העולמיים. מאבקים שעלולים ליצור סדר עולמי חדש בספורט.

בשבועות האחרונים נערכו מספר קונגרסים, כל אחד ומטרותיו הוא. בסוף מאי התחיל סוג של מרד נגד הוועד האולימפי הבינלאומי (ה-IOC) בסט. פטרסבורג: התגבשה קואליציה בלתי קדושה בהחלט שכוללת את הג'ודוקא לשעבר, נשיא רוסיה בהווה ואדון לאוצרות ההון של גזפרום, מר ולדימיר פוטין, שחבר בגלוי לשייח' הכווייתי הכל יכול אחמד אל-סבאח. אלו צירפו את התאחדויות הג'ודו וההיאבקות הבינלאומיות בניסיון לבצע הפיכה ולקיים "אליפות עולם כוללת" בכל ענפי הספורט האולימפיים, שתאורגן על-ידי SportAccord (ארגון בו חברות שבעים התאחדויות ספורט בינלאומיות).

***

בינתיים, בפיפ"א כנראה לא אוהבים את הקור הרוסי, וברחו למאוריציוס. מה להתאחדות הכדורגל העולמית ולאי נידח וקטנטן באוקיינוס ההודי, שהענף כמעט ולא קיים בו? שראש ההתאחדות לכדורגל שלו, דינננטל פרסוננוו, נחשד בחודש שעבר בהטיית משחקים? אי עם 17 אלף שחקנים רשומים בלבד? אז ככה: לא רק שהאי האקסקלוסיבי הזה (לתיירים בעלי הון בלבד) שייך לאפריקה, והנשיא ספ בלאטר אוהב להעניק בכך אותות כבוד עבור העסקנים האפריקאים, ושהשהייה הממומנת על-ידי פיפ"א במלונות יוקרה היא מתנה קטנה לנתינים הנאמנים בשעות קשות לארגון; מאוריציוס הוא, בעיקר, מקום רחוק גיאוגרפית ופיננסית, מה שלא מאפשר לכלי תקשורת, לבטח עיתונאים חוקרים עצמאיים, לסקר את הנעשה בו כהלכה. ואין משהו שמטריד את פיפ"א יותר מעיתונות חוקרת.

מאז קונגרס פיפ"א ב-2010 בציריך, בו נבחרו מארחות המונדיאלים ב-2018 ו-2022 רוסיה וקטאר - נאלצו שמונה חברי ועד מנהל של פיפ"א לפרוש מתפקידם, עקב הוכחות לשחיתות כזו או אחרת. ואז נכנסו גורמים רציניים ומוסמכים לחקירות בפיפ"א: ה-FBI ורשות המסים האמריקאית, ה-IRS, כי כנראה שיש גם הלבנות הון שמעורבות. החקירה, בכל אופן כפי שמפרסמים סוכנות הידיעות "רויטרס" והעיתונאי החוקר הבריטי אנדרו ג'נינגס - בעיצומה.

במקביל, נכשל כמעט לחלוטין ניסיון החיטוי של הארגון. בלאטר סיפר שאחרי "שחיתות שהחלה ב-2010, עלינו ב-2011 עם הרעיון לערוך רפורמה (כן, הוא באמת אמר את זה), וזו קרובה להסתיים". לצורך ניקוי פיפ"א, התבקשו מבקרים חיצוניים להתכנס לוועדה, ולהגיש לחברי הארגון דוחות מפורטים על בעיות השחיתות שלו. רק שבדרך נטש ארגון "טרנספרנסי אינטרנשיונל" (שקיפות בינלאומית) את הספינה בייאוש וכעס, וכך גם נשיאת ארגון "טרייס" (עקבות), המסייע לחברות להתמודד בשחיתות, הקנדית אלכסנדרה רייג', שאמרה: "לא היתה לי שום השפעה על המתרחש בפיפ"א".

מה שנשאר מהוועדה, הסתיים עם רפורמות כאלו: דחיית ההחלטה בדבר הגבלת גיל המועמדים לתפקידים בפיפ"א, ובהגבלת אורך הקדנציה שלהם - למועד אחר; מה שכן עבר, הוא הצורך בבדיקת רקע מקיפה יותר על המועמדים לתפקידים. רק שזו רוככה, בכך שמי שאחראי על הבדיקה לא יהיה גורם חיצוני כנדרש אלא פיפ"א בעצמה. זה רציני בערך כמו שההתאחדות לכדורגל בישראל תעשה בדיקת רקע על אנשי שלומה, נניח על עמוס לוזון.

מארק פית, העו"ד השוויצרי שעומד בראש הוועדה, ניסה למחות: "אלו לא הסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים", וביקש מבלאטר ושאר העסקנים לגלות שקיפות גם באשר לשכרם (90 מיליון דולר בשנה מוציאה פיפ"א על שכר עובדיה, על-פי הדוחות האחרונים). פית נאלץ לקבל תשובה שלילית.

***

כמובן שגם לאירופאים יש את תיבת השרצים הפרטית שלהם, אינטרסים של כוח וכסף, ואפילו רוטב עסיסי של שחיתויות והטיות משחקים; אבל בקומדיה הזו הם דווקא הדמויות הטובות. פלאטיני נשאל לגבי הרפורמות בפיפ"א לאחרונה, ואמר: "לא סיפרו לי שום דבר בנוגע לרפורמה. אני מניח שזה יעלה בישיבות הוועד המנהל במאוריציוס", היתמם הצרפתי בציניות. הוא כבר ידע שאין כוונה להעביר את התקנות בהן הוא תומך.

מאז שבלאטר דחף את פלאטיני הצעיר נגד יריבו המר של השוויצרי, לנארט יוהאנסון, בקרב על ראשות אופ"א - כבר עברה תקופה ניכרת. בלאטר ופלאטיני הם כיום יריבים. בניגוד לסיכומים פנימיים, בלאטר מסרב לפנות את כס הנשיאות בבחירות הבאות לפיפ"א, בהן כבר יהיה בן 79. הגרמנים, שמייצגים כוח חזק מאוד באופ"א, ניצבים בצידו של פלאטיני ופעלו לקדם רפורמות מאחורי הקלעים - מרוגזים.

עורכו הראשי של ה"קיקר", ריינר פראנצקה, כתב טור שכותרתו "פלאטיני שורף את הגשרים עם בלאטר". טורים כאלה לא נכתבים בלי סיבה, או בקשה מפורשת. פראנצק כותב: "באירופה אין נאמנים לבלאטר יותר... גם נשיא ההתאחדות הגרמנית וולפגנג נירסבאך, ידיד רב שנים של פלאטיני, הפנה לבלאטר עורף. אירופה נגד שאר העולם - הקרב התחיל. הכל מצביע על כך שבלאטר יתמודד ב-2015 מחדש על תפקיד נשיא פיפ"א. האם יהפוך פלאטיני למועמד נגד? והאם יהפוך נירסבאך נשיא אופ"א?".

הלחם הושלך על המים, והאיום כמעט ואינו מוסתר. "משפחת הכדורגל", כמו שבלאטר אוהב לקרוא לה, מצחצחת חרבות.