נוף חוצה גבולות: טיול בין מסורת לקדמה בכפר ליד גבול לבנון

רק שני כפרים של בני מיעוטים נותרו לאורך גבול הלבנון לאחר 1948. האחד הוא הכפר המרוני-נוצרי בירעם והשני הוא ערב אל-עראמשה. תושבי ערב אל-עראמשה הם בדואים שלפני כמאתיים שנים נדדו מנחלתם בעקבות חשש מנקמת דם והתיישבו בראש רכס סולם. הסיבה היחידה שבעטיה נותר הכפר על אדמתו הייתה הקשר האמיץ של תושביו עם בני המשקים שלמרגלות הרכס. תושבי הכפר סייעו בהברחת מעפילים מחופי לבנון, היו בני ברית נאמנים שסירבו להצטרף לכוחותיו של פאוזי קאוקג'י, ועבדו בענפי המשק במסירות. לא פלא שכשמושל הגליל הצה"לי פקד לפנות את הכפר, הזדעקו המוכתרים של היישובים היהודיים והסירו את רוע הגזירה.

הכביש אל הכפר מתפתל במעלה רכס סולם לאורכו של נחל נמר הקניוני והמיוער, שנפגע בחלקו העליון קשה מאז העברת גדר המערכת וצירי הטשטוש דרכו. הנחל זכה בשמו לאחר שבשנת 1965 קטל בפגיון רועה צאן בן 12 מהכפר נמר חסר שיניים ומורעב שהתנפל עליו. במורד הנחל יש שביל יפה המסומן בסימון שבילים ירוק.

מוחמד מיזעל, מנהל המתנ"ס, שהקים בכפר מיזם תיירותי יפה ("סוף העולם שמאלה", טל' 04-9807027, 050-6952124), מספר כי מחצית מילדותו של אביו עברה עליו בקיבוץ מצובה, שם קיבל את השם העברי אשר. בני המשק כלל לא ידעו על מוצאו הבדואי. פעם, כשהגיעו עם משפחותיהם כאורחים מכובדים לחתונה בכפר, הם הופתעו לראות את חברם לבוש בלבוש מסורתי. "תראו, אשר התחפש לערבי!", קראו בהשתאות.

החיים במרומי ההר לא היו קלים, אך בהדרגה התבססו הנוודים והיו לעובדי אדמה ששמרו על גאוותם הבדואית. תחת שלטון ישראל ידע הכפר תקופות ממושכות של הזנחה, אך בשנים האחרונות פועלים לתיקון העוול וגם בערב אל-עראמשה יש כעת מקלטים, צופרי אזעקה, מדרכות וכבישים.

המפגש עם מוחמד מאלף ממש. מפיו של האיש קולחת עברית משובחת, יש לו ידע רב על הנעשה בלבנון, והומור ציני משובח שבעזרתו הוא מתאר את התהליכים המהירים שעוברת החברה הבדואית עם החשיפה לחיים המודרניים ולחברה הישראלית. כך למשל תוכלו לשמוע ממנו על הסופר ג'יפים שיש היום לבדואים רבים. מה זה? הג'יפ שבו הם נוסעים לסופרמרקט ובחזרה. מומלץ בחום לבקר אצלו ולשמוע את סיפוריו על כוס קפה או תה ופיתה מתובלת בזעתר כיד המלך. כשמזמינים מראש אפשר לקבל ארוחה שלמה מהתפריט המוצע: מנסף - תבשיל אורז עם בשר, מקלובה, מג'דרה, עלי גפן, כרוב ופלפל ממולאים וכמובן חומוס ושלל סלטים. הארוחה במרפסת פתוחה הצופה מערבה לבוסתנים ולמורד הנחל.

מעל הכפר, על הגבול ממש, נמצאים כמה בתים השייכים לשלוחת כפר ערב אל-עראמשה בשם ג'ורדיה (התושבים מכנים אותה ג'ורדיח). זו אחת הנקודות היחידות לאורך גבול הצפון שבהן אפשר לעמוד ממש צמוד לגדר ולהשקיף מעבר לה. כדי להגיע לג'ורדיה יש לנסוע לאורך גדר המערכת של הכפר, לצאת מבעד שער ולהמשיך בכביש המתפתל צפונה. אין במקום שילוט. כל עוד הראות טובה אפשר לראות מהתצפית את הים התיכון ולהשקיף לעומק לבנון, לעבר כפרים שיעים ונוצרים. הנוף הפסטורלי מתגלה כאן במלוא שבריריותו. אם מוחמד יתלווה אליכם תוכלו לשמוע ממנו על אילי ההון שהקימו את הווילות הגדולות בסמוך לגבול.

את הביקור בכפר ובתצפית מומלץ לשלב גם בתצפית מרכס סולם דרומה, לשטח ישראל. ללא ספק הנקודה היפה ביותר לעשות זאת היא מערת קשת שבפארק אדמית. לפני כמה שנים הקימה הקק"ל שביל נוח המאפשר גם הגעה של כיסאות גלגלים עד סמוך למערה. לצד יופייה של המערה והסלעים הקארסטיים, נשקפים מהתצפית כל הגליל המערבי וחופו, עד עמק זבולון והכרמל. השקיעות מכאן תמיד יפות במיוחד ומביאות רוח אחרת.