חוקרים בהרווארד: פריפריה מעודדת שחיתות

רחוק יותר מהעין, קרוב יותר לכיס - כך עולה ממחקר אודות שחיתות ממשלתית בארה"ב, שערך פיליפ קמפנטה, חוקר מהרווארד, שבדק את הקשר בין מיקום גיאוגרפי לבין שחיתות ברשויות, ואולי זה אומר משהו על פרשיות השחיתות הנחשפות ברשויות המקומיות אצלנו באחרונה.

במחקר האמריקני, המדינות ניו-יורק ופלורידה נמצאו מושחתות יותר, ואכן בירותיהן מרוחקות ממרכזי האוכלוסייה: אולבני, בירת מדינת ניו-יורק, מרוחקת 200 ק"מ מהעיר ניו-יורק; וטאלאהאסי, בירת פילדלפיה, מרוחקת כ-600 ק"מ ממיאמי העיר הגדולה במדינה. זאת, לעומת מדינות שבהן מרכזי האוכלוסייה הגדולים סמוכים או נמצאים בעיר הבירה, כמו למשל דנוור שבקולורדו.

המחקר מחזק את התיאוריה המכונה accountability view, ולפיה בירות יהיו מושחתות יותר אם הן מרוחקות ממרכזי אוכלוסייה, משום שמנגנוני הביקורת, כמו הכיסוי התקשורתי, יהיו חלשים יותר.

דוגמה לכך מצאו החוקרים בשערוריות פוליטיות שאירעו במדינת ניו-יורק, ובירתה המרוחקת אולבני, ובמדינת מסצ'וסטס שבירתה, ומרכז האוכלוסייה הגדול בה היא בוסטון. המקרים היו דומים, פוליטיקאים הורשעו בשחיתות, אולם הכיסוי התקשורתי של כל אחד מהם היה שונה מאוד.

החוקרים מצאו 154 מאמרים ב"ניו-יורק טיימס" אודות השחיתות בניו-יורק, לעומת 238 מאמרים ב"בוסטון גלוב" אודות השחיתות במסצ'וסטס - פער משמעותי. על-פי החוקרים, התקשורת נוטה לתת כיסוי רב יותר לפוליטיקה כאשר הקהל מרוכז יותר סביב הבירה.

שחיתות גיאוגרפית

הגיאוגרפיה עשויה לעודד שחיתות פוליטית על-ידי הגבלת הדין וחשבון הניתן לציבור, אך מה קורה כאשר התקשורת מתקדמת? ולכאורה מחברת אותנו יותר, גם למקומות נידחים? החוקרים לא מצאו עדות לשינוי בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות בתקשורת, וסיכום המחקר אף מביע דאגה שהקיצוצים בענף העיתונות רק תגביר את הנידחות של ערים מרוחקות ומכאן להגברת השחיתות בהן (לידיעת הבעלים של רשתות המקומונים שנסגרו השנה בזה אחר זה).

ד"ר דורון נבות מבית-הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה מסכים עם כך שהשלטון המקומי "הוא התחום שבו קיימים הכי הרבה דפוסי שחיתות". לפי נתונים שאסף, בשנים 2006 עד 2008, טופלו ביחידה הארצית לחקירות הונאה 298 פרשות הנוגעות לנבחרי ציבור. 83% מהן היו סביב ראשי רשויות מקומיות (248), ו-19 עסקו בסגני ראשי רשויות. מחקר שנערך על-ידי ד"ר אסף מצקין מביה"ס לממשל וחברה במכללת בית ברל מצא גם הוא כי הרשויות המקומיות הן הגופים המושחתים ביותר בישראל.

החוקרים בהרווארד לא מצאו סימוכין לתיאורית השחיתות שלפיה ערים מבודדות מושחתות פחות בשל ריחוקן ממרכזים כלכליים. למעשה, הם מצאו ממצא הפוך: הריחוק של הבירות ממרכזים כלכליים לא מנע שחיתות. ויתרה מכך - השחיתות, גם זו שמקורה בגורמים עסקיים וכלכליים, הייתה גדולה יותר בבירות של מדינות שהן מבודדות ממרכזי האוכלוסייה הגדולים.

השחיתות בישראל הולכת ומחמירה, על-פי דוח של ארגון Transparency International המדרג את תפיסות הציבור לגבי שחיתות במגזר הציבורי ב-176 מדינות בעולם. ישראל דורגה בדוח במקום 39 בעולם ברמת השחיתות בשנת 2012, ירידה של 3 מקומות משנת 2011 (36), שבאה אחרי ירידה נוספת של 6 מקומות משנת 2010 (30).