האוצר מהמר הימור מסוכן

הצעת תקציב המדינה שהניח שר האוצר יאיר לפיד על שולחן הממשלה בשבוע שעבר, מעלה תמיהות הנוגעות להנחות אנשי האוצר. הנחות דומות, יש לציין, תרמו לא מעט לבור התקציבי העצום שהותיר אחריו שר האוצר הקודם יובל שטייניץ ואם יאיר לפיד אינו מעוניין ליפול לבור דומה, מן הראוי שיפעל במהירות ויערוך התאמות ושינויים רבים.

כבר עתה די ברור כי הנחות הצמיחה לשנת 2013, כולל התוספת בגין תגליות הגז, אינן ריאליות וגם הנחות הצמיחה ויציבות האבטלה בשנת 2014, המבוססות על אותם נתונים, מתעלמות מכמה גורמי מפתח שיקזזו אי אלה נקודות האחוז מהצמיחה, יוסיפו לאבטלה ויגרעו משמעותית מהצפי לגידול בהכנסות ממסים. הצפי לגידול של 40 מיליארד שקל בהכנסות ממסים בשנתיים הקרובות הוא ההימור הפרוע והמסוכן מכולם.

מארבעה גורמים חשובים מתעלם האוצר. התעלמות זו תמוהה במיוחד לנוכח פרסום האינדיקאטורים האחרונים למצב הכלכלה העולמית בכלל, המשק הישראלי בפרט והצפי להמשך.

הגורם הראשון הוא מצב הכלכלה העולמית בכלל וכלכלת גוש האירו בפרט. כולם חוץ מהאוצר כנראה כבר התפכחו מהאשליה שנראה התאוששות באירופה בשנת 2013. תחזיות הצמיחה לשנת 2014 ממשיכות לרדת כל העת והשינוי טרם נראה באופק. אין ספק שזה ישפיע לרעה במידה מסוימת על היצוא הישראלי שהוא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק עם כל הכבוד לגז.

הגורם השני הינו הירידה בצריכה הפרטית. מדד אמון הצרכנים שירד ירידה דרמטית, משקף התחלת מסלול של צמצום הצריכה הפרטית בעיקר עקב הגזירות הכלכליות שהוטלו על הציבור. הגזירות שהוטלו על מנת לסתום את בור התקציב גורמות באופן טבעי לרבים להדק את הכיס. מרבית הכלכלנים למעט כלכלני האוצר כנראה,כבר משקללים את השפעת הגזירות על הצריכה.המשמעות היא פחות הוצאות, פחות צמיחה, יותר אבטלה והעיקר- פחות הכנסות ממסים.

הגורם השלישי הינו הירידה בתפוקה התעשייתית. גם כאן אינדיקאטורים ראשוניים המבוססים על נתוני הלמ"ס,התאגדות התעשיינים ומדד מנהלי הרכש מצביעים על קיפאון, עצירת השקעות, קיפאון בגיוס עובדים חדשים במקרה הטוב ופיטורים במקרים רבים אחרים. גם קיפאון זה מוביל כמעט בהכרח לצמיחה מופחתת, גידול באבטלה וכמובן פחות הכנסות ממסים.

הגורם הרביעי הינו כמובן שער הדולר. אני לא מבין על איזה בסיס מנפקים אנשי האוצר תחזיות כה ורודות. המשק הישראלי מבוסס על יצוא. בשבועות האחרונים אנו עדים לחוסר האונים של בנק ישראל במלחמתו מול הספקולנטים הזרים והמקומיים. המלחמה הגלויה לה אנו עדים היא נושא לטור נפרד אולם כבר התרעתי כאן יותר מפעם אחת שעמידתו התמוהה של האוצר מן הצד מסכנת את המשק.

מי שלא מבין מה קורה בשוק המט"ח המקומי יכול להיות מולך שולל מזרימת הדולרים בעקבות מכירת ישקר, וויז וחברות אחרות. הלב אומנם מתמלא גאווה לנוכח הצלחות כגון ישקר ווויז אולם לכל מי שמצוי ברזי שוק המט"ח ברור לגמרי שהגורם המשפיע ביותר על התחזקות השקל הינו הפעילות הספקולטיבית.

המשוואה כאן היא כל-כך פשוטה.שקל חזק - ירידה ברווחיות היצוא שמשמעותה פעם נוספת קיפאון בהשקעות, פיטורי עובדים, העברת קווי ייצור לחו"ל וכמובן בשורה התחתונה - פחות, אבל הרבה פחות הכנסות ממסים.

אז אולי לקראת סוף הקדנציה שלו מספק נגיד בנק ישראל סטנלי פישר סיבה נוספת לאנשי האוצר להתרגז עליו אולם על סמך האינדיקאטורים האחרונים ולנוכח העובדה שהאוצר לא עושה מה שהוא צריך לעשות, נראה כי הערכתו שהבור התקציבי עלול שוב לגדול בשנים הקרובות היא הרבה יותר מציאותית מהערכות האוצר לגבי המשק הישראלי וביצועיו בשנים אלה.