ניצחון לחנן מור בעתירה נגד המדינה: בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי קבוצת חנן מור היא הזוכה במכרז באריאל ל-40 יחידות דיור, במקום חברת כפיר אחזקות שהוכרזה כזוכה.
בית המשפט מתח ביקורת על ועדת המכרזים של מינהל מקרקעי ישראל, שפסלה את ההצעה של קבוצת חנן מור למרות שהייתה הגבוהה ביותר, בשל טעות סופר בהצעתה שהגישה.
את העתירה המנהלית הגישה קבוצת חנן מור (קחם) לבית המשפט החוזי בירושלים, באמצעות עורכי הדין פנחס מור, שגיא פרדו, ערן כהן ורונן קגן ממשרד מור, פרדו, ערן ושות', נגד מינהל מקרקעי ישראל, משרד השיכון והמינהל האזרחי ביהודה ושומרון, ונגד הזוכה בפועל במכרז - חברת כפיר אחזקות.
התביעה הוגשה לאחר שוועדת המכרזים של המינהל החליטה בחודש אפריל האחרון לפסול את הצעתה של חנן מור במכרז לרכישת הקרקע, זאת למרות שהייתה ההצעה הגבוהה ביותר.
הסיבה: פער של 2000 שקל בין סכום ההצעה במספרים לבין סכום ההצעה במילים. בעוד הסכום שהציעה הקבוצה עמד על 3,220,776 ההצעה במילים הייתה: "שלוש מיליון מאתיים עשרים ושניים אלף ושבע מאות שבעים ושש ש"ח". כלומר, המילה "שניים" המציינת את סכום ה"אלפים" בהצעה, לא הופיעה בסכום עצמו. עקב אי-התאמה זו החליטה ועדת המכרזים לפסול את ההצעה.
בעתירה טענה קבוצת חנן מור כי ההחלטה לפסול את הצעתה הייתה בלתי סבירה, ועל כן היא דרשה לבטל את זכייתה של חברת כפיר אחזקות במכרז ולהכריז עליה כזוכה.
בין היתר טענה קבוצת חנן מור כי הפער בין סכום ההצעה במילים לסכום ההצעה במספרים הוא זניח ומהווה 0.6 פרומיל מסכום ההצעה הכולל.
עוד הסבירה הקבוצה כי מדובר בשגגה שבוצעה בתום-לב, ובסך-הכול בשגיאה טכנית וזניחה.
הקבוצה אף טענה כי אין ולא יכולה להיות לטעות זו השפעה כלשהי על המכרז ותוצאותיו, וכי תיקונה לא מעניק לה יתרון כלשהו ולו קל שבקלים על פני מציעים אחרים. זאת מאחר שהפער בין הסכום שהציעה הקבוצה לסכום שהציעה חברת כפיר אחזקות שהוכרזה בסוף כזוכה, עמד על 100 אלף שקל.
בעתירה טענה הקבוצה כי ועדת המכרזים הייתה מוסמכת לתקן את הטעות, וזאת בהתאם לתקנות חובת המכרזים, המתייחסות בין היתר לתיקון טעויות סופר.
מנגד טענה ועדת המכרזים של המינהל כי לא ניתן לקבוע כי הטעות התרחשה בתום-לב וכי תיקונה יהווה פגיעה בעקרון השיוויון במכרזים.
עוד טענה ועדת המכרזים כי בניגוד לטענה כי 2,000 שקל הם סכום זניח, הרי שמדובר בפער שיש בו כדי להטות את הכף, כפי שפער של שקל אחד יכול להטות את הכף.
בהקשר זה, הוועדה טענה כי דחתה את טענת חנן מור כי בשל הפער של 100 אלף שקל בין הצעתה להצעתה של חברת כפיר אחזקות אין משמעות לטעות, והגדירה טיעון זה כ"חוכמה שלאחר מעשה", מאחר שבאותה מידה יכול היה הפער בין ההצעות להיות קרוב ומכריע.
בנוסף טענה ועדת המכרזים כי מדובר בפגם שיכול להביא את המציעה לידי דרישה לפסול את הצעה לו למשל הייתה נוכחת לגלות כי הצעתה הייתה גבוה לעין ערוך מיתר ההצעות.
השופט דוד מינץ קיבל את העתירה ודחה את טענות ועדת המכרזים. לדבריו, למרות שאין מחלוקת כי על מציע במכרז מוטלת חובה להקפיד ולדקדק אחר מסמכיו, "ישנם מצבים חריגים ויוצאי דופן בהם ניתן יהייה להכשיר פגם שנפל במסמכי מכרז".
מינץ השתכנע כי מדובר בטעות סופר שנפלה בתום-לב, והוכחה לכך היא זניחות הפער בין הסכום הנקוב בספרות ובין הסכום הנקוב במילים.
עוד קבע מינץ כי "קביעת הוועדה כי כל טעות בסכום ולו בשקל אחד הינה פסילת ההצעה, מבלי להפעיל כל שיקול-דעת, חורגת ממתחם הסבירות".
מינץ הוסיף כי במקרה זה, לאור העובדה שמדובר ב"טעות סופר הזועקת מתוך ההצעה עצמה", הייתה מוטלת על הוועדה חובה לתקן את ההצעה.
"הפער השולי במקרה זה אינו מאפשר תכסיסנות או מרחב תמרון לעותרת. טענת המשיבים כי אין מקום להבחנה בין טעות בספרת המיליונים לבין טעות בספרת האחדות, גם היא אינה סבירה", קבע מינץ.
לדבריו, "בניגוד למסקנות הוועדה, די נהיר כי מדובר בטעות סופר שנפלה בתום-לב, ולטעות אין השפעה בעלת משמעות על תוצאות המכרז בשל הפער הגדול בין הצעת העותרת להצעה שעמדה אחריה. הטענה כאילו הטעות הותירה בידי העותרת את האפשרות לסגת בה מהצעתה בנסיבות מסוימות, מבלי להפסיד את הערבות שהפקידה, בטענה לטעות, אינה סבירה בעליל. טענה כזו לא הייתה מתקבלת, והטוען לה היה מוכתם בחוסר תום-לב, ובצדק".
מינץ קבע כי החלטת הוועדה לפסול את הצעתה של קבוצת חנן מור תתבטל, וכי על ועדת המכרזים לדון מחדש בהצעות.
עוד קבע השופט כי המינהל ומשרד השיכון ישלמו לחנן מור הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
