כמו "זליג" של וודי אלן

הנה מבחר מהתבטאויותיו של השר לענייני מודיעין, אסטרטגיה ויחסים בינלאומיים, ד"ר יובל שטייניץ, מהתקופה האחרונה: בראיון ל"טלגרף" הלונדוני האשים שטייניץ את בריטניה באנטישמיות סמויה, ואחר-כך התנצל; בעקבות דברים שאמר הנשיא שמעון פרס בכנס בינלאומי בירדן על פתרון שתי המדינות, הכריז שטייניץ בברוטליות: "לא ידעתי שפרס מונה לדובר הממשלה"; לפני שבועיים ניסה להגן על התנהלותו השערורייתית כשר האוצר וטען כי "זיהינו את הירידה בצמיחה כבר ב-2012"; וכמומחה אסטרטגי, הוא הפריח שלל אבחנות מלומדות בנושא איראן - החל מכך ש"איראן קרובה לקו האדום" בייצור הפצצה, עבור לכך ש"תוצאות הבחירות הן תעודת כבוד לעם האיראני", וכלה בכך שלמרות הכול הוא "מטיל ספק בשינוי" שחל במדינה האסלאמית.

את עבודת הדוקטורט שלו, לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה, הקדיש שטייניץ לטיעונים מטאפיזיים לקיומו של אלוהים. מי שמתעניין בהסברים מוזמן לעיין בספרו הפופולרי, אחד מכמה רבי-מכר שכתב, בשם "טיל לוגי מדעי לאלוהים ובחזרה".

אבל למה להידרש לטיעונים מטאפיזיים ליודעי ח"ן. קיומו של שטייניץ שנים כה רבות בעמדות השפעה בכירות בשלטון הוא הוכחה שלפחות מבחינתו האישית, יש אלוהים. אין שום דרך אחרת, מטאפיזית או גשמית, להסביר את הישרדותו בשלטון של מי שתרומתו הציבורית כה דלה, ומסתכמת - אם נשים בצד לרגע את הישגיו הלוהטים העולים מדוח מבקר המדינה בעניין השריפה בכרמל - בעיקר בהתנצחויות פומביות מאנפפות עם יריביו של הבוס המיטיב.

בנתיבי הגירעון העקלקלים

כמו "זליג" של וודי אלן, כך גם שטייניץ לובש ופושט חליפות, ומתערה בסביבתו החדשה במהירות שיא. עם כניסתו לפוליטיקה הוא שינה כיוון והסיט את תחומי העניין שלו מהפילוסופיה האלוהית לענייני צבא וביטחון. אחר-כך הפך למומחה כלכלי בעל שיעור-קומה, וכעת הוא מגדלור קוסמי בתחום היחסים הבינלאומיים הגיאופוליטיים.

לא ששטייניץ שכח את תחומי מומחיותו הקודמים: בחודשי כהונתה של הממשלה החדשה הוא הספיק לבקר פומבית את שר האוצר יאיר לפיד ולהעניק לו ברוחב-לב מעט מניסיונו ומחוכמתו. שהרי לפיד כה צעיר ובלתי משופשף בתפקידו, ואין ספק שהוא זקוק למנטור מסוגו של שטייניץ שיאחז בידו בעת ששר האוצר צועד בנתיבי הגירעון העקלקלים.

אלא שתעלול מטאפיזי מתוחכם גורם לכך שהזמן והניסיון הנצברים דוהרים בקצב מוגבר במשרד ליחסים אסטרטגיים, לעומת האיטיות שבה מסתובבים המחוגים במשרד האוצר. כך שבאותו זמן שלפיד נותר "צעיר לנצח", שטייניץ הספיק להערות לתוכו דוחות מודיעין כה רבים, הערכות מצב, מברקים סודיים וכמעט כל מה שהכיתוב "סודי ביותר - סגול מזעזע" מתנוסס בראשו, עד שהוא מוכן להתחיל לשתף את העולם בתובנותיו האסטרטגיות.

והעולם אכן עוצר מלכת וכורה את אוזנו. שהרי מלבד העובדה שמדובר בהוכחה ניצחת להמשכיות נצנוצו הגאוני של הגניוס היהודי, הוא הפציע כטיל לוגי בדיוק ברגע הנכון - שבועות ספורים לפני הקו האדום האיראני (קו שבעצמו תקוע בלימבו על-זמני, הגורם לו להיות "שבועות ספורים מהקו האדום" זו השנה הרביעית ברציפות).

שטייניץ איננו העיקר, הוא משל בלבד לחידלון הקיומי הקרוי השלטון הישראלי. אנשים שהשתחלו לעמדות-מפתח, נאחזים בכיסאותיהם - ולא מתביישים להתחנן באוזנו של הבוס שירשה להם להיות חניך-תורן כשהוא קופץ לחו"ל - וממשיכים לסוב סביב הגלקסיה השלטונית ללא תכלית או תרומה כמו לוויין הכלוא לנצח באורביט סביב הארץ.

ועד שיומצא המנוע שינתק אותנו מהגרם השמיימי הזה, יש לקוות שהציבור הישראלי יוכל ליהנות מניסיונו ומהנהגתו של שטייניץ בנושאים אסטרטגיים, כפי שהוא קוצר כעת את פירות מומחיותו האבסולוטית בענייני כלכלה, שטעמם ימשיך להתגלגל על הלשון לפחות עד סוף שנת התקציב 2014.