היכונו למלחמה

1. שתי תזכורות מוועדת שינסקי הראשונה: היו"ר, פרופ' איתן ששינסקי, עמד תחת מתקפת חקירות ונבירות בעברו, במשפחתו, בדירתו ובחייו הפרטיים. המטרה הייתה להתיש אותו, להפחיד אותו עד שייאמר 'נשבר לי' ויברח הביתה. כשזה לא קרה, הוחלפה המטרה והמתקפה נועדה להטיל בו ספק עד שיוסר חנו בעיני הציבור והפוליטיקאים שאמורים להצביע בממשלה ובכנסת.

תזכורת שנייה: מה שקרה לששינסקי קרה, בלחץ מופחת יחסית, גם לשר האוצר דאז יובל שטייניץ. גורמים לא ברורים "חיפשו" אותו. המטרה הייתה להבהיל אותו ובעיקר להחליש אותו בעיני ראש הממשלה בנימין נתניהו.

2. בסבב הנוכחי: נתניהו הוא אותו נתניהו, ששינסקי אותו ששינסקי, שר האוצר התחלף, והפעם זה יאיר לפיד. דבר אחד מאפיין את שלושתם: הם חשופים עד כדי עירום. אין כבר מה לחפש, אין עוד מה לגלות וגם להמציא כבר נהיה קשה. על נתניהו - בקדנציה שלישית כראש ממשלה ובאמצע כשר אוצר בתקופה קשה, כבר גילו הכול והוא כבר חטף על הכול; לפיד - איש מוכר, משפחה מוכרת, עבר תקופת בחירות בה מתחריו לא בחלו בחשיפות ובגילויים למיניהם; וששינסקי - בדיוק מה שהיה.

שלא לדבר על כך שאלה המוזכרים, ומדובר בלא מעט גורמים ואינטרסנטים, כמי שתקפו באופן בוטה את עבודת הוועדה ההיא ואפשר שביקשו להשיג משהו מחיטוט בעברם של המחליטים - נפגעו מטינת הציבור הרחב והיו ללעג. שכן, הימים היו, ועודם, ימי חידוד התודעה והמעורבות הציבורית והצרכנית.

3. מסקנה: הפעם זה יהיה אולי פחות אישי, פחות רועם, פחות סוער, תוסס ומתסיס, אבל המלחמה תהיה לא פחות קשה וקשוחה. גם בפעם הזו מדובר במקבץ כוחות שוק חזקים ומיומנים במלחמות. כאלה שסדר ציבורי חדש, שקיפות והוגנות עלולים לפגוע בהכנסתם הגבוהה במיוחד.

4. מטרות הוועדה ברורות ומסומנות: תאגידים ואנשי עסקים שיונקים רווחי יתר מנכסים וממשאבי הטבע של הציבור - תוצאה של הזנחה ממשלתית רבת-שנים במקרה הטוב, ונהנתנות אישית ו/או פוליטית של שרים ופקידים בכירים בממשלות ישראל במקרה הרע והמושחת. הגיע זמן התיקון. הגיעה העת להטיל מס רווחי יתר על כל אנשי המחצבים, האשלג, המגנזיום, הברום והפוספטים. על אלה שאוספים מי מעיינות מהטבע ומבקבקים אותם, על כל אלה שמתעשרים מכריית "חומרי ואדי", כלומר חול וכורכר לענף הבנייה והתשתיות, וגם על אלה שלוקחים את מי הים והופכים אותם למי שתייה והשקיה.

בשוק נורמלי, שוק תחרותי, יזמים מרוויחים רווח סביר והוגן. רווח שדרוש ליזמים כדי שיהיה להם כדאי להיות יזמים. רווח שהציבור מוכן ושמח לשלם עבורו כדי לאפשר את הפעילות העסקית והיזמית. רווחים מעל זה, רווחי עתק בלתי סבירים, הם רווחים הנובעים מכוח מונופוליסטי, או מהעובדה שגורם מרכזי המצוי אצל היזם הוא משאב, גורם ייצור, אותו קיבל מהמדינה כנציגת הבעלים, בתמחור חסר, במחיר עלוב ואפילו בחינם.

רווחים שמעל לרווחים נורמליים נדרשים ורצויים הם רווחי יתר. מדינה הוגנת, יציבה וחפצת חיים חייבת לדרוש תמורה הוגנת על נכסיה כדי שבעל הבית - הציבור החי במדינה - ייהנה מהם. זה היה הבסיס הרעיוני-הכלכלי-החוקי של ועדת ששינסקי שקבעה החלת מס רווחי יתר שהוטל על הכנסות מופלגו.

5. השלב הבא שלשמו הוקמה הוועדה הנוכחית הוא בדיקה יסודית בכל אותן חברות ישראליות הפועלות במשאבי הטבע, במחצבים, במים, בחול. האם הן מרוויחות? כמה הן מרוויחות? כמה הן באמת מרוויחות? מהי רמת הרווחיות בענפים מקבילים בחו"ל? כמה הן משלמות לבעל הבית עבור השימוש/הניצול של משאב הטבע שלו? כמה משלמות חברות מקבילות בעולם? כמה הוגן, שקוף, חוקי וכלכלי היה המהלך שבו נמסרו משאבי הטבע לחברה זו או אחרת - ואיך אפשר לפצות את הציבור על ההפסדים שצבר בגין הזלזול הממשלתי ההוא?

6. לא מזמן, אמצע אפריל השנה, השיב כאן פרופ' ששינסקי כי "המדינה רשאית, לדעתי אפילו חייבת, לטפל במיסוי", כשנשאל מה אפשר לעשות עכשיו.

לדבריו, "רווחי כיל, למשל, נובעים מהגדלה נמשכת ומתגברת במחיר האשלג, בגלל הביקוש בשווקים המתעוררים. הגיוני ונכון שהמדינה תקבע ותודיע שהיא דורשת לקבל חלק מתמורת עליית הרווחים שבאו כתוצאה משינויים משקיים ועולמיים.

הרעיון זהה לכל משאב טבע. גם המים המינרליים הנובעים ממעיינות הסלוקי בגולן הם משאב מדינה. היזמים הפרטיים השקיעו, והם בוודאי צריכים לקבל תמורה נאותה על ההון שהושקע והסיכון שנלקח, אבל - בעבור רווחים שמעל, רווחי היתר המשקפים את העובדה שהמדינה לא גבתה את הסכום הנאות עבור הנכס שלה, נראה לי ראוי לשקול לחייב חברות בתשלום תמורה מיוחדת נוספת, לבעל הנכס, הריבון. מס רווחי יתר".

עוד נשאל ששינסקי איך נקבע מהו רווח יתר בגינו יוטל מס נוסף, וענה כי "זה כבר נעשה במדינות רבות בעולם. מחשבים את הפדיון, מפחיתים עלויות, מכלילים רווח נורמלי והוגן, את אותה עלות הון שהיזמים זקוקים לה כדי שיהיה להם האינטרס להיכנס ולהישאר בביזנס. מה שמעל לזה - הוא רווח יתר בגין תנאים שהמדינה לא מצאה לנכון לקבוע בעבר. לעמדתי, למדינה, לריבון, זכות לתבוע חלק מהרווחים הללו".

7. מתקפת הנגד תחל מחר בבוקר עם האמירה הכל כך אופנתית: אתם שונאים עשירים. גדל פה דור ששונא את המצליחים. ירמזו כאילו הקים לפיד את הוועדה מטעמים פופוליסטיים, ספין לדיוני התקציב הקשים, במטרה לרצות את רוח הציבור המבוהל מגירעונות, מתספורות, מחובות ומגילוחים.

ובכן, ראוי לשוב ולציין שהטינה היא מול אלה שניצלו ומנצלים לרעה את כוחם, מעמדם, הקשרים והפרוטקציות שסביבם. עובדה, מילה רעה לא נאמרה על המיליונרים החדשים בחגיגה של Waze בשבוע שעבר. הם לא לקחו בתאווה מה שאינו שלהם ולא ניצלו את חולשות הממשל והחברה.