"אנחנו לא רוצים להיות קשורים בתקשורת לאי.די.בי", כך צוטט בשבוע שעבר צביקה לבנת, שותפו של נוחי דנקנר בגרעין השליטה בקונצרן, באירוע חוג הידידים השנתי של המרכז הרפואי שיבא. "אנחנו מעדיפים להיות מתחת לרדאר", הוא הוסיף.
ואכן, בסאגה המתמשכת של גיבוש הסדר החוב באי.די.בי - המתרחשת מזה קרוב לשנה - מתמקדת האש באדם אחד בלבד: נוחי דנקנר. שותפיו בגרעין השליטה בקונצרן, שתיים מהמשפחות העשירות בישראל, מצליחות לשמור בינתיים על פרופיל נמוך, העולה בקנה אחד עם הדיסקרטיות שאפיינה את ניהול עסקיהן הפרטיים עוד קודם לביצוע ההשקעה באי.די.בי, וגם לאחריה.
אך האם יצליחו שתי המשפחות, שהצטרפו לדנקנר על תקן "הכיסים העמוקים" לרכישת השליטה באי.די.בי בשנת 2003, להישאר מתחת לרדאר גם בעתיד? בשוק ההון יש מי שמעריך שלא רחוק היום שבו יאלצו גם השותפים השקטים באי.די.בי "ללכלך את הידיים" ולהזרים הון להסדר חוב כזה או אחר שיגובש בקונצרן.
בניגוד להונו הפרטי של דנקנר, שנצבר בקצת יותר מ-10 שנים ושהיקפו אינו ידוע (אם בכלל יש כזה), הונן של משפחת לבנת (המחזיקה 12% ממניות אי.די.בי אחזקות) ומנור (המחזיקה כ-10% ממניות הקונצרן) נאמד במאות רבות של מיליוני שקלים כל אחת. שתיהן צברו אותו בעסקים המסורתיים שלהן: משפחת לבנת בתחומי התשתיות, ומשפחת מנור בתחום הרכב.
משפחת לבנת, בראשות האב אברהם (בונדי) לבנת ושלושת בניו (שצביקה לבנת הוא הדומיננטי ביניהם) שולטת באימפריית השינוע תעבורה. תעבורה היא חברת ההובלה הגדולה בישראל ומונופול מוכרז בתחום הובלת המלט, מה שהופך אותה לספקית העיקרית של כל הקבלנים וחברות הבנייה וכל יצרני הבטון.
החברה היא גם מונופול מוכרז בהובלת מכוניות והיא שולטת ושותפה בשורה ארוכה של חברות נוספות, כגון חברת הלוגיסטיקה ממן (מונופול בתחום שינוע מטענים אוויריים); מ.מ.מ לעבודות עפר, פיצוצים וחפירות ימיות; ואגד תעבורה, יבואניות של משאיות, ציוד כבד וצמיגים. המשפחה גם שותפה עם קובי מימון בשליטה על קבוצת הנדל"ן וחיפושי הנפט יואל-ישראמקו.
שותפתו האחרת של דנקנר באי.די.בי, משפחת מנור, היא בעלת יבואנית הרכב דוד לובינסקי, יבואנית פיז'ו וסיטרואן בישראל. בנוסף, יש לה גם חלק בגרעין השליטה בבנק אגוד (23%). עוד השקעות של המשפחה, שאותה מוביל יצחק מנור, ניתן למצוא בעיקר בתחום הנדל"ן: 27% מחברת הנדל"ן צמח המרמן, ומתחמים בבני ברק, מעין שורק, פתח תקווה וצורן.
במשך עשר השנים שבהן שותפות משפחות לבנת ומנור בגרעין השליטה באי.די.בי, הן היו הנהנות העיקריות, לצד נוחי דנקנר, מדיבידנדים של מיליארדי שקלים שחילקה החברה בשנותיה הטובות (אלה החזירו להן, על פי ההערכות, את השקעתן ברכישת מניות הקונצרן).
למרות שדנקנר נחשב למי שהוביל את אי.די.בי, וההחלטות העסקיות שהביאו את הקונצרן למצבו הנוכחי מיוחסות לו, בני משפחות לבנת ומנור נטלו חלק, כדירקטורים ומנהלים, באותו "ממשל תאגידי בעייתי" אליו התייחס לאחרונה שופט ביהמ"ש המחוזי איתן אורנשטיין - מי שצפוי להכריע בחודשיים הקרובים בגורל עתיד השליטה באי.די.בי.
תהליך התנתקות הדרגתי
מה גרם לכך שמשפחות לבנת ומנור לא לוקחות כיום חלק פעיל במאמציו של דנקנר לגיבוש מתווה הסדר חוב בחברה? לא מדובר על החלטה שהתקבלה ביום בהיר אחד, אלא על תהליך התנתקות הדרגתי, שהחל לפני למעלה משנה. את התהליך הזה ניתן לייחס גם להסתייגותן של המשפחות מחלק מהמהלכים שהוביל דנקנר באי.די.בי.
כך יודעים גורמים בשוק ההון לספר כי מהרגע שדנקנר החל למשוך לכיוון עסקאות בעלות אופי פיננסי מובהק, כמו הגדלת החשיפה למניות קרדיט סוויס, לקחה משפחת לבנת צעד לאחור בכל הנוגע למעורבותה בניהול עסקי הקבוצה (שגם כך הייתה מוגבלת עד אז).
כשבני משפחת לבנת נכנסו להשקעה באי.די.בי, הם ראו לנגד עיניהם בעיקר את החזקת הקונצרן בכלל תעשיות, ובפרט במונופול המלט נשר שבשליטתה (החזקה אחרת של כלל תעשיות היא 50% ממניות תעבורה, הנשלטת בידי משפחת לבנת). נציג המשפחה, צביקה לבנת, אף שימש כמנכ"ל משותף בכלל תעשיות, עד מכירתה אשתקד.
בתחילת 2012, כשהמשבר באי.די.בי כבר הפך לעובדה, ניסתה המשפחה לרכוש את נשר מידי כלל תעשיות (אגב התנתקות מגרעין בשליטה באי.די.בי) אך העסקה לא יצאה לפועל. דנקנר העדיף למכור את מניות השליטה בכלל תעשיות, כולל החזקתה בנשר, לידי המיליארדר לן בלווטניק. עם השלמת המכירה התפטרו נציגי משפחת לבנת מכל תפקידיהם כמנהלים ודירקטורים בקבוצה, אך הם עדיין נחשבים לחלק מגרעין השליטה באי.די.בי.
יזכו לפטור מתביעות אישיות?
למרות ההתרחקות בין נוחי דנקנר לשותפיו, לקחו שתי המשפחות חלק ב"הנפקת החברים" של דנקנר מפברואר 2012, שנועדה להקל על מצבה הקשה של אי.די.בי אחזקות. משפחת לבנת רכשה בהנפקה מניות בהיקף של 20 מיליון שקל, ואילו משפחת מנור הזרימה מחצית הסכום - 10 מיליון שקל.
ההתפתחויות הצפויות באי.די.בי בחודשיים הקרובים סביב הסדר החוב בקבוצה, עלולות לאלץ את משפחות לבנת ומנור להזרים כספים נוספים לקופת הקונצרן. זאת, לפי הערכת גורמים בשוק, כדי למנוע אפשרות של תביעות שיוגשו בעתיד נגד ראשי הקונצרן (הגם שלאי.די.בי אחזקות יש פוליסת ביטוח בשווי של עשרות מיליוני דולרים למקרה של תביעות מסוג זה).
במסגרת "כתב ההתחייבות" עליו חתמו לאחרונה דנקנר והמשקיע אדוארדו אלשטיין, שהוצע למחזיקי אג"ח אי.די.בי אחזקות כמתווה להסדר חוב בחברה, התחייבו השניים להזרים 375 מיליון שקל, כנגד ויתור על תביעות אישיות של בעלי המניות בחברה. כ-270 מיליון שקל מסכום זה צפויים להגיע מאלשטיין, והיתרה, כ-105 מיליון שקל, מבעלי המניות הנוכחיים ובראשם דנקנר, לבנת ומנור. אם שני האחרונים אכן יזרימו את הכסף הם יזכו על פי מתווה ההסדר לפטור מתביעות בעתיד.
מנגד עומדת בפני בית המשפט האלטרנטיבה של מתווה להסדר חוב כפוי בקונצרן, שמציעה "ברית המוסדיים" של מחזיקי האג"ח, שעיקרו לקיחת השליטה באי.די.בי מידיו של דנקנר והעברתה לידי הנושים, תוך עמידה על הזכות לתבוע בעתיד את בעלי המניות בחברה, על אחריותם למצב אליו הגיעה.
תגובות משפחות לבנת ומנור לא התקבלו עד כה.
שליטה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
