משרד הביטחון מבקש מארה"ב לערוב להלוואות גישור בסך 5 מיליארד דולר שישראל מתכננת לקבל מבנקים מסחריים כדי לממן רכישה של מערכות נשק מתקדמות שממשל אובמה מציע לישראל, לרבות מטוסים-מסוקים מדגם "אוספרי" ותחמושות חכמות. בטווח הארוך ימומן הרכש מכספי הסיוע הצבאי של ארה"ב, וההלוואות נועדו לגשר על תקופת הביניים, שבה היקף הסיוע הנוכחי - כ-3.1 מיליארד דולר בשנה - לא יספיק למימון הרכש החדש, כך מסר אתמול (ב') "דיפנס ניוז".
מקור אמריקני בכיר אמר לשבועון, כי בעוד שאישור הערבויות אינו מותנה בוויתורים ישראליים בתהליך השלום עם הפלסטינים, ארה"ב תראה באישור צעד בונה אימון. "לא יהיו תנאים, אך יהיו ציפיות", אמר המקור.
שר ההגנה של ארה"ב צ'אק הייגל הודיע במהלך ביקורו בישראל באפריל, כי וושינגטון "תהיה מוכנה להעמיד לרשות ישראל יכולות צבאיות מתקדמות חדשות כדי לחזק את יתרונה האיכותי על צבאות אויביה". מיד בעקבות הפרסום הביעו מקורות במשרד הביטחון מורת רוח מהחלטת הממשל לתת פומבי בטרם עת להצעת הרכש. המקורות אמרו אז, כי טרם החל שום מו"מ בין ישראל לארה"ב על עלויות, כמויות, תנאי התשלום ומועדי מסירה.
אך בחודשיים שחלפו הגביר משרד הביטחון את מאמציו להשיג ערבויות מדינה מארה"ב להלוואות הגישור, ומקורות ישראליים ואמריקניים אומרים, כי תגובות ראשוניות מהרשויות הרלוונטיות בוושינגטון צפויות להתקבל במועד מאוחר יותר בקיץ, אומר "דיפנס ניוז".
שר הביטחון, משה יעלון, קידם את הנושא בפגישות שקיים ב-13 ביוני עם מחוקקים ועם בכירים בארגונים יהודיים על גבעת הקפיטול, מציין השבועון. למחרת טס יעלון ב"אוספרי" (V-22) בחברתו של הייגל. שני השרים דנו כיצד המטוס ומערכות נשק אמריקניות מתקדמות אחרות עשויות לחזק את היכולות הצבאיות של ישראל. פרטים סופיים על העסקה המתגבשת ילובנו ע"י דרגים נמוכים יותר בשבועות הקרובים.
מסוק-מטוס
על פי הודעה לכתבים ישראליים בוושינגטון, שהפיצה לשכת שר הביטחון, אמר יעלון אחרי הטיסה: "מדובר בכלי מרשים מאוד, עם יכולות של מסוק מטוס ויכולת תמרון מאוד גבוהה. הוא בעל יכולת להמריא ולנחות כמו מסוק, יש לו יכולת תמרון ייחודיות ומהירות של מטוס. כלי זה יקנה יכולת ייחודית לזרוע הארוכה של צה"ל".
על פי ההצעה הישראלית החדשנית, הערבויות האמריקניות יאפשרו למשרד הביטחון ליזום בטווח הקצר חוזים לרכישת מערכות הנשק המבוקשות באמצעות הלוואות בריביות נמוכות מבנקים מסחריים. ישראל תשלם רק ריבית ועמלות על ההלוואות, בעוד שהההלוואות עצמן (הקרן) ייפרעו מכספי חבילת הסיוע הצבאי החדשה, שהבטיח נשיא ארה"ב, ברק אובמה, בעת ביקורו בישראל במארס. הוא הבטיח, שהחבילה החדשה תיכנס לתוקף עם פקיעתה של חבילת הסיוע הנוכחית, ב-2018.
ישראל אמורה לקבל מארה"ב 3.1 מיליארד דולר לשנה עד סוף 2017 (פחות 155 מיליון לשנה שיקוצצו בגלל הסיקווסטר). אבל, אומרים מקורות בשתי המדינות, הכספים האלה כבר מיועדים למימון חוזי רכש קיימים לטייסת הראשונה של מטוסי אף 35 איי, נגמ"שים כבדים, מנועים למטוסי אימון, מטוסי תובלה ומערכות נשק אחרות.
מקור אמריקני אמר ל"דיפנס ניוז", כי הדיונים על הבקשה הישראלית הם "ראשוניים מאוד" וכי הוא לא שמע על סכום סופי של ההלוואות שישראל מבקשת לערוב להן. מקור אמריקני אחר אמר: "יש הרבה אופציות יצירתיות כיצד לממן את מערכות הנשק המתקדמות האלה".
פקידי רשות ישראליים בהווה ובעבר, שביקשו לא לנקוב בשמם, אמרו ל"דיפנס ניוז", כי הבקשה הרשמית של משרד הביטחון, כאשר תוגש לאמריקנים, תנקוב בסכום של יותר מ-5 מיליארד דולר בהלוואות שישראל מבקש לערוב להן, אם הפנטגון יסכים לכלול בבקשה טייסת נוספת של מטוסי אף 35.
"סל" קניות
מה יהיו פריטי סל הקניות שימומנו ע"י הלוואות הגישור? על פי "דיפנס ניוז", מדובר במיליארד דולר לשמונה מטוסי "אוספרי"; 500 מיליון דולר לשידרוג מערכות המכ"ם במטוסי אף 15 איי; מיליארד דולר למערכות שונות של נשק קרקע-אוויר. טייסת שניה של מטוסי אף 35 איי תוסיף כמעט שלושה מיליארד דולר לבקשת המימון, בכפוף להסכמת הפנטגון.
מקורות ממשלתיים ישראליים וכן מקורות בתעשיות הביטחוניות אמרו לשבועון, שבשלב זה משרד הביטחון וחיל האוויר מוסיפים לדון בכדאיות הרכישה של מטוסי תדלוק, שנכללו בהצעה של הייגל.
מקור במשרד ההגנה אמר, כי המשרד למינהל ותקציבים בבית הלבן והמשרד לענייני תקציב של הקונגרס יבחנו את הבקשה הישראלית למתן ערבויות כדי לקבוע אלו עמלות תצטרך ישראל לשלם נוסף לריבית ולקרן (שתשולם,כאמור, מכספי הסיוע האמריקני בעתיד). גם משרדי החוץ וההגנה בוושינגטון, המועצה לביטחון לאומי ומנהיגים בקונגרס יישתתפו בתהליך הבחינה של הבקשה.
פקידי רשות בתל-אביב ובוושינגטון נמנעו, בתחושה של שאט נפש, לקשור בין אישור הבקשה הישראלית החריגה לבין נכונותה של ישראל לחדש את שיחות השלום עם הפלסטינים, מציין "דיפנס ניוז". כל הפקידים שרואיינו הדגישו את המחויבות ללא תנאי של ארה"ב לביטחונה של ישראל.
ועם זאת, מקור בכיר בארה"ב אמר לשבועון, כי העלייה חסרת התקדים בסיוע הביטחוני שמושיט ממשל אובמה לישראל היא חלק ממאמץ רחב יותר לבניית אמון בין הצדדים, אמון שנועד "לעודד את ממשלת ישראל לנקוט צעדים נחוצים, אם כי נושאי סיכונים, לקראת השלום".
המקור הבכיר הזכיר דברים שאמר אובמה במסיבת עיתונאים בירושלים, יחד עם רה"מ נתניהו, ב-20 במארס: "למעשה, אני מאמין שביטחונה של ישראל יגבר בעקבות מציאת פיתרון לסכסוך".
בתשובה על שאלה האם ארה"ב תציב תנאים לאישור חבילת המימון שמבקשת ישראל, השיב הבכיר: "לא מדובר בקוויד-פרו-קוו. לא יהיו תנאים, אך יהיו ציפיות".
בינתיים מנסים עוזרים של יעלון ונתניהו להתרחק מהתבטאויות מביכות של סגן שר הביטחון, דני דנון. דנון אמר, בין היתר, כי למרות תמיכתו המוצהרת של נתניהו בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, רה"מ יחסום כל עסקת שלום שתוכל להביא להקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
פקיד במשרד הביטחון אמר ל"דיפנס ניוז", שנקרא במשרדי הממשל והקונגרס בוושינגטון, כי דברי דנון נבעו ממניעים פוליטיים ונועדו לקדם את מעמדו בליכוד. הפקיד הדגיש, כי דברי דנון אינם משקפים את דעות נתניהו, יעלון או של ממשלת ישראל. בהודעה שמיוחסת לפקידים במשרד רה"מ נאמר: "ממשלת נתניהו מעוניינת בחידוש המו"מ הדיפלומטי ללא תנאים מוקדמים".
דוברו של דנון אמר, כי דברי סגן שר הביטחון משקפים את התנגדותו הידועה להקמת מדינה פלסטינית והם לא יפגעו ביכולתו למלא את תפקידיו במשרד הביטחון.
ממשרד הביטחון טרם נמסרה תגובה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
