הורות לא קונים בכסף

"כמה הוא רואה אותם? פעם בשבוע שבועיים. פוגש אותם אצל אימא שלו. לוקח את ליאם לליגת האלופות. קונה להם אייפון 5". משפט אחד מתוך ראיון שהשתרע על פני שני עמודים עמוסים עם גרושתו של הזמר אייל גולן, הצית השבוע דיון ציבורי סוער בשאלת הקשר בין טיב ההורות להיקף ההשקעה החומרית בילדים.

הראיון והמאמרים שנכתבו בעקבותיו ביקשו להעביר את המסר ש"הורות לא קונים בכסף", ולכן הטענה שאייל גולן מרעיף הטבות כלכליות על ילדיו, בנוסף לתשלומי המזונות השוטפים, שגם לדברי גרושתו הוא משלם כסדרם, נתפסה דווקא כדברי ביקורת על הזמר.

פסק דין שניתן השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בפתח-תקווה בעניינה של משפחה אחרת ביקש להבהיר שזה לא מדויק.

נכון, רכישות חומריות עבור הילדים אינן יכולות להחליף את ההשקעה הנפשית בזמן האיכות עימם, ושעת משחק עם הילד בפארק ציבורי כאשר הסלולרי כבוי יכולה לעלות בשוויה עשרות מונים על פני שעה בליגת האלופות.

אולם מאידך, גם ההשקעה הכלכלית בילדים מעבירה להם מסר חיובי בדבר חשיבותם להורה, בפרט כשמדובר במתבגרים בני ימינו, שהינם בעלי מודעות כלכלית, ובלשונו של בית המשפט בפסק הדין: "דמי מזונות מהווים קשר וגשר בין הורה לילדו".

המקרה המתואר בפסק דין זה הוא קשה וקיצוני במיוחד, מאחר שגם ללא הגירושים המכוערים, מדובר בשני הורים בעלי לקויות חמורות במסוגלותם ההורית. בניגוד לרוב ההורים הנורמטיביים, שהינם הורים כשירים ומיטיבים מחוץ לגבולות הסכסוך, האם במקרה זה התקשתה לטפל כראוי בילדים ולגדלם במסגרת הולמת בביתה, ואילו האב העדיף להשקיע בעצמו ובזוגיות החדשה שהקים על פני ילדיו, וסירב לגדלם.

המלחמה המרה שניהלו ההורים האחד כנגד השני העצימה את החסרונות המובנים באישיותו של כל אחד מהם, והילדים מצאו עצמם בקו האש, נפגעים משני הצדדים. האב אמנם דרש כי האם תמשיך לגדל את הילדים באופן בלעדי, אך במקום להעניק לה את הסיוע שהיה כה דרוש לה בשל מגבלותיה, בחר להסית את הילדים כנגדה באופן קיצוני.

גם האם לא הצליחה להתעלות מעל הסכסוך, ומשמצאה את עצמה פגועה מיחסם המתנכר של הילדים אליה, שברה את הכלים והתנתקה מהילדים. הילדים הנטושים משני הצדדים מצאו לעצמם לבסוף בית אצל האב, אך המחיר שנגבה מהם היה ניתוק מוחלט מהאם.

חוות-דעתה של פקידת הסעד בתיק הייתה כי מצב הסכסוך החמור בין ההורים העמיד את הילדים בקונפליקט נאמנויות כה קיצוני, עד כי הילדים אינם מסוגלים לחוות נאמנות כפולה, ונאלצים למחוק את אחד ההורים רק כדי להיוותר בקשר עם השני.

פסק הדין לא עסק בסכסוך המשמורת שהוכרע למעשה באופן מעשי כאשר הילדים עברו לחיות באופן בלעדי עם האב, כי אם בנושא המזונות.

לאורך השנים רשויות הרווחה ניסו לשכנע את האם לחדש את הקשר עם הילדים באמצעים שונים, בין היתר באמצעות מתנות כספיות שיממנו צרכים החשובים לילדים, מאחר שמצבה הכלכלי של האם היה טוב בהרבה מזה של האב.

כך, למשל, הציעה פקידת הסעד לאם כי תשלם עבור יישור שיניים שהבת זקוקה לו ואין באפשרות האב לממנו, ובכך תוכיח לבת כי טובתה וצרכיה חשובים לה. האם עמדה בסירובה לכל הצעה בטענה כי "אינה מוכנה לקנות את הקשר עם ילדיה", וכי הבחינה היא הפוכה, קרי ללא קשר עם האם - הילדים לא יהיו זכאים לקבל ממנה דמי מזונות.

בית המשפט דחה את טענות האם, ובאופן חריג חייב אותה בתשלום דמי מזונות מלאים בסך 750 שקל בחודש לבן החייל ו-1,500 שקל בחודש עבור הבת.

בפסק הדין בית המשפט לא חסך מביקורתו הקשה כלפי שני ההורים כאחד, אך קבע כי על אף תרומתו של האב לניכור, האחריות העיקרית על קיום קשר בין האם לילדיה מוטלת על האם, שכן כשמערכת היחסים בין ההורים לילדיהם מידרדרת, מוטלת על שכמו של ההורה חובה גדולה יותר משל הילד לנסות לאחות את הקרעים.

הורה שבחר להביא ילד לעולם, נוטל על עצמו מחויבות הורית נצחית, והוא אינו יכול להתנער מאחריותו ההורית בטענה כי הילדים אינם מתנהגים כראוי לדעתו. בחירת ההורים להחיל את הסכסוך שביניהם גם על ילדיהם השאירה חותם על נפשם, ולכן את סירובה של הבת לקיים כל קשר עם אמה, ואת ההתבטאויות הבלתי מקובלות שהפנתה אליה, יש לבחון בהקשר של הסכסוך לו חשופים הילדים מאז גירושי ההורים, ואין להענישה על כך באמצעים כלכליים.

בסופו של יום בית המשפט הביע תקוותו כי בהטלת חיוב המזונות על האם יהיה דווקא משום קצה חוט ליצירת קשר עם ילדיה בעתיד, בבחינת "גזירת גזירה טובה": אולי האם תהיה מעורבת יותר בחיי הילדים ובצרכיהם היומיומיים משתידרש לממנם, ואולי הילדים יווכחו במעורבותה ויעריכו את העובדה שלאימם אכפת מצרכיהם והיא עובדת לפרנסם.

* עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס".