הקשר ההדוק בין חברות תרופות לבין מוסדות בריאות, איגודים מקצועיים של רופאים ואפילו ארגוני חולים, נחשף פעם נוספת מדוח של משרד הבריאות שהגיע לידי "גלובס". על פי הדוח, חברות התרופות תרמו לגורמים השונים במערכת הבריאות 32.7 מיליון שקל ב-2012, לעומת 29.3 מיליון שקל ב-2011. רוב התרומות הופנו למימון כנסים רפואיים ולנסיעה של רופאים לכנסים בחו"ל.
חברת טבע שמופיעה לאחרונה בכותרות בעיקר כמי שמשלמת מסים נמוכים בזכות החוק לעידוד השקעות הון, היא שיאנית התרומות עם סך כולל של 8.1 מיליון שקל. מדובר בזינוק דרמטי ביחס להיקף התרומות שלה ב-2011, שעמד אז על 1.7 מיליון שקל בלבד. אחרי טבע ניצבת ג'יי-סי הלת'קר שתרמה 6.3 מיליון שקל, סאנופי אוונטיס שתרמה 3.7 מיליון שקל, רוש שתרמה 1.75 מיליון שקל, MSD (1.73 מיליון שקל) וחברת מדיסון (1.1 מיליון שקל).
אז כמה עולה לחברת תרופות התענוג של מימון נסיעה לכנס רפואי בחו"ל? המחיר, מסתבר, משתנה מאוד. טבע שילמה בחלק מהמקרים 2,500-5,000 שקל לנסיעה, ובמקרים אחרים גם 10-13 אלף שקל לנסיעה. השתתפות במימון כנס רפואי בארץ נעה בין אלפי שקלים לבין עשרות אלפי שקלים.
טבע מימנה, למשל, כנס רפואי של ביה"ח תל השומר בעלות 132 אלף שקל, אולם חברת מדיסון עקפה אותה כשמימנה עבור הדסה נסיעה של רופאים לחו"ל בעלות של 159 אלף שקל. מענקי מחקר מטעם חברות התרופות נעים בין 4,000 שקל ועד סכומים שמגיעים גם ל-200 אלף שקל, כמו במקרה של מטרנה שתרמה לביה"ח פוריה עבור מחקר בעניין פגים. גורם במשרד הבריאות הצביע על השיעור המשמעותי מסך התרומות שמופנה לטובת מימון כנסים ונסיעות לחו"ל, לעומת הסכומים הצנועים שמופנים לטובת מחקר.
אחת הסוגיות הרגישות ביותר נוגעת לתרומות של חברות התרופות לארגוני החולים. הארגונים האלה הופכים מדי שנה לחוד החנית של חברות התרופות בפיאסקו הקבוע של ועדת סל התרופות, שמתכנסת בכדי לתעדף אילו תרופות וטכנולוגיות חדשות יתווספו לסל הבריאות הממלכתי.
על פי הדוח, טבע תרמה אשתקד 165 אלף שקל לאגודה הישראלית לטרשת נפוצה, כאשר יעוד התרומה צוין בדוח כ"מימוש מטרות העמותה". טבע, נזכיר, מייצרת את התרופה "קופקסון" המיועדת לחולי טרשת נפוצה, ולאחרונה היא מתמודדת עם תחרות בתחום הזה. טבע תרמה גם 50 אלף שקל לאיגוד סיסטיק פיברוזיס, 40 אלף שקל לארגון כבדי השמיעה ועוד.
חברות התרופות תורמות גם להסתדרות הרפואית שמהווה לא רק איגוד מקצועי, אלא גם גוף מקצועי שעוסק בין היתר בענייני אתיקה רפואית. חברת MSD, למשל, תרמה כ-200 אלף שקל לפעילות ההסתדרות, ואילו חברת שרינג פלאו תרמה לארגון כ-110 אלף שקל. העמדה העקרונית של ההסתדרות הרפואית היא שרופאים יכולים לקבל מימון מחברות תרופות גם אם מדובר בעבודה פרטית כמו מתן הרצאה, אולם יש להקפיד כי המימון יינתן על ידי מספר חברות ולא על ידי חברה אחת.
באופן די מפתיע, בית החולים שזכה למימון הגבוה ביותר מצד חברות תרופות הוא ביה"ח זיו בצפת, שעמד על 12.3 מיליון שקל. בפער משמעותי אחריו ניצב ביה"ח הדסה עין כרם שזכה לתרומות בסך 5.1 מיליון שקל. ביה"ח הלל יפה בחדרה זכה לתרומות בסך 3.4 מיליון שקל, ביה"ח איכילוב הסתפק ב-2.1 מיליון שקל ובתי החולים בילינסון ורמב"ם זכו ב-2 מיליון שקל כל אחד.
נציין, כי הדוח כולל תרומות מהארץ בלבד. כמו כן, הוא כמעט אינו כולל תרומות מצד גורמים פרטיים או גופים מוסדיים שאינם חברות תרופות. עם זאת, ניתן למצוא בו תרומה בסך 10 אלף שקל לבית החולים ברזילי מצד שמואל חרל"פ, יו"ר כלמוביל, ותרומה בסדר גודל דומה לברזילי מטעם כלמוביל עצמה.
טבע
טבע
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.