למה מונעים מהציבור לדעת כמה סיכון יש בפנסיה?

מנהלי ההשקעות התלוננו, במשרד האוצר נכנעו והחוסכים נפגעו: אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר עצר את פרסום היקף החשיפה לנכסים מסוכנים של קרנות הפנסיה וההשתלמות, קופות הגמל וביטוחי המנהלים. כך נודע ל"גלובס".

הפרסום הופסק בעקבות פניות שהגיעו לאגף שוק ההון ממנהלי השקעות בתחום החיסכון ארוך הטווח, שהלינו על כך שהפירוט הנוכחי מטעה ואינו משקף נאמנה את היקף הסיכון של הנכסים המנוהלים.

נכסי סיכון מוגדרים כמניות ואג"ח קונצרניות בדירוג BBB ומטה או אג"ח לא מדורגות. פרסום האחוז שמהווים נכסי הסיכון מתוך כלל התיק, אפשר לחוסכים לבדוק בכל רגע נתון את היקף החשיפה של קרן הפנסיה או קופת הגמל שלהם לניירות ערך מסוכנים, ובמידת הצורך להגיב בהתאם. לאחר שבאוצר נענו לבקשה, נחסמה בפני הגולשים באתרי הפנסיה-נט, הביטוח-נט והגמל-נט, אותם מפעיל המשרד, האפשרות לקבל את פירוט רמות הסיכון בכל אחד ממכשירי החיסכון הללו.

"החלוקה הייתה מטעה"

אז מדוע החליטו באגף שוק ההון לנקוט צעד כזה? במשרד האוצר מסבירים כי "העלייה במורכבות נכסי השקעה, שהתחדדה במשבר הפיננסי האחרון, הובילה לכך שמיון גס של נכסים אלו לקבוצות סיכון הפך לבעייתי, משום שמיון כזה אינו משקף יותר את מאפייני הנכסים וסיכונם האמיתי. יתר על כן, מיון גס כזה, שאינו משקף סיכונים באופן מלא, עלול להוליך להחלטות השקעה מוטעות".

את המהלך הזה הניעו, כאמור, גורמים בתעשיית הפנסיה והגמל, ומשיחות שקיים "גלובס" עם מנהלי השקעות בכירים עולה כי אלה אכן מברכים על השינוי. לדעתם, החלוקה לנכסי סיכון כפי שבוצעה עד כה היא מטעה ומאפשרת מרווח תמרון רחב במיוחד. "פנינו למשרד האוצר והסברנו להם שהחלוקה לא הוגנת, כי לסווג השקעה בנכסים לא מדורגים שהם מאוד בטוחים תחת אותה קטגוריה עם נכסים שאין עוררין על כך שהם לא בטוחים - זו הטעייה גסה", אומר מנהל חטיבת השקעות באחת מחברות הביטוח.

כדי להמחיש את הבעיה הוא נותן דוגמה של שתי קופות גמל שבשתיהן 5% מהתיק מושקעים בנכסים המוגדרים כ"מסוכנים". "בקופה אחת הנכסים הללו מורכבים אך ורק מאג"ח המדורגות BBB ומאג"ח של חברות טובות, ואילו בקופה השנייה נכסי הסיכון כוללים רק אג"ח קונצרניות לא מדורגות בתשואות גבוהות בלבד. ברור כשמש שאי אפשר להגיד ששתיהן חשופות לנכסים מסוכנים באותה מידה", הוא אומר.

"בחרו בפתרון הקל ביותר"

אבל גם אם פרסום נכסי הסיכון במתכונת הנוכחית הוא בעייתי, אין ספק שיש חשיבות בפרסומם באופן כזה או אחר. בשונה מפרסום התשואות, שאינן מספקות לחוסך אינדיקציה לגבי התשואות הצפויות לו בהמשך, פרסום נכסי הסיכון כן מעניק אפשרות להעריך (גם אם בצורה מוגבלת למדי) מה צפוי לתיק בהמשך, לפחות בכל הנוגע לתנודתיות התשואות.

לכן, גם אם על פניו נראה כי החלטת האוצר מוצדקת, קשה שלא לתהות מדוע החליטו שם לחסום באופן הרמטי את יכולתו של החוסך לקבל מידע אודות היקף הנכסים המסוכנים במכשירי החיסכון השונים.

המנהלים עימם שוחח "גלובס" בעניין הסכימו שישנה חשיבות גבוהה לפרסום רמות הסיכון, בייחוד לאור המשבר הכלכלי של 2008. "בלא מעט מקרים הרגולטור מחליט שלא לשתף הציבור בנתונים שבידו, וזו זכותו", אומר מנהל השקעות. "הבעיה היא שהוא לא מייצר לחוסך יכולת אמיתית להשוות את רמת הסיכון בין מכשירי ההשקעה".

"אין ספק שבאוצר יכלו להתאמץ ולמצוא פתרון שמספק לחוסכים פירוט כזה", אומר מנהל חברת קופות גמל ופנסיה בבית השקעות גדול. "יש בידיהם את כל הנתונים הרלוונטיים, כי אנחנו מחויבים לדווח עליהם מדי חודש. על פניו, לא אמורה להיות בעיה בבניית מודל חלוקה אחר לנכסי סיכון, זה פשוט מצריך קצת חשיבה, ונראה שבאוצר בחרו בפתרון הקל ביותר". לכך סרבו להתייחס באוצר בתגובה שהעבירו לנו.