ממשיכים להתבזות ברשת

עוד לא גמרנו להתבזות בפייסבוק והזירה עוברת ללינקדאין, הרשת המקצועית שהופכת אט-אט 'פייסבוק לעניים'. אחרי שגנבו מהפייס את ה Like, המציאו שם לפני כמה חודשים את ה Sklike (Skills & Expertise), אולטרה לייק שמטזז את כל הרשת. מדובר בכלי מפגר למדי "שמדביק" לכל אחד מיומנויות ותחומי מומחיות, ומאפשר לאנשי הרשת שלו לאשר (endorse שאכן כך. לחיצת עכבר והופ, פרצופו של המאשר מתנוסס לצד המיומנות (עדות מצולמת שהנ"ל גאון), ויאללה לסקלייק הבא.

בכירים כזוטרים מתרוצצים מלאי עזוז, דוחפים ללא אבחנה כמה שיותר סקלייקים, לא חשוב למי לא חשוב על מה, העיקר שישיבו להם מלא החופן. כמה מביך לראות מנכ"לים מהדסים להם ברשת ברוב פאר והדר, גוררים שובל של 50 תחומי מומחיות (המקסימום שניתן) ומאות סקלייקים, משוכנעים שכל זב חוטם ממתג אותם כמנכ"ל השנה, ולהקת הפרצופונים הקטנטנים שמקפצת סביבם גדלה ומתעצמת.

זה לא קריירה, זה בזאר תורכי

במקום שהקריירה תיראה כמו מודעת תדמית במגזין יוקרה, הכלי הזה הופך אותה למודעת מבצע במקומון עזתי, עם ערך מותג בהתאם. עמוסה, א-ר-ו-כ-ה, מתישה, לא ממוקדת, מרוב עצים רואים רק בלאגן.

התוצאה:

• מיתוג אנטי מקצועני - מומחה בהרבה תחומים הוא מומחה בשום דבר. חד משמעית!
• מיצוב נמוך, זול, וולגרי, אנטי אקסקלוסיבי- קקופוניה מחרישת אוזניים במקום קונצרט משובח
• המסר השליט - כמות במקום איכות (לא די בעשרות ומאות הקשרים שאין לכם מושג מי הם?)
• המסר המשתמע - אני לא באמת מבדיל בין עיקר לטפל
• הפרזנטורים קטסטרופה (כאילו לקחתם קוף לפרסם את לנקום)
• אנשים שדעתם 'משנמכת' (זוטרים מידי, לא רלוונטיים, בורים בתחום המומחיות שאישרו וכו')
• משוחדים שדעתם בלתי נחשבת (קרובי משפחה, חברים אישיים וכו')
• כאלה שהאינטרס נשפך להם מהאוזניים (כפיפים, ספקים, רוצים להיות ספקים וכד')
• תוסיפו לצרמוניה הזאת את צבא הממליצים המשתפכים בשירי הלל מוזמנים ומייגעים וקבלתם בזאר תורכי.

ההשתתפות ההמונית במשחק הממליצים המטופש הזה מפתיעה, שהרי אצלנו במזרח התיכון (בניגוד לעולם המערבי) לא מתייחסים להמלצות כתובות גם כשהן מתנוססות על ניירת החברה, אז דווקא את ההמלצות "המשולמות" האלה מישהו ייקח ברצינות? או שזה רק עניין של תחרות, למי יש יותר, של מי יותר גדול? לא מבינה.

מנכ"לים במחיר מבצע

מי מכם שטרם השתכנע וזקוק להוכחה נוספת לקשקוש הזה, רק לכבודו בדקתי לראשונה (נשבעת) מה המצב אצלי. מסתבר שאני ג-א-ו-ן. כבודי אושרה כמומחית ב 34 תחומים, בינתיים, את כולם הדביק לי הפטנט הזה (לא היה לי כח לספור את כמות הסקלייקים ואת מספר הפרצופונים, תאמינו לי היו מלא).

אז ככה: רבע מהתחומים - אין לי מושג מה זה (מומחית לאינטגרציה, התקנים ניידים, חווית משתמש, SEO), עוד רבע הזויים - מתי הפכתי מומחית לפרויקטי תוכנה, עיתונות, סטארט-אפים, ניהול תוכן וקואוצ'ינג (ישמור השם)? שלא לדבר על כישורי יוצאי דופן בכל נושא הקשור לכל מה שאולי עברתי על ידו פעם, בעברי הרחוק כמנהלת שיווק וכפרסומאית. למעלה מ 15 תחומים נוספים, בחלקם אני מקצוענית מהגיהינום (עיצוב גרפי, קופירייטינג, ניו מדיה). לצערי הרב מכל השפע הזה אני מומחית בדבר אחד בלבד (קריירות בכירים), ואם מתעקשים להרחיב אני גם מרצה מומחית בתחום. זה הכל!

אז נכון שלא מגייסים מנכ"לים בלינקדאין, גם לא סמנכ"לים, מה גם שלמצליחים והממותגים ביניהם הלינקדאין כבר לא יכול להזיק יותר מידי. הבעיה היא עם כל האחרים, אלה שהקריירה שלהם לא משהו, שהרשת היא הפרצוף שלהם בשוק העבודה. לכם אני ממליצה בחום לא לעשות מעצמכם צחוק, אתם מוכרים את עצמכם בזול! תדלגו על הכלי הזה, או לכל הפחות תשקלו איכות על פני כמות. תתמקדו במומחיות אחת שהיא היתרון היחסי שלכם, זה שמבדל אתכם מהתחרות, ואליה תוסיפו מקסימום מומחיות אחת שתיים הנגזרות ממנה.

ועכשיו שהלהקה תחגוג.

הכותבת היא יועצת לניהול קריירה. לתגובות: orna@rudi-cm.com