ולא היתה בינינו אלא סוללה: המיניוואן ההיברידי של טויוטה

"זורם בינינו חשמל", אמרתי לבת הזוג במושב שלצדי. "שוב הקלישאות הרומנטיות האלה", היא ענתה והבליעה פיהוק. אבל הפעם לא הייתה זו קלישאה. הרכב שבו נסענו, המיניוואן ההיברידי הראשון בעולם, הציב בעיה הנדסית לא פשוטה בפני מהנדסי טויוטה: כיצד למקם סוללה גדולה בתוך רכב עם שבעה מקומות ישיבה, שכל סנטימטר בחלקו האחורי - המקום שבו נמצאת הסוללה בדרך כלל - מנוצל לטובת הנוסעים ומטענם.

הפתרון המקורי שלהם היה למקם את הסוללה בתוך החיץ הגבוה, שבין הנהג והנוסע מלפנים ותוך כדי כך לשדרג את הקשיחות המבנית של הרכב ולתרום לחלוקת משקל מאוזנת שלו. וזה לא הפתרון ההנדסי המקורי היחיד ברכב המרתק הזה. במקום סוללת הניקל-מטאל המסורתית מושתלת בפריוס פלוס סוללת ליתיום מדור חדש, שמשקלה נמוך משמעותית משל הסוללה המסורתית אך דחיסות האנרגיה שלה גדולה יותר.

אבל למרות שהטכנולוגיה של הפריוס פלוס מקדימה בכמה דורות את רוב כלי הרכב הסדרתיים על הכביש, טויוטה עמדה בפיתוי לעצב את הכלי כמו משהו מהסט של "מסע בין כוכבים". כתחליף היא הסתפקה בעיצוב צנוע, כמעט נחבא אל הכלים, שנראה כמו גרסה מורחבת ומוארכת של העיצוב המחודד בפריוס האצ'בק הרגילה. גילינו שהרחוב הישראלי קיבל את העיצוב הזה באדישות יחסית אם כי הוא זוהה מיידית על ידי כת המאמינים של כלי הרכב ההיברידיים.

בכל הנוגע לעיצוב הפנים, נטשו מעצבי טויוטה את השמרנות. עמדת הפיקוד, למשל, לא מכילה אפילו שעון אנלוגי אחד לרפואה. כל הנתונים מוצגים על צגים דיגיטליים צבעוניים, ידית ההילוכים הזעירה שמזדקרת מתחת ללוח הפיקוד מזכירה ג'ויסטיק ואפילו תפעול מערכת האקלים דורש תואר ראשון בגאדג'טולוגיה. בני גיל הזהב, שמהווים חלק לא מבוטל מלקוחות כלי הרכב ההיברידיים בארץ, יזדקקו לתקופת הסתגלות ממושכת אבל נהגי ציי ההיי-טק וצאצאיהם יקבלו את העיצוב הזה בחיבוק חם.

פרט לכך זהו תא סופר-שימושי שמנוצל היטב לטובת הנוסעים. מפתן הכניסה גבוה רק במעט משל רכב פרטי, הדלתות האחוריות רחבות וכל חמשת המושבים הנפרדים בשתי השורות האחוריות נעים בנפרד, מתקפלים ומתפצלים בהינף ידית אחת. צמד המושבים בשורה השלישית יכולים לאכלס מבוגרים, אבל כדי שאלה ייהנו ממרחב רגליים סביר נדרשים ויתורים מצד יושבי השורה השנייה. כמקובל בכלי רכב כאלה, נפח תא המטען סמלי למדי כאשר כל המושבים פתוחים אך קיפול מושבים 6 ו-7 לתוך הרצפה מפנה חלל אחסון נאה.

שילוב של חלוקת משקל מאוזנת, מרכז כובד נמוך וכיול מתלים אירופאי מעניקים לפריוס פלוס יכולת דינמית מפתיעה. ההגה מרגיש מדויק והרבה פחות מלאכותי מאשר בפריוס הרגילה, המרכב שומר על איזון טוב בפניות הדוקות עם נטיית גוף מינימלית והבלמים מתברכים בפעולה הדרגתית ויעילה.

ספיגת הזעזועים על כבישים עירוניים משובשים מצוינת ללא קשיחות יתר וללא נדנודים, שנובעים מרכות יתר. בסך הכול זה כלי, שלא מרגיש כבד ומגושם כמו חלק מהמיניוואנים-שבעה-מקומות המתחרים בפלח הזה והוא יכול אפילו להעניק קורת רוח לנהגים/נהגות, ש-4-5 ילדים עדיין לא גרמו להם לשכוח את חדוות הנהיגה.

אנרגטית, למרות המשקל

למעט השימוש בסוללת ליתיום והמיקום יוצא הדופן שלה, מערכת ההנעה של הפריוס פלוס דומה מאד לזו של הפריוס הרגילה. היא כוללת מנוע בנזין יעיל ונקי בנפח 1.8 ליטר ומנוע חשמלי, שמייצרים הספק משולב של 136 כ"ס ומשודכים לתיבה אוטומטית רציפה. גם העברת הכוח של המערכת דומה מאד לזו של הפריוס הרגילה. ההתנעה מעירה את המנוע החשמלי בלבד בשקט מופתי והמטרים הראשונים של הנסיעה מתבצעים בחרישיות על כוח חשמלי בלבד. למרות המשקל העודף, התחושה הכללית היא של כלי אנרגטי וגם נתון התאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש (11.3 שניות) מקביל לזה של משפחתיות מקובלות. עליות תלולות או רגל כבדה בהאצה מעלות את המנוע לטריטוריות צורמות אם כי עדיין יש מספיק דחף גם כאשר הרכב בתפוסה כמעט מלאה. הנהג יכול לבחור גם במצב של הנעה חשמלית, שמאפשר לרכב לנוע על חשמל בלבד במהירות של עד 50 קמ"ש. זה גימיק חביב אם כי הוא יעיל רק לכמה מאות מטרים עד שהסוללה מתרוקנת ומנוע הבנזין נכנס לפעולה.

צריכת הדלק הממוצעת הרשמית היא מעל 22 קילומטר לליטר אבל בנהיגה נורמלית הנהג יכול לצפות ל-17 קילומטר לליטר "אמיתיים" - נתון מצוין יחסית למיניוואן, שיכול לשנע שבעה נוסעים. הירוקים יכולים להתהדר גם בפליטת CO2 של פחות מ-100 גרם לקילומטר - הנתון הטוב ביותר בקטגוריה, בפער גדול.

טויוטה פריוס פלוס עולה בישראל 176 אלף שקל. זהו פער של כ-15 אלף שקל מעל מחיר הבסיס של מיניוואן הבנזין הרגיל טויוטה VERSO, שמציע שימושיות דומה וביצועים דומים למדי. בפער של 10,000 שקל אפשר למצוא עוד לא מעט מתחרים בפלח, אם כי רמת האבזור הגבוהה יחסית של הפריוס פלוס (חישוקים קלים, מערכת אקלים מתוחכמת, מסך מולטימדיה ועוד) מקזזת את הפער.

בסך הכול זה כלי שימושי ונעים לנהיגה שלא מכביד על הכיס וסביר להניח שהוא יזכה להצלחה מיידית בקרב לקוחות קיימים של הפריוס הרגילה שרוצים לשדרג לרכב עם יותר מרחב אחסון מאחור, בקרב ציי רכב עם אג'נדה ירוקה ומודעות לחיסכון בדלק, ובקרב פליטי בטר פלייס, שלא ירצו לחזור לרכב בנזין מקובל. כך או כך, הוא מוכיח היטב שטכנולוגיית רכב סביבתית-עילית לא חייבת לבוא על חשבון שימושיות יום-יומית.

חלק מהמתחרות

אופל זאפירה / שברולט אורלנדו

ב-171 אלף שקל מציעה אופל את המיניוואן זאפירה שמציע ממדים דומים לאלה של הפריוס ושבעה מקומות. חובבי הדיזל עשוים למצוא עניין באורלנדו המצויד במנוע טורבו דיזל חזק, במחיר של 167 אלף שקל

קיה קארנס

166 אלף שקל הוא מחיר הגרסה המאובזרת של הקיה קארנס החדשה. הממדים מעט יותר קומפקטיים מזה של הטויוטה אך סידור פנימי חכם מעניק מרחב שימוש לשבעה נוסעים. המנוע הוא בנזין 2 ליטר בהספק 166 כ"ס שמשודך לתיבה אוטומטית בת 6 מהירויות

פיז'ו 3008 הייבריד

מי שחייב מיניוואן היברידי יימצא עניין ב-3008 הייבריד של פיז'ו, ששיווקו בישראל מתחיל בימים אלה. הרכב מציע שילוב יוצא דופן של מנוע טורבו-דיזל ומנוע חשמלי ומתברך בתצרוכת דלק מופלגת ואפילו בהנעה כפולה

 טויוטה פריוס