תעשיית הקולנוע סופדת לג'יימס גנדולפיני: "אחד השחקנים הגדולים"

"גנדולפיני היה כישרון גדול, אבל אדם אף יותר גדול", כך ספדה רשת HBO, מפיקת "הסופראנוס", לכוכב הסדרה, שנפטר הלילה מהתקף לב במהלך חופשה משפחתית באיטליה.

היה זה הספד אחד מיני רבים אשר גדשו את הרשת. מותו המפתיע של השחקן האהוב, בן 51 בסך הכול, היכה בהלם רבים שעבדו לצדו, שספדו לאדם שייזכר יותר מכל כטוני סופראנו, על אף שלל תפקידים נהדרים, בקולנוע ובטלוויזיה. לאחרונה גנדולפיני הפיק וביים עבור HBO סרט דוקומנטרי בשם "זיכרונות של יום בחיים: הבית מעיראק"' ובו שלובים ראיונות שערך עם חיילים משוחררים שנפצעו במהלך הלחימה בעיראק.

נושאים כמו אלימות, קדושת החיים, הרג, מלחמה, העסיקו את מי שהפליא לגלם - לראשונה מעל המרקע - דמות מורכבת של ראש מאפיה. לאורך הקריירה המפוארת שלו, שכללה תפקידים נהדרים בסרטים, ביניהם "רומן על אמת", "כוננות מיידית", "תפוס את שורטי", "נקודת מגע" ו"המושבעת". תפקידו בסרט "כל אנשי המלך", כפוליטיקאי מושחת, לצדו של שון פן, הוא ככל הנראה תפקידו הקולנועי הטוב ביותר.

גנדולפיני המשיך את קשריו עם רשת השידור האמריקנית גם לאחר ירידת הסדרה, שאותה יצר דיוויד צ'ייס ב-2007, ושזכתה לאחרונה בתואר "סדרת הדרמה הטלוויזיונית הטובה בכל הזמנים". הסדרה זכתה להצלחה מסחרית בעולם כולו וגם בישראל, וכל שש עונותיה שודרו ועדיין משודרות לפרקים בערוצים המסחריים.

צ'ייס ספד אף הוא לכוכב שלו (שעמו שיתף פעולה לא מכבר בסרט קולנוע בשם "Not Fade Away"), כשאמר לרשתות הטלוויזיה כי מותו של גנדולפיני הוא אבדה גדולה לחבריו ולמשפחתו, לרעייתו וילדיו ולמיליוני מעריציו ברחבי העולם. "ג'יימס היה שחקן גאון", אמר צ'ייס, והוסיף כי "מעיניו של הגאון הזה ניבטה עצבות. כל אחד שצפה בו ולו בתפקיד קטנטן, מיד הבין את זה. ג'יימס היה אחד השחקנים הגדולים של זמננו". כך צ'ייס.

הסדרה, שהפכה מהר מאוד למעמד של סדרת פולחן, זכתה בכמות נכבדת של פרסים: 21 פרסי אמי, בכללם עבור סדרת הדרמה הטובה ביותר, שחקן הדרמה הטוב ביותר ושחקנית הדרמה הטובה ביותר (אידי פאלקו), ושחקני המשנה הטובים ביותר. גנדולפיני הניף את הפרס עבור השחקן הטוב ביותר שלוש פעמים.

קווים לדמותו

קווי דמיון לא מעטים נמתחו לאורך השנים בין גנדולפיני לבין הדמות האהובה שגילם. הוא נולד בניו ג'רסי לאב איטלקי ולאימא אמריקנית. הסדרה עצמה מתרחשת בניו ג'רסי, וטוני סופראנו הוא ראש משפחת הפשע החזקה במדינה. יש להניח שהביוגרפיה של גנדולפיני, ואופיו הרגיש, סייעו בעיצוב דמותו של המאפיונר חם-המזג, שידע להזיל דמעה, לשתף בחולשותיו, לתבל שיחה בהומור ולהיות חביב על סביבתו הקרובה. וגם לרצוח כשלדעתו צריך. הדמות שהביא עמו גנדולפיני, דמות בעלת עומק, מורכבות ואינטליגנציה רגשית, הביאה את הצופים להזדהות מוחלטת עם המאפיונר השרמנטי, עד כי לא מעטים האשימו את הסדרה ביצירת טשטוש מוסרי. מה שבטוח, דמותו עשתה שירות טוב למאפיה. ראשי משפחות פשע אף אימצו את גינוניו של טוני סופראנו, והעריצו את השחקן. מי כמוהם יודע כי עולם המחולק לטובים ורעים - עולם של שחור ולבן, קיים רק בטלוויזיה האמריקנית של לפני עידן הסופראנוס.

בראיון שנערך עם גנדולפיני בחודש שעבר, בתוכנית המפורסמת - "כיתת משחק", סיפר השחקן כי כשבגר עבר לניו-יורק, שם ניהל במשך מספר שנים פאב אופנתי, התבונן בלקוחות לא שגרתיים וספג השראה מדמויות רבות שעמן בא במגע. חיידק המשחק תקפו בשנים אלה, והוא החל למצוא את מקומו בתעשייה, תחילה בתפקידים קטנים בטלוויזיה ובקולנוע, ובהמשך בתפקידי משנה איכותיים אך לא מוערכים דיים. עד שהגיעה, כאמור, "הסופראנוס". גנדולפיני סיים באחרונה מספר פרויקטים, שצילומיהם תמו, כמו "צדק קרימינלי" ו"מציל בעלי החיים", אשר יופיעו על המסך בשנתיים הקרובות.

גנדולפיני הותיר אחריו רעיה, דבורה לין, בן בשם מייקל, וילדה בת שנה בשם ליליאנה.