יאיר לפיד תקע גול עצמי

הדיור הציבורי במדינת ישראל הוא כיום נטל ולא נכס. כ-70 אלף דירות שיכון עלובות וישנות, הרובצות על כתפיו השחוחות ממילא של משרד השיכון. רק בשנה שעברה עלה שיפוץ אותן דירות למשרד השיכון כ-300 מיליון שקל. ולא מדובר חלילה על שדרוגן לדירות פאר, אלא לכל היותר להפיכתן למקום שראוי לגור בו.

לכן, העברת הדירות הללו לידי הבעלים, גם אם בהנחה ממוצעת של 50%, טובה לכל הצדדים. המסכנים שגרים היום בדירות יקבלו סוף סוף נכס וגם לא מעט אחריות, בעוד שלקופת משרד השיכון ייכנסו מאות מיליוני שקלים. הערכות אופטימיות במשרד מדברות על מיליארד שקל בשנה - 4,000 דירות מכורות, במחיר ממוצע של 250 אלף שקל לדירה. גם אם מדובר במחצית מכך, ואלה כנראה יהיו המספרים, עדיין מדובר בסכומים לא מבוטלים.

השאלה הגדולה היא כמובן מה יעשו עם הכסף. לא בכדי, פעם אחר פעם, הגיע חוק ההסדרים והקפיא את חוק הדיור הציבורי של רן כהן שהתקבל דה-יורה בשנת 1998 ואמור היה להיכנס לתוקף ב-2001. פה ושם הכריזה המדינה על מבצעי מכירה אחרים ("קנה ביתך", "הבית שלי" ואחרים), אבל רק כאלה שאפשרו למדינה לקחת את הכסף לצרכיה ולא להשתמש בו, כלשונו הברורה של החוק, להקמה או לרכישה של דיור ציבורי.

אבל לשר האוצר יאיר לפיד לא היו כעת הרבה ברירות. מלבד מפלצת הגירעון שהשאירה לו הממשלה הקודמת, הוא נתקע גם עם כמה תינוקות שנולדו לגמרי בטעות. בגלל הבחירות, בגלל רשלנות, בגלל האווירה הציבורית וכיו"ב, חוק הדיור הציבורי המקורי נכנס לתוקף מתחילת 2013 - ובית המשפט דרש הסברים למה הדיירים לא יכולים לקנות את הדירות (דבר דומה, אגב, קרה עם המענק לרוכשי דירה בירושלים שפתאום חזר לחיים). לפיד גילה שלבטל חוק קיים - וספין כזה יצא מבית מדרשו של משרד האוצר לפני כמה שבועות - הרבה יותר מסובך מלדחות אותו שוב ושוב בחוק ההסדרים.

הבעיה של לפיד שמדובר בסדין אדום לכל פקידי המשרד לדורותיהם. לא פחות חשוב, מדובר גם בגול עצמי נגד חזונו המפורסם של לפיד עצמו. הענקת דירות בבעלות מלאה לדיירים ותיקים ורכישת דירות חדשות לזכאי דיור ציבורי חדשים, מקדשות את עקרון הבעלות על דירות, הן של האזרחים (סטטוס, תחושת שייכות, עושר נכסי ועוד) והן של המדינה. וזה כששר האוצר חוזר ואומר שהוא יחנך את השוק, ושזהו פתרון לא רע לגור בשכירות, בדירות שייבנו גופים מוסדיים.

ודאי כשמדובר באוכלוסיית מצוקה, שהניידות יכולה לסייע לה למצוא תעסוקה ושהישארות במתחמי דיור ציבורי רק מנציחה את נחשלותה. מה גם שהיו"ר המיתולוגי של חברת עמידר, אורי שני, אחד מהמקורבים ביותר ללפיד, יכול לספר לו עד כמה רע ולא יעיל מנהלת ומתחזקת המדינה עשרות אלפי דירות.

לכן, בשבועות הקרובים נראה את משרד האוצר ואת קבינט הדיור מתפתלים בתיקוני חקיקה. מבחוץ זה ייראה כמו "חוק הדיור הציבורי של רן כהן", ומבפנים זה אמור להתיישר עם עמדת האוצר וחזון השכירות של יאיר לפיד.