דעה זו תתחלק השבוע לשני חלקים: חלק של "אמרתי לכם" וחלק של "יכול להיות ש...".
בחלק העוסק ב"אמרתי לכם", לא אכלול את התגובה הצפויה של השווקים הפיננסיים להחלפת התקליט מצד הבנק המרכזי האמריקאי. ראש בנק זה, בן שלום ברננקי, למיטב שיפוטי הסובייקטיבי, נראה קצת מופתע בזמן אמת מאותה תגובה קשה. עובדה היא, שממש, אבל ממש, לא התחיל עדיין כלום, והכול עדיין אפוף הסתייגויות.
לדעתי, הוא אכן ציפה לתגובה שלילית, אבל לא כזו שראינו, כאשר ניתן על ידו רק כיוון כללי ותאריכים כה רחוקים לתוואי הצמצום המוניטרי, במקום תוואי ההרחבה שבו היינו עד כה.
כמן כן, לא אכלול את הממשיך לקרות ביפן, אשר כיניתי בהזדמנויות שונות, "זבוב שמחפש שימשה להתרסק עליה". לדעתי, אין כבר חולק על כך שהתוכנית הכלכלית שם, הקרויה על שמו של ראש הממשלה אבה ("Abenomics"), היוותה קטליזאטור לשינוי הגדול בפסיכולוגיה ההמונית לגבי יעילותה וסכנותיה של "ההרחבה הכמותית הלא מרוסנת".
את ה"אמרתי לכם", אשמור למשהו הרבה יותר עקרוני, והוא "פרדוקס ההצלחה", בשילוב עם מלכוד-22 קלאסי, בו נמצאים כעט הנגידים המרחיבים. ציינתי בפורום זה, ובהרצאות שונות, את הטיעון הפשוט שנפילתה של השיטה המרחיבה תגיע דווקא ברגע השגת המטרה העיקרית שלה, דהיינו ניצני צמיחה מחודשת בליווי שיפור בתעסוקה, או כאשר הכסף הגדול יאמין שזה הולך לקרות.
כתהליך ביניים, היה עידוד אקטיבי של מעבר המשקיעים מנכסים סולידיים, למסוכנים. במילים פשוטות יותר, מן האג"ח הממשלתי, בעל התשואה המדוכאת (כחלק מן המדיניות המוצהרת), לכיוון המניות, הנדל"ן, ובכלל לכיוון כל נכס פיננסי הקשור לעושר הפרט. אפקט עושר זה היה אמור להביא לצריכה מואצת יותר וליצירת ביקושים נוספים של מוצרים ושירותים.
לכל אורך הדרך נאמר לנו שהצמיחה אכן תגיע עוד לפני תופעות הלוואי שלה, דהיינו לפני הנזק שייגרם לשוק האג"ח. במקרה כזה היא תפצה על העלות הנוספת של הריבית (על החוב) בתקציב ועל ההפסדים ההוניים עבור כל מי שמחזיק את אותם אג"חים (מוסדות פיננסיים).
התיאוריה החזיקה מים עד שהכסף הגדול באמת השתכנע, ועשה את שאומרים לו, דהיינו החל לעבור בצורה אסטרטגית מן הסולידי החוצה. התשואות עלו, ומה שהיה צפוי שיקרה קרה, אבל בלי רכיב השיפור בצמיחה ובתעסוקה. וכך, הגענו לימי רביעי, וחמישי, של השבוע שעבר. הנגידים פשוט המעיטו בהערכה של הקצב, ושל ההשפעה הפסיכולוגית האדירה שאותו שינוי יגרום במערכת.
הטרייד של המאה, עד סוף השנה שעברה, היה להיות ממונף על אותו שוק אג"ח, כי מאחוריו עמדו כבר 4 שנים של תמיכה מצד הפדרל רזרב. לא משנה שהתשואה הייתה אפסית, לא משנה ששוק המניות עלה בינתיים בכ-140 אחוז, ולא משנה שהריבית לא הייתה רוב הזמן ריבית ריאלית כלל. הבונקר השתלם לאורך כל המשברים: אירופה 1 ו-2, צנואמי ביפן, תקרת החוב, "הצוק הפיסקאלי", בעיות גיאופוליטיות ועוד... כאשר, סוף סוף, השתכנעו לנוע, ונראה שיש סיכוי של הצלחה לאסטרטגיה, ברור שהדלת הייתה צרה מלהכיל את כל אלו שרצו לעבור דרכה, בו זמנית.
ומה עם המלכוד? זה השיא של ה"בדיחה" (על חשבוננו). עכשיו, כאשר מנסים לצאת לאט, בקצב צב ממש וב"הליכה על ביצים תקשורתיות" מן הצרה הזו, לא ניתן לעשות דבר טוב בנושא. עד יום רביעי ידענו שהפד יקנה לפחות 70% מן ההנפקות שהממשל ממציא. מעכשיו, העלייה בתשואות תנבע לא רק מן המעבר הפיננסי שתיארתי לעיל, אלא גם, ואולי בעיקר, מחוסר הביקוש מצד אותה תוכנית הרחבה שאמורים לצמצם.
זה בדיוק מה שקרה ביום חמישי: ירידה במניות, אבל הפעם רק הדולר נהנה מכך, והאג"ח הממשלתי, אשר היווה עד כה מפלט בימי ירידות, ירד קשה. אוי מיצרי ואוי מיוצרי. אני ממש סקרן לראות אם גם הפעם יימצא פתרון קסם, שיידחה את הבלתי נמנע, או שהפעם נכנסנו למסלול שסופו ניקוי אורוות אמיתי.
כאן נכנס לתמונה החלק השני של דעה זו. החלק של "יכול להיות ש...". האם יכול להיות, לאור המצב שתיארתי כרגע, שהתסריט, אשר הבאתי לפניכם לפני די הרבה זמן ממש מתרחש לנגד עיניו? האם הגענו לשיא בטווח הארוך במערכת המנייתית? אינני יודע לומר בוודאות כמובן, אבל אני בהחלט שמח להזכיר נשכחות, ולהביא את הגרף החודשי הרלוונטי (והמעודכן) שוב:
משה שלום סנופי
המגאפון הענק, וההיסטורי הזה, הוא מפחיד, ומעורר יראה כאחד. הוא יכול להיות סיבה לאסון פיננסי, או לרווחים אדירים. כל זה כמובן על פי הדרך שבה אנשים יפעלו על פיו. מה שאני יכול לומר בוודאות הוא, שאם הוא אכן יתגשם, ואם המדד אכן הולך לשפלים נמוכים מאלו שנראו ב-2009, יש להתכונן לא רק לחורף כלכלי, אלא לאחד חברתי, מדיני, ותרבותי. האם החברה המערבית מוכנה לכך היום, עם צמצום מתמיד ברמת חייו של מעמד הביניים (התומך בכל הפרדיגמה הצרכנית)? לפחות נתנחם בהשערה המבוססת, שההזדמנויות האנושיות החדשות הגדולות ואמיתיות, יימצאו מעבר לאותו שפל.
משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).
ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.
מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.