יומני הקפטן

כמה הערות על מינויו של יעקב פרנקל בידי בנימין נתניהו

1.

זה שבחר, ראש הממשלה בנימין נתניהו, העדיף את אזור הנוחות שלו וירק בפרצופה של ביקורת המדינה, האתיקה, המוסר וניקיון הדעת. נתניהו ברווז שמתחיל לצלוע. הקואליציה לא יציבה, יאיר לפיד ונפתלי בנט, החדשים המתלהבים, לא מתכופפים בפניו. מרכז הליכוד, הבית, מאיים עליו. בהתכנסות מחר וביום ראשון הקרוב צפויים מועמדי אנטי-ביבי, לגרוף את הקולות ולו רק כי הם לעומתיים לו. בסיעה שלו, הממלכה הפרטית שלו, קמים כאלה כמו דני דנון, גילה גמליאל ומירי רגב שלא חוששים למרוד בו פומבית. אז הוא הולך למה שהוא מכיר, נכנס לנעלי הבית המשומשות האמריקניות שלו וממחזר נגיד.

אפילו סטנלי פישר, עד לא מכבר עונג כוס התה של ראש הממשלה, אומר בתקופה האחרונה דברי ביקורת שנתניהו לא שש לשמוע. הבעיה היא שראש הממשלה מוקף אומרי הן ומתרפסים למיניהם שאומרים לו: 'פישר מדבר כך רק בגלל שאתה לא שומע לו ולא ממנה את קרנית פלוג לנגידה. אל תתרגש, הוא מחזיר לך'. נוח לחשוב כך. העולם כולו נגדנו. התקשורת תשקורת. הציבור פופוליסטי. שונא מצליחים, בז לעשירים. אשם בגירעון ובקריסת הכלכלה.

ראש ממשלה בקדנציה שלישית בוחר נגיד בקדנציה שלישית. העולם משתנה? לא אצלנו. נדרשים סטנדרטים חדשים, מוסר חדש, אתיקה, אחריות אישית? הצחקתם אותנו.... תחפשו את זה בקדנציה התשיעית. בינתיים זה אנחנו שנינו מול כל הלבנט המקומי הרועש הזה. אנחנו, נתניהו ופרנקל, יחד עם שמעון פרס, מהמקובלים והנערצים בעולם, יוצאים באים ומתארחים במסדרונות העל, אבל בבית...

2.

זה שנבחר, פרופ' יעקב פרנקל, עליו אמר מבקר המדינה אליעזר גולדברג את המשפט: "איש ציבור החורג ממגבלות החוק - פוגע ביכולתו להשפיע". וכבר הוכח, לא פעם ולא פעמיים, שהוא מתייחס בזלזול לכספים של הציבור, של עלומי הפנים ומחוקי השמות לא חשוב מאיזה עם ועדה.

א. דוח מבקר המדינה 52 ב' שפורסם באפריל 2002, כלל פרק שעניינו "הסדרים עם הנגיד". מסתבר שפרנקל, בעזרת פקיד בכיר הכפוף לו בבנק באותה עת, השתלב מהר מאוד בשיטה הכדאיניקית של אנשי הציבור: הוא מצא את הדרך להתחכם ולהתענג על כל עולם ההצמדות האפשריות. נגיד עם תנאי שכר והוצאות אירוח ומסעדות הצמודים לשרים, כולל כרטיס אשראי של הבנק המרכזי, במשולב עם צבירת זכויות אקדמיות הצמודות לפרופסורים פעילים באקדמיה בתוספת תנאי השכר החריגים במיוחד שניתנו לפקידים הבכירים בבנק ישראל.

עסקת חבילה שהתוצאה שלה היא תפירת "הסדרים מיוחדים", בניגוד לדעתו של היועץ המשפטי בבנק ישראל, שהזרימו מאות אלפי שקלים נוספים מקופת הציבור לכיסו של פרנקל. אגב, לדברי פרנקל, כפי שכתב אז למבקר המדינה, לא רק שהוא לא היה אף פעם חולה בתשע השנים בהן היה הנגיד, אלא הוא גם לא לקח אף פעם חופש "כנושא באחריות הכבדה לניהולו השוטף של הבנק ולאור צרכיה הדחופים של המדינה, עבדתי ימים כלילות".

מיד לאחר פרסום דוח המבקר, ופרנקל כבר היה אז יו"ר מועצת המנהלים של מריל לינץ' אינטרנשיונל ויועץ לקרן המטבע, פנה ח"כ דאז אופיר פינס, יושב ראש ועדת החוקה דאז, למפכ"ל המשטרה שלמה אהרונישקי, הגיש תלונה וביקש לפתוח בחקירה על ממצאי המבקר.

פרנקל גייס את עורך הדין יעקב נאמן, שפנה מיד ליועץ המשפטי לממשלה באותה עת, פרופ' אליקים רובינשטיין, וביקש שיכריע בעניין. הוראת פרנקל לנאמן, כפי שכתב אחרי כן רובינשטיין, הייתה שאם ייקבע שעל פרופ' פרנקל להשיב לבנק סכומים אלה - כולם או חלקם - הוא ישיבם מיד לבנק ישראל, "זאת מבלי שיהיה בכך משום הכרה או הודאה כלשהן בנכונות הטענות שהועלו כלפיו".

זמן קצר אחרי, עוד לפני שרובינשטיין וצוות הפרקליטות התכנסו לבדוק, אץ רץ פרנקל ושלח המחאה לבנק ישראל על סך 238 אלף שקל, "שלהבנתו מהווה סך כל הכספים שזכאותו להם הוטלה בספק על ידי המבקר והיועץ המשפטי של הבנק".

את היועץ המשפטי והמחלקה הפלילית בפרקליטות זה לא שכנע והם פתחו בבדיקה משלהם. חודש אחרי פרסם רובינשטיין את החלטתו. לא נמצאה תשתית הדורשת פתיחת חקירה פלילית, הוא קבע, עם זאת, החזרת הכסף "אין בה כדי למעט ועיקר מכל אשר נאמר על ידי המבקר..". בסיכום כתב, זה שמשמש היום שופט בית המשפט העליון: "נשנתה כאן תופעה שאינה חדשה במינהל הציבורי בישראלי, הלובשת צורה ופושטת רוצה... קרי, שבכירי ממשל ורשויות ציבוריות עושים בכספי הציבור מה שלא היו עושים בכספם שלהם...".

ב. 2003: הנגיד לשעבר יעקב פרנקל משמש כדירקטור בחברת אמבלייז של אלי רייפמן, ואף קיבל אופציות מהחברה שסיימה את אותה השנה בהפסד של 91 מיליון דולר. נכון להיום: אמבלייז בקרשים, רייפמן בבית הסוהר, והדירקטור פרנקל מתמנה לנגיד.

ג. 2004: חברת לומניס שבשליטת אריה גנגר ובניהול היו"ר פרנקל, נופלת. ב-2008 מושג הסדר פשרה: לומניס תשלם כ-20 מיליון דולר לתובעים ייצוגיים שתבעו את החברה ומנהליה, כולל פרנקל, בגין אי-גילוי נאות ואי-סדרים חשבונאיים.

ד. 2006: כנס דאבוס. פרנקל "הצלחנו לבטל את המחזוריות בכלכלה...".

2007: דאבוס 1. פרנקל מרוצה מעצמו ואומר: "השווקים החזקים מעניקים לעולם הריאלי סוג של הגנה חדשה מפני מעידות במדיניות כלכלית, שהיו עולות לנו ביוקר רב בעבר...".

דאבוס 2: פרופ' נוריאל רוביני מזהיר מבועות מנופחות וממפולת קרבה. פרופ' פרנקל משיב במילות בוז מופגן ושחצני: "אנחנו רואים הרבה דובים מכוערים מגדלים קרניים והופכים לשוורים". חצי שנה אחרי נכנס המונח "משבר הסאב-פריים" ללקסיקון העולמי.

ה. 2008: דינוזאור הביטוח האמריקני העולמי AIG, שפרנקל שימש זה ארבע שנים סגן יו"ר שלו, מתמוטט. פושט רגל. הממשל האמריקני מלאים ומזרים לו מאות מיליארדי דולרים.

שנה אחרי, 2009, שוב על בימות ועידת דאבוס, ושוב פרנקל מחייך ומקסים בראש רשימת הסלבס העולמיים. על הבמה מתקיים ראיון. ניק גואינג המנחה שואל את פרנקל: "איך קרה שאתה, סגן יו"ר AIG , לא קלטת את המצב?" פרנקל: "אני חושב שזה עניין מערכתי". גאוינג: "אין לך אחריות אישית?" פרנקל: "בכל מה שנוגע לי, אין כמובן אחריות כזו".

ו. 2009: ג'יי. פי. מורגן צ'ייס ממנה את פרנקל לתפקיד בכיר בבנק. יו"ר הבנק, ג'ימי דיימון, אמר אז "הצטרפותו של פרופ' פרנקל מהווה ציון דרך חשוב ואני סמוך ובטוח כי הוא יהיה נכס לבנק ולפעילותו הבינלאומית, ויתרום מיכולותיו ומניסיונו הרב לעסקים של הבנק".

יוני 2013: "היה קשה לשכנע את פרנקל שהוא ירוויח פחות ממה שהרוויח בג'יי. פי. מורגן", אמר הבוקר שר האוצר, יאיר לפיד, לגלי צה"ל, כשהוא מנסה לשכנע (את עצמו?) שהיה שותף לבחירת פרנקל. "פרנקל הוא ידיד והוא שכן שלי", אמר בהמשך שר האוצר והוסיף כי "אתה קורא למישהו למילואים ואומר לו המדינה זקוקה לך. זו החלטה לא פשוטה, זו גם משכורת יותר קטנה..."