שר המזון הוא שר חשוב, אז איך זה שאין שר מזון? הנשיא הוא מעין שר לענייני כבוד, האם צריך שר כבוד? מה עם שר שינה? הרי שליש מחיינו אנו ישנים. ומה עם שר למזג-אוויר? חשוב, לא? האם מינוי אנשים חכמים לנהל עניינים חשובים הופך אותם אוטומטית לממלאי "תפקיד חשוב"? ממש לא.
בנק ישראל אחראי על תחום חשוב, והנבחרים לראשותו הם אנשים מוכשרים. אך אין זה הופך לא אותם ולא את התפקיד לחשובים. יעדיו העיקריים של בנק ישראל קבועים בחוק - גבולות האינפלציה, הכלים העומדים לרשותו מוגבלים ויכולתו להשפיע על הכלכלה הריאלית לאורך זמן מוטלת בספק.
גם את תפקיד הפיקוח על הבנקים, עשתה כבר ברובו הקהילה הבינלאומית דרך "כללי באזל", ולו נותר אולי להחמירם קצת כדי לכסות את עצמו, ובעיקר למלא דוחות מעקב.
פרופ' יעקב פרנקל, שחוזר לסיבוב שני של תפקיד נגיד בנק ישראל, הוא כלכלן מבריק ורב-פעלים. אך זה לא הופך את תפקיד הנגיד לחשוב. פרנקל יגלה שעם השנים חשיבות התפקיד - שהפך ליותר אוטומטי ופשוט - ירדה; ומנגד, הביקורת הציבורית נעשתה יותר אגרסיבית ופופוליסטית.
מאז שנות ה-90 עבר שוק ההון שכלול רציני ובכך הוא עושה לבנק ישראל את רוב העבודה כשהבנק מציג את מתווה הריבית העתידית הנחוץ לשמירת האינפלציה בתוך גבולותיה. ציפיות השוק לאינפלציה ולריבית טובות יותר לאורך זמן (חוכמת ההמונים) מציפיותיו של כלכלן או גוף בודד, כולל אלה של בנק ישראל.
המדיניות נגזרת גם ממדיניותם של הבנקים המרכזיים הגדולים. כלומר, השוק והבנקים המרכזיים הגדולים, ולא הנגיד, מסבירים לפחות 90% מהריבית בפועל. ניסיונות לסטות ממתווה זה הם לא מהותיים בטווח הארוך, או יוצרי נזק בדמות פרמיית סיכון ריבית ואינפלציה במקרה הרע.
גם את מרחב התמרון הקטן שנשאר לבנק ישראל הנגיד לא מקבל לבדו אלא ועדה מוניטרית שבה הנגיד הוא כמעט שווה בין שווים (למעט במקרי שוויון בהצבעה). בקרוב, כשהריבית תרד לרמות אפסיות, גם את המעט הזה כבר לא יהיה לנגיד לעשות. פרנקל שמודע לכך הצהיר במארס השנה בכנס הרצליה, כי "הוא לא מוכן לכהן כנגיד של בנק מרכזי בסביבה של ריבית אפסית".
נוסף לריבית שהפכה לטייס אוטומטי יגלה פרנקל שהנושא שגזל את מרבית זמנו בשנות ה-90, ניהול המטבע, נתון כיום לכוחות השוק והטבע הכלכלי. פרנקל איננו מתכוון כנראה להמשיך עם ההתערבויות של סטנלי פישר בשוק המט"ח דרך שינוי הרזרבות, וביקר פעולות אלה בשל העלות הגבוהה של החזקתן מול יעילותן.
את תפקיד היועץ הכלכלי לממשלה לקחו מבנק ישראל כשהקימו ב-2006 את "המועצה הלאומית לכלכלה" ופישר גם דאג להסיר מסדר-היום של הנגיד הבא בעיות תפעוליות של הבנק, כשהעביר את "חוק בנק ישראל" ופתר סוגיות תקציביות. כלומר, לפרנקל לא נשארה כמעט עבודה.
הולך להיות פה חם
על אף שפרנקל מונה לנהל תחום חשוב שהשפעתו עליו קטנה (בדומה לניהול השמש), הוא עדיין צפוי לספוג ביקורות במהלך כהונתו מכל דבר שקשור אליו. בשלב ראשון, הוא יירש את הביקורת הציבורית על מחירי הנדל"ן הגבוהים, ובהמשך יאשימו אותו בצמיחה הנמוכה, אף שזו תוסבר בהאטת הסחר העולמי והקיצוצים בתקציב המדינה.
בשלב השני, כשתיגמר לו הריבית, ייאלץ פרנקל להתמודד בידיים חשופות. בשונה מפישר, הוא ייאלץ לחשוב על דרך להיפטר מחלק מרזרבות המט"ח בשל עלות החזקתן הגבוהה. מדיניות זו לא תספק לו אוהבים. לסיכום, פרנקל ממונה למנהל השמש, והולכת להיות פה עונה חמה.
הכותב הוא כלכלן מאקרו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.