בסוף המציאות תדרוס אותנו

הכאב גדול, חריף, צורב, בלתי נסבל. כדי להתעלם ממנו, כדי לברוח, כדי להחליש את הכאב, אנו משתמשים במשככי כאבים. מתמכרים להסחות-דעת, או פותחים טלוויזיה. בתשע בערב.

סיגריות, ממתקים, פייסבוק, סמים, סמארטפון, פורנו, שוקולד וריאליטי. תבחרו. כל אחד מהם מרחיק אתכם מהכאב, מרחיק אתכם מעצמכם. בונה עבורכם מציאות מרוככת, שקרית, מלטפת, שונה בתכלית מהחיים האמיתיים.

תוכניות ריאליטי מכונות בעברית "תוכניות מציאות", כי הן מציעות לנו מציאות אחרת, אלטרנטיבית, שטוחה, קלה לעיכול. מציאות שבה הכול מסתדר. שבה הסוף טוב. הרווק זוכה בכלה יפה, המשפחה מקבלת בית חדש, הזמר הביישן קוטף מחיאות כפיים, והאיש הרע מודח מבית "האח הגדול". יש תקווה, האופטימיות מנצחת. ועכשיו אפשר לכבות את הטלוויזיה וללכת לישון. כי מחר מצפה לנו יום חדש. ועגמומי. עם אותו דיכאון קיומי.

אין כל רע בסיפורי אגדות. הם חלק חשוב מהתרבות האנושית. כשבתי בת ה-8 צפתה ב"הרווק", היא התרגשה מאוד. עיניה נצצו. החיוך שלה היה עגול וגדול. היו שם כל המרכיבים הנכונים עבורה: בית מפואר, נסיך חמוד ולהקת בנות יפות שמחפשות אהבה. בפרק הבא, הבטיחו, אפילו תהיה נשיקה.

הבעיה היא שסיפור האגדה הזה הוא רק סיפור אגדה. הוא משטיח את המציאות, מרדד, מערבל ומרסק אותה למקטעי זמן קצובים בין הפרסומות. אין כל רע בבריחה זמנית מהמציאות, דרך סרט, מוזיקה, משחק כדורגל או תוכנית בידור. אבל גם אי-אפשר לברוח כל הזמן. בסוף המציאות תדרוס אותנו.

והמציאות מורכבת מפרטים רבים שאינם נראים בתוכנית טלוויזיה, או שהתוכנית מעדיפה להעלים מעינינו. מיחסים שאי-אפשר להגדירם או להסבירם בכותרת בת 4 מילים על גבי מסך מהבהב. מדמויות מורכבות. מאנשים בשר ודם. מטראומות ומקונפליקטים ומבני משפחה שעיצבו את מי שאנחנו. ומזמן שמתקצר והולך, רק שבמציאות הוא שונה בתכלית.

השקר הגדול ביותר של הריאליטי הוא לפיכך הזמן. ההצלחה, המהפך, הקתרזיס, מתרחשים כהרף-עין, בין-לילה, בדקות ספורות. בית חדש נבנה תוך פחות משבוע, אהבה לוהטת ניצתת ב-50 דקות, ונערה שלא הופיעה מעולם עולה על הבמה נחשפת לעיניהם של מאות אלפי צופים והופכת לכוכבת עם מועדוני מעריצים. כשהיא תודח, כל זה ייעלם. היא תשוב להיות אותה נערה אלמונית מעיירה קטנה בדרום. וזה יכאב. זה יכאב לה אפילו יותר.

וככל שהכאב גדול יותר, כך צומח הרייטינג של תוכניות הריאליטי בערוצים המסחריים. ובקיץ 2013, כך נראה, הכאב עז במיוחד. המצב הכלכלי קשה, איראן בונה פצצת אטום, האלימות נמצאת בכל מקום, הייאוש מצטבר, והעתיד אינו ידוע.

מאות אלפי ישראלים חרדים ממה שעלול לקרות להם. הם חשים חסרי אונים ומתמכרים לתוכניות ריאליטי. למניפולציות שקופות, לעריכה מגמתית, לדמויות קרטון ולשקרים שקופים. כי הכאב הוא אמיתי, והפצע מדמם. ואם לא נטפל בו, אם נברח ממנו, הוא לא ייעלם. הוא יחזור בדלת הראשית.