עיתון יהודי מוביל בארה"ב יוצא למתקפה על נצרת עילית

תמונה לא מחמיאה של נצרת עילית וראש עירייתה, שמעון גפסו, מובאת בגיליון החדש של "פורוורד", אחד מהעיתונים היהודיים הוותיקים והמשפיעים ביותר בארה"ב. העיתון מצייר את גפסו כראש עיר שעושה כמיטב יכולתו לשלול זכויות בסיסיות מהתושבים הערביים בעיר ושמסרב להקים בה אפילו בית-ספר ערבי אחד, "גם אם 99% מתושבי העיר יהיו ערבים".

למרות שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה רשמית את נצרת כעיר מעורבת, אחת משבע רשויות מוניציפליות בישראל שמוגדרות כך, מתעקש גפסו לטעון אחרת. "'נצרת עילית היא עיר יהודית', אני אומר כמה פעמים מדי יום, וכל מי שרוצה לבוא לכאן צריך לדעת זאת", אמר ראש העיר ל"פורוורד".

באחת מהספריות בנצרת עילית יש שפע ספרים בעברית, ברוסית ואפילו באנגלית, למרות שמספר דוברי האנגלית בעיר קטן ביותר, מדווח כתב העיתון בישראל. "אך כאשר שאלתי את הספרנית האם יש ספרים בערבית, היא בחנה את המחשב שלה והשיבה בשלילה. יש תכניות להביא ספרים בערבית? 'לא', היא השיבה".

בנצרת עילית חיים 40,600 תושבים. שיעור הערבים בתוכם הוא 17.6%, כמעט כמו בחיפה, שבה 19.5% מהתושבים ערבים. בכל זאת, אפילו הכנסת ספרים בערבית לספריות עירוניות נחשבת ויתור גדול מדי למיעוט לא יהודי גדול, מציין העיתון.

המיעוט הערבי בנצרת עילית גדל משמעותית ב-20 השנים שחלפו והוא מוסיף לצמוח, כותב "פורוורד". ראש העיר אינו יכול לשנות פסיקות של בתי-המשפט שאוסרות אפליה על רקע אתני או גזעי, אך הוא נאבק במגבלות של החוקים לשוויון זכויות בישראל ויוצר בעירו אנומליה חריגה: נצרת עילית מספקת שירותים מוניציפליים ליחידים ולמשפחות בעיר, החל בפינוי אשפה וכלה בשירותים סוציאליים. אך כאשר מדובר במרחב הציבורי, ערביי נצרת נעשים שקופים, ככל שרק מתיר החוק.

רוב התושבים הערביים בנצרת עילית הם נוצרים, אך קשה להבחין בכך בחג-המולד. ב-2010 עצר גפסו תכנית להציב אשוחי חג-המולד במקומות פומביים מסוימים. "כל עוד אני ראש עיר, לא יהיו (בנצרת עילית) עצי חג-המולד או סימנים לא יהודיים אחרים" הוא הכריז.

אך קובלנותם הגדולה ביותר של התושבים הערביים בנצרת עילית היא, שבעיר אין אפילו בית-ספר אחד בשפה הערבית. בעוד שילדים ערביים בעיר זכאים להירשם בבתי-ספר ציבוריים בעברית, רובם המכריע מעדיף ללמוד בערבית. אך היות שבנצרת עילית אין בית-ספר כזה, נאלצים כ-1900 ילדים ערביים לבלות שלוש שעות ביום על הכבישים בדרכם לבתי-ספר בנצרת וחזרה.

תגובת גפסו, כפי שהיא מצוטטת ב"פורוורד": "לעולם, לעולם, לא יהיה בית-ספר ערבי בנצרת עילית". והוא מוסיף: "אם 99% מתושבי נצרת עילית יהיו ערבים ואני אהיה ראש עיר, לא יהיה בית-ספר ערבי".

ובעוד שגפסו אינו יכול למנוע מערבים לגור בעיר הוא מדבר עתה על דילול נוכחותם, מציין העיתון. כיום יש רק דרך חוקית אחת לעשות זאת: לייעד יחידות דיור לחרדים, נוהל חוקי שנועד כאפליה מתקנת למיעוט (חרדים). כאשר נוסעים בעיר אפשר לראות אתר בניה אדיר ממדים, שבו יגורו, החל ב-2014, 3000 משפחות חרדיות. קרוב לוודאי שהחרדים יהיו בני שכבה סוציו-כלכלית נמוכה יותר בהשוואה לערבים שמגיעים להתגורר בעיר, אך גפסו מאמין כי בוא החרדים טוב לעתידה של נצרת עילית. לפי תכניתו, תתרחב השכונה החרדית ותשמש בית ל-18 אלף משפחות חרדיות.

"אני מעדיף חרדים", אומר ראש העיר. "בוא החרדים יאפשר לעיר להישאר יהודית".

שניים מתושבי העיר, שרואיינו ב"פורוורד", הביעו תמיכה בגפסו. מרואיינת שביקשה לא לנקוב בשמה אמרה: "אני לא רוצה ערבים. זו עיר יהודית".

תושב אחר, דובי הולץ, שמתואר כמורה, אמר: "אני לא חושב שהערבים צריכים לבוא. אם יהודי ירצה לרכוש בית בנצרת, התושבים שם יסקלו אותו, אבל נראה שאין לערבים בעיה לבוא ולהשתלט על עיר יהודית".

"בן גוריון בנה את העיר הזו כיד להבטיח נוכחות יהודית בגליל", אמר הולץ. "מאחר שכל הרעיון של הקמת העיר היה להביא יהודים לגליל, אנשים שמדברים על נצרת עילית כעיר שאינה יהודית מעקרים מתוכן את הרעיון שהיה הבסיס להקמתה".

ב"גלובס" דווח בשבוע שעבר, כי פרקליטות מחוז הצפון הגישה כתב אישום נגד גפסו, שמואשם בקבלת שוחד. בד בבד החליט פרקליט המדינה, משה לדור, להעמיד לדין את גפסו בשתי פרשות נוספות, אולם החלטות אלה עדיין כפופות לשימוע.