אבי ג'וזף כהן: "בשבועות הקרובים נראה את המניות עולות"

"הייתי מאוד מרוצה מהנאום של ברננקי. המסר היה ברור ומאוד חיובי: הכלכלה האמריקאית מתאוששת, מתחזקת, נראית טוב יותר, אפילו טוב יותר מהמצופה. אנו רואים זאת באמצעות נתונים של החודשים האחרונים. עם זאת, תגובת השווקים הייתה מוגזמת ומשקפת ראייה קצרת טווח. המשקיעים פשוט שכחו שכשהבנק המרכזי לא צריך להתערב - זה דבר טוב".

את הדברים הללו אומרת אבי ג'וזף כהן, אסטרטגית ההשקעות הראשית של בית השקעות גולדמן זאקס, בראיון בלעדי ל"גלובס", לאחר שבוע שבו נראה כי הפד מתחיל להזיז את ההגה בדרך לסיום המדיניות המוניטארית המרחיבה (3QE), המבוססת על ריביות אפסיות ורכישת אג''ח קבועה.

"הביקושים לצריכה הפרטית טובים, הביקושים לנדל"ן ולציוד לעסקים - מעודדים. שוק העבודה מתחזק, ואנו מיצרים יותר משרות", אומרת כהן. "אילולא הפיטורים במגזר הציבורי נתוני התעסוקה היו נראים עוד יותר טוב. להערכתנו, הצמיחה תהיה של 3% לשנה בממוצע בשנים הקרובות, שזה שיעור גבוה מזה של ריבוי האוכלוסייה - וזה מה שחשוב".

"המשקיעים נוטים לפשט את הדברים"

תגובת השווקים אחרי הנאום שכהן כה משבחת - מדד הדאו ג'ונס איבד קרוב ל-4% תוך יומיים בשבוע שעבר - בהחלט הפתיעה אותה. "ברננקי ושאר חברי הפד אומרים באופן רציף ועקבי, כבר כמה שנים, שהמדיניות המוניטארית תהיה מבוססת על המידע הקיים, לרבות נתוני התעסוקה. הם היו ברורים והסבירו כל הזמן כי כל עוד שיעור האבטלה גבוה למדי, הם ימשיכו להתערב ולספק תמריצים. השינוי שאירע הוא שבגלל שהכלכלה במצב טוב יותר, שוק העבודה טוב יותר. מספר הקסם נקבע על 6.5% אבטלה, וברננקי אמר כי בעוד כ-18 חודשים, לקראת סוף 2014, שיעור האבטלה צפוי לעמוד על מספר כזה, ולכן, אם לא יהיו שינויים בלתי צפויים, הפד יהיה באותה עת במצב שלא יידרש לספק יותר נזילות. וזה דבר טוב".

- אולי כולנו התמכרנו למדיניות מוניטארית מאוד אגרסיבית?

"כולנו קצת התמכרנו לריביות נמוכות ולהתערבות המשמעותית. כולנו יודעים ששיעורי הריבית הנוכחים אינם בני קיימא ואינם עקביים עם צמיחה כלכלית איתנה ובריאה. זה שהפד הצהיר שבטווח הארוך הוא מתכוון להפסיק עם זה - זה טוב. אבל לא מעט משקיעים עצבניים נוטים לפשט את הדברים באופן מוגזם ולהסתכל רק על הטווח המיידי. הם מאמינים כי ריביות נמוכות הן טובות. אני חושבת שריביות יותר נורמליות הן טובות יותר".

- יכול להיות שהם סבורים שמדובר בעוד התאוששות סרק כמו ב-2010? גם אז הכול היה נראה ורוד.

"זה לא התסריט הכי הסביר אם בוחנים את הנתונים לעומק. תראה מה קרה לנתוני הצריכה הפרטית המהווה כ-70% מהתמ''ג. היחס חוב להכנסה פרטית נמצא בשפל היסטורי - כלומר, משק הבית הממוצע מסוגל ללוות כמה שהוא רוצה אבל חשוב מכך, הוא פחות זקוק להלוואות; שוק העבודה במצב הרבה יותר טוב; ולא פחות חשוב: אמון הצרכנים משתפר. הצרכן האמריקני שב לבזבז כסף - בבית שלו, הוא קונה מכוניות ועוד. אנו רואים גם עלייה באמון המגזר הפרטי שמחדש את המלאים ורוכש שוב ציוד ומכונות ושאר מוצרי השקעה. ואנו מאמינים כי בסופו של התהליך המגזר הזה גם יתחיל 'לרכוש' עובדים חדשים. אנחנו בתנופה".

"בדרך למצוק פיסקאלי שני"

- ועדיין המצב הפיסקאלי הוא עקב אכילס של הכלכלה האמריקאית. זה הפיל אתכם בסיבוב הקודם.

"אכן, ובכל זאת, לפני חמש שנים הגירעון הממשלתי עמד על כ-11% מהתמ''ג והיום הוא כ-4% תמ''ג - עדיף 0%, אבל מדובר בשיעור גירעון סביר. כל עוד שיעור האבטלה ברמה הנוכחית, אין מקום לקצץ בהוצאה הממשלתית. אנו בעיקר מוטרדים מההשלכות הצפויות מהקיצוצים, הם ישפיעו לרעה על שוק העבודה כבר בקיץ הקרוב".

- אז למה בעצם לקצץ?

"זו אחת הנקודות שהכי מטרידות אותי. הרפובליקאים והדמוקרטים אינם מסוגלים להסכים, גם כאשר שניהם חושבים אותו דבר. הייתי בוושינגטון לפני שבוע, וגם לגבי סוגיות שכבר היה ברור שיש עליהן הסכמה, שוב עולים סימני השאלה. זה נכון, לדוגמה, לגבי דחיית או מיתון הקיצוצים. ישנה טענה שהרפובליקאים לא רוצים להתקדם כדי שהנשיא אובמה לא יוכל לזקוף לזכותו הישג בתחום".

- בעצם את רומזת שארה''ב בדרך למצוק פיסקאלי שני?

"כן, אין מצוק פיסקאלי אחד אלא כמה. אפילו יש לי לוח זמנים שלהם כאן במצגת. המצוק הבא הוא בספטמבר-אוקטובר סביב עניין תקרת החוב. לפני שנתיים היה לנו מצוק פיסקאלי סביב אותו נושא, והוא היה מכוער. זאת הייתה נקודת המפנה בה הכלכלה החלה לדשדש. אף אחד, כולל הפד, לא העלה על דעתו שמשבר החוב יגרום לאובדן אמון מוחלט וכה דרמטי. הפעם הנשיא הצהיר כי הוא לא ייתן לרפובליקאים להחזיק את תקרת החוב כבת ערובה. אבל אנו לא יודעים איך זה ייגמר, ואני לא יודעת איך בדיוק הוא ימנע את זה".

- מה שקרה אז הוא שארה"ב חטפה הורדת דירוג.

"אכן. אבל היא לא ממש שינתה משהו. התשואה של האג''ח האמריקאיות רק המשיכה לרדת והמחיר שלהן רק עלה. מנגד, רק לפני שבוע חברת הדירוג S&P דווקא העלתה את דירוג האשראי של ארה''ב, ואז התשואה עלתה והמחיר נפל. כלומר, יש גורמים אחרים שמשפיעים הרבה יותר. זה מאוד עקבי עם העובדה שהכלכלה שלנו משתפרת והמשקיעים הולכים למניות. נכון שאחרי הודעת ברננקי, מחירי האג''ח והמניות הלכו לאותו כוון, אבל אני מאמינה שכבר בשבועות הקרובים - גם אם אולי לא בשבוע הזה - נראה כי המניות עולות והאג''ח יורדות כי הכלכלה שלנו מתאוששת, והחברות מרוויחות".

- את כל הזמן דואגת להדגיש כמה המצב של ארה"ב שונה מזה של אירופה. מדוע?

"כי הוא שונה בכמה מישורים, בין השאר ברמת האיתנות של המערכת הבנקאית שלנו - מצבה הרבה יותר טוב. במונחי תוצר, המערכת הבנקאית בצרפת או בגרמניה היא גדולה פי 5 ופי 4, בהתאמה. השווקים שלנו מתפקדים ומספקים אשראי. הכלכלה שלנו צומחת הרבה יותר מהר, ורמת האבטלה נמוכה בהרבה לעומת זו של אירופה".