עתירה נוספת לבג"ץ נגד החלטת הממשלה לקבוע בעצמה את מכסת היצוא של הגז הטבעי ולא להסדיר את הנושא בחקיקה בכנסת: התנועה לאיכות השלטון וארגון אדם טבע ודין עתרו היום (ד') לבג"ץ בדרישה לחייב את המדינה לבטל את החלטת הממשלה.
על-פי חוות-דעת מומחה שצורפה לעתירה, הגז הטבעי ייאזל בעוד 25 שנים, ואז תיאלץ ישראל לשלם יותר מ-13 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מעלויות חיצוניות.
בעתירה נטען נאמר כי החלטת הממשלה הינה החלטה בעלת השפעות אסטרטגיות מרחיקות לכת והשלכות ארוכות-טווח על אזרחי המדינה, על החברה ועל המשק בישראל, ועל כן החלטה זו צריכה להתקבל רק לאחר דיון בכנסת.
לטענת העותרות, "ההחלטה מבוססת על תשתית עובדתית פגומה וחסרה, לרבות הסתמכות על מאגרים וירטואליים שבינתיים הוכחו כיבשים".
לעתירה צורפה חוות-דעת מומחה של ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה באדם טבע ודין, שעל-פיה, כאמור, בעוד 25 שנה תשלם מדינת ישראל למעלה מ-13 מיליארד שקל בשנה כתוצאה מעלויות חיצוניות.
"בעוד 25 שנה מהיום (בשנת 2039), בעת אזילת הגז יהיה הייצור השנתי 128.25 מיליארד קוט"ש", נכתב בחוות-הדעת. "לאור התכניות לבסס 75% מייצור החשמל בארץ על גז טבעי, הרי ש-96.2 מיליארד קוט"ש מתוכם ייאלצו להיות מיוצרים במזוט במקום בגז. אלה יתבטאו (בשנת 2039 בלבד) בפליטה עודפת של למעלה מ-30 מיליון טון של פחמן דו-חמצני, 115 אלף טון תחמוצות חנקן, 119 אלף טון גופרית דו חמצנית ו-14 אלף טון חלקיקים. אלה יסתכמו לעלויות חיצוניות עודפות של 13,376,291,371 שקל".
העותרות טוענות כי "החישובים החסרים והתחזיות האופטימיות יובילו את משק האנרגיה הישראלי למצב טרגי, בו מדינת ישראל תצטרך בעוד 25 שנים לשוב ולייבא דלקים מחצביים שהינם מזהמים יותר מגז טבעי, וסביר כי יהיו יקרים יותר מגז".
לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, "כללי המינהל התקין מחייבים כי החלטת בסדר-גודל משמעותי כמו יצוא הגז תתקבל לאחר דיון מעמיק ושקוף בכנסת, ולא במחשכים. על אחת כמה וכמה, כאשר בכל יום שחולף מתגלים שיקולים נוספים שלא נלקחו בחשבון במסגרת ועדת צמח".
לדברי עו"ד צרויה מידד-לוזון, היועצת המשפטית של התנועה לאיכות השלטון, "על-פי עיקרון הפרדת הרשויות, הכנסת היא המקום לשקול ולהכריע בסוגיות הכרוכות ביצוא הגז, על השלכותיהן ארוכות-הטווח על כל אחד מאזרחי המדינה, על המשק ועל עוצמתה של המדינה. התעקשות הממשלה להכריע בנושא, תוך התעלמות מהכנסת ומהביקורת הרחבה, בין היתר עקב הליקויים בתשתית העובדתית שמונחת בבסיס ההחלטה, הינהה תמוה ומנוגדת למהות הדמוקרטיה". (בג"ץ 4567/13).
נזכיר כי שלשום (ב') הוגשה לבג"ץ עתירה דומה באמצעות עו"ד אפי מיכאלי, בשם המרכז האקדמי למשפט ועסקים, הפורום הישראלי לאנרגיה, העמותה לכלכלה בת-קיימא וכן 4 חברי כנסת שהצטרפו כעותרים - שלי יחימוביץ' (העבודה), ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו), אבישי ברוורמן (העבודה) ומשה גפני (יהדות התורה).
התעשיינים לבג"ץ: לבצע מיידית את החלטת הממשלה לייצא 40% מהגז
התאחדות התעשיינים ביקשה להצטרף כמשיבה לעתירה זו. בכך מתייצבים התעשיינים לצד החלטת ראש הממשלה ושרי האוצר והאנרגיה והמים, ומבקשים מבג"ץ לאפשר ביצוע מיידי שלה.
הבקשה הוגשה בידי עורכי הדין שני צפרי ואלדד כורש ממשרד עמית, פולק, מטלון, והיא קוראת לבג"ץ לאפשר את הביצוע המיידי של החלטת הממשלה לייצא 40% מהגז, כדי לאפשר פיתוח מהיר של משק הגז בישראל.
לטענת ההתאחדות, "התעשייה היא הצרכן השני בגודלו של הגז הטבעי במשק, והיא עלולה להיפגע בשל העיכובים המשמעותיים שייווצרו בפיתוח משק הגז הטבעי בישראל בעקבות הדיונים בבג"ץ. הדבר עלול לפגוע בכושר התחרות של התעשייה וביכולתה לעמוד בדרישות הרגולציה הסביבתית שהולכת ומחמירה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
