מאז עברה ישראל להיסחר במדד השווקים המפותחים ביוני 2010, לא הצליחה הבורסה המקומית להתאושש מהתכווצות הפעילות של המשקיעים הזרים בה, שהייתה אחד הגורמים לירידה המשמעותית במחזורי המסחר בשנתיים האחרונות. צעד קטן בדרך להחזרת המשקיעים הזרים נעשה היום, כאשר חברת Indexes BlueStar, שבראשה עומד סטיבן שונפלד, השיקה תעודת סל (ETF) בוול-סטריט העוקבת אחר מדד BIGI, המורכב מחברות ישראליות. ייחודה של התעודה, שתיסחר תחת הסימול ISRA, הוא בכך שאינה עוקבת אחר מדד המעו"ף או מדד אחר הנסחר בבורסה הישראלית, אלא היא מורכבת מכלל החברות הישראליות המובילות, ללא קשר לבורסה בה הן נסחרות.
"בלו סטאר הוקמה מתוך חזון לחשוף משקיעים להזדמנויות ההשקעה שקיימות בישראל", אומר שונפלד בראיון ל"גלובס". "האינדקס נבנה כדי לשקף את הפוטנציאל של כלל החברות הישראליות, שהן מאוד גלובליות. אם היום מלאנוקס עוזבת את הבורסה בתל-אביב, היא נשארת חברה ישראלית, והמשקיעים רוצים להיות חשופים אליה".
שונפלד הוא בעל ניסיון של 29 שנים בגופים מוסדיים בתחום תעודות הסל וניהול הנכסים, ובין היתר עבד אצל מנהלי הנכסים הגדולים בעולם, בהם בלאקרוק. ב-1993, כאשר ישראל הצטרפה למדד המדינות המתפתחות, עבד שונפלד בגוף הפיננסי של הבנק העולמי (IFC) אשר בנה לראשונה את האינדקס שעוקב אחר מדד המדינות המתפתחות, ווידא כי ישראל תהיה חלק ממנו. שונפלד אף כתב וערך מספר ספרים בתחום, ובתפקידו האחרון, אותו עזב ב-2009, היה מנהל הנכסים הגלובלי של Northern Trust, שם פיקח על פורטפוליו נכסים מנוהלים בהיקף של כ-300 מיליארד דולר.
"אחרי שעזבתי את נורתרן טראסט, רציתי לקחת את כל הניסיון שלי ולעשות משהו מאתגר", מספר שונפלד. "בעקבות המעבר של ישראל ממדד מתפתח למדד מפותח, הבנתי שחייבים לעשות משהו אקטיבי כדי להחזיר את המשקיעים. במהלך העבודה נוצרו לי קשרים עם הקהילה היהודית. יש בארה"ב וקנדה קרוב ל-60 מיליארד דולר של משקיעים יהודים שמבצעים השקעות בכל העולם, החל מברזיל ויפן ועד למדינות לא ידידותיות לישראל כמו מדינות המפרץ וטורקיה. בישראל לעומת זאת היקף ההשקעה שלהם היה קטן מאוד".
שונפלד מספר כי עם פרוץ מאורעות האביב הערבי בתחילת שנת 2011, אחד המוסדות היהודיים בארה"ב בדק מה היקף החשיפה הפיננסית שלו למרוקו ולמצרים. תוך כדי הדיון, נשאלה השאלה מה היקף החשיפה לישראל, ואז התברר שיש לאותו גוף יותר כסף שמושקע במדינות הערביות, מאשר בישראל. "אף גוף לא יבצע השקעה בגלל ציונות - יש ועדות השקעה וצריך לנמק בפניהן כל השקעה שנעשית", הוא מציין.
על רקע החוסר במוצר שיאפשר לגופים יהודיים להשקיע בישראל, הקים שונפלד ב-2010 את חברת בלו סטאר, ומאוגוסט 2011 החל מתפרסם האינדקס שהרכיב על החברות הישראליות. בשנתיים האחרונות הופיע שונפלד בכנסים של הקהילות היהודיות (ראו מסגרת נפרדת) ורתם לטובת העניין את כל קשת הקשרים שלו.
אחד מהאנשים שעוזרים לשונפלד לשווק את המוצר הוא אלי גרונר, הציר הכלכלי של ישראל בארה"ב. "באופן אנקדוטלי, כשאני מסתובב בין קהילות יהודיות בארה"ב אני נשאל הרבה מאוד שאלות, ובדרך כלל יש לי תשובה הולמת. אבל יש שאלה פשוטה שעליה קשה לי לענות: 'איך אנחנו יכולים להשקיע בסטארט-אפ ניישן'?", מספר גרונר ל"גלובס". "לא מתאים להם להשקיע בהון סיכון או במניה ספציפית, והאינדקס שבנתה בלו-סטאר מייצר הזדמנות למשקיע הפשוט להשקיע בישראל. זו עוד תוספת קטנה בחיבור בין היהודים וישראל".
מי שעוד שותפים למהלך הם ראשי המערכת הפיננסית בישראל, ובהם גם יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, אשר בירך על היוזמה שמאפשרת למשקיעים זרים להשקיע בחברות מקומיות. "הנפקת תעודות סל בשוק האמריקאי, המבוססות על חברות ישראליות רשומות למסחר בת"א ובבורסות בארה"ב, תגדיל את החשיפה של משקיעים בעולם להשקעה ישירה בחברות ישראליות", מסר האוזר ל"גלובס".
מדד ה-BIGI (BlueStar Israel Global Index) שהרכיב שונפלד מורכב מ-93 חברות ישראליות, ולצד חברות הרשומות בישראל ובארה"ב, ניתן למצוא בו גם את פלייטק ו-888 שנסחרות באנגליה, ואפילו את חברת סינמה סיטי שנסחרת בבורסת ורשה שבפולין. "אם חברה ישראלית תעשה הנפקה בבורסה של שנחאי או הונג-קונג, נכניס גם אותה למדד", אומר שונפלד.
"הפוטנציאל של המוצר מאוד גבוה"
הגישה של בלו סטאר לגבי החברות הישראליות הנכללות במדד היא נרחבת, וכך, גם חברות כמו פריגו ולייבפרסון, אשר במקור אינן ישראליות אך רשומות בבורסה בת"א, נכללות בו. כך גם וריפון, אשר בחרה למחוק את מניותיה מהמסחר בת"א לפני מספר שנים, אך נותרה בעלת פעילות פיתוח בישראל כתוצאה מרכישה ליפמן בעשור הקודם. במדד ניתן למצוא גם את חברות הזיקוק ושיווק הדלקים הישראליות הפועלות בארה"ב - דלק US ואלון USA, ושונפלד מציין כי "הרבה אמריקאים לא יודעים שמדובר בחברות ישראליות, וכשאנחנו מדברים איתם על השקעות בישראל, אנחנו מזכירים להם שהחברות האלה יוצרות מקומות עבודה בארה"ב".
המשקל של כל חברה במדד נקבע לפי שווי השוק שלה, כאשר כמות ההון הצף המצויה בידי הציבור נלקחת גם היא בחשבון בקביעת משקלה. ועדת השקעה, המורכבת ממומחים בעלי ניסיון בפרקטיקות של תעודות סל, בוחנת את הרכב המדד מדי חצי שנה.
החברה בעלת המשקל הגבוה במדד היא טבע, עם 12.75% - המשקל המקסימלי אליו יכולה חברה במדד להגיע. מבחינת חלוקה לסקטורים, הבולטים במדד הם מיחשוב וטכנולוגיה, שמשקלם מגיע ל-30%; סקטור התרופות מהווה 26%; וסקטור הפיננסים, המורכב מהבנקים וחברות הביטוח, מהווה 19% מהמדד.
את ה-ETF על המדד תשיק חברת Van Eck, חברת תעודות הסל החמישית בגודלה בארה"ב, במסגרת Market Vectors ETF's. לגוף זה מספר רב של תעודות סל במגוון תחומים, והתעודה על ישראל תיכנס תחת מותג המדינות הבינלאומיות - שם היא תמצא את עצמה לצד מדינות כמו פולין, קולומביה, וייטנאם, מצרים ועוד. היקף הנכסים הממוצע המנוהל בתעודות אלו הוא כ-50 מיליון דולר. דמי הניהול שתגבה התעודה עומדים על 0.5%, בדומה לדמי הניהול הנגבים בתעודות על מדינות אחרות.
"אנחנו מרוצים מהשותפות עם Van Eck, והדיונים שלנו התמקדו בפוטנציאל להבאת זרימת כספים לתעודה מקהילת המשקיעים - כולל משקיעים מוסדיים, יועצי השקעות ומשקיעים פרטיים. רצינו להבטיח התחלה טובה למסחר בתעודה, ויש לנו התחייבות להשקעה של למעלה מ-10 מיליון דולר ממשקיעים, היקף שאנחנו מקווים שיגדל בחודשים הקרובים".
באשר לטווח הבינוני והרחוק, לשונפלד יש שאיפות גבוהות: "אנחנו יודעים שהפוטנציאל של המוצר הוא מאוד גבוה, ומקווים שבתוך שנה התעודה תנהל 100 מיליון דולר, ושתוך חמש שנים נגיע לחצי מיליארד דולר".
שונפלד מקווה כי בעתיד תושק תעודת סל בישראל על מדד ה-BIGI, שתאפשר גם למשקיעים ישראלים להיחשף לכלל החברות הישראליות. בהקשר זה הוא מציין יתרון נוסף: "ביום שישי עדיין יש מסחר באינדקס של חברות ישראליות, שנותן אינדיקציה על האופן שבו מסתכלים המשקיעים על ישראל, בזמן שהבורסה המקומית סגורה".
קרן הפדרציה היהודית במיאמי מנהלת 200 מיליון דולר, ועד היום לא השקיעה בישראל
"בכל אחת מהערים המרכזיות של ארה"ב יש פדרציה, שהתפקיד שלה הוא לתמוך בקהילה היהודית המקומית", אומר ל"גלובס" אלון עוזר, מנהל ההשקעות של קרן הפדרציה היהודית במיאמי. "אחת הסיבות שהארגונים האלה קיימים, היא לתמיכה בישראל וגיוס כספים. לפדרציה יש קרן צמיתה - כסף מתרומות ועיזבונות שמיועד לטווח ארוך, והן נהנות מיתרונות מיסוי. אנחנו הפדרציה החמישית בגודלה, ומנהלים כ-200 מיליון דולר, כאשר שתי הפדרציות הגדולות ביותר נמצאות בלוס אנג'לס וניו-יורק, שבה מנוהלים כ-1.3 מיליארד דולר", מסביר עוזר.
"ההשקעות בקרן הצמיתה נעשות באמצעות ועדת השקעות המורכבת משבעה אנשי מקצוע, כשאנחנו עובדים גם עם חברות ייעוץ חיצוניות. תהליך בדיקת הנאותות שאנחנו מבצעים למנהלי השקעות שטובים בתחומם, הוא די ארוך ויכול לקחת חצי שנה.
"בגלל המבנה המיסויי, יש דרישה להוציא כל שנה 5% מהכסף, בין אם בקרן נרשמו באותה שנה רווחים או הפסדים. לכן, המטרה שלנו היא להשיג תשואה של מעל ל-5% כל שנה, בתוספת האינפלציה, על מנת לשמור את הקרן". עוזר מספר כי מדיניות ההשקעות היא די אגרסיבית: 40% מהתיק מושקעים במניות בכל העולם, ו-30% באיגרות חוב, גם כאלה הנמצאות במדינות מתפתחות. יתרת התיק מושקעת בקרנות גידור, סחורות ונדל"ן.
"עד עכשיו לא השקענו בישראל, ואם היה משהו בארץ - זה היה במקרה כי אחד המנהלים החליט שטבע למשל נמצאת במחיר טוב לקנייה" אומר עוזר. "זה נבע בין היתר מכך שלא היה אמצעי דרכו ניתן היה להשקיע. ב-2010 ועדת ההשקעות החליטה שהיא רוצה לבצע השקעות בישראל, ואז בדיוק נפגשנו עם סטיבן שהגיע עם הרעיון. המזל היה שהוא מכיר את המערכת ויודע איך היא עובדת ומה אנחנו מחפשים".
עוזר מוסיף כי "המדד ששונפלד פיתח פתר הרבה מאוד בעיות של אחזקות צולבות וריכוזיות, שלא היו צולחות את הסטנדרטים של מנהלי השקעות שמנהלים עשרות מיליוני דולרים. אהבנו את החשיבה הגלובלית שלו, הוא בא ואמר: 'בואו נבנה משהו שכולם בארה"ב יוכלו להשקיע בו, בין אם 10 דולר או 50 מיליון דולר'". לדברי עוזר, הפדרציה של מיאמי התחייבה להשקיע מספר מיליוני דולרים ב-ETF על מדד ה-BIGI, ומספר פדרציות נוספות צפויות להשקיע אף הן.
ההחזקות הגדולות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
