כפי ששגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, רואה זאת, ישראל ביצעה אתמול (ד') את ההנפקה הגדולה ביותר בתולדותיה - לא בוול סטריט אלא בעצרת הכללית של או"ם, בכנס כחול-לבן עם בהשתתפות 141 חתמים, נציגים ואנשי מקצוע מרוב חברות או"ם, שבאו לקנות מישראל רעיונות לפיתוח יזמות גלובלית.
בראיון ל"גלובס", כתום הכנס, אמר פרושאור: "יש הרבה גאווה בלב כאשר ישראל משמשת מודל יזמות כמעט לכל מדינות תבל. זה היה יום מדהים".
במהלך הכנס נערכו סדנאות וסמינריונים שבהם ביקשה ישראל לחלוק עם העולם את המומחיות שלה: עידוד יזמות במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי כדרך מועדפת להתמודדות עם אתגרי העוני ויצירת מקומות עבודה חדשים.
הכנס נערך בעקבות הצבעת העצרת הכללית, בדצמבר אשתקד, על הצעת החלטה של ישראל, ש"מעודדת ממשלות לנקוט גישה מתואמת וכוללנית לפיתוח יזמות, גישה שתכרוך את כל בעלי העניין... ולפתח קווי מדיניות שמביאים בחשבון קדימויות לאומיות ונסיבות מיוחדות".
נוסח ההחלטה מדגיש, כי שותפויות בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי ממלאות תפקיד חשוב בקידום יזמות, יצירת מקומות תעסוקה חדשים וקידום השקעות; מגדילות את פוטנציאל ההכנסות של המדינה; תורמות לפיתוח טכנולוגיות חדשות ומודלים עסקיים חדשניים; ומקדמות צמיחה כלכלית".
הנוסח אף קורא לממשלות המדינות החברות לחזק את יכולתם של מוסדות פיננסיים מקומיים להושיט יד לאזרחים שאין להם גישה לשירותים בנקאיים, ומעודדת מדינות אלה לאמץ מסגרות ניהוליות ורגולטוריות שיסדירו מתן שירותים פיננסיים לאוכלוסיות כאלה, ובייחוד לנשים.
ההחלטה התקבלה ברוב של 129 מדינות. רק 31 הצביעו נגד ותשע נמנעו. אישור ההחלטה, כמה שבועות לאחר התבוסה שספגה ישראל עם הכרת העצרת ברשות הפלסטינית כ"מדינה משקיפה, אך לא חברה" באו"ם, נחשב ניצחון דיפלומטי משמעותי לישראל. להצבעה קדם קמפיין אינטנסיבי של נציגות ישראל באו"ם, משרד החוץ בירושלים והמחלקה לשת"פ בינלאומי במשרד, שנמשך כמה חודשים.
על ההחלטה הזו והתמיכה הגדולה בה בנתה ישראל את הכנס אתמול. הוא נועד להוציא אל הפועל את המטרות שמשורטטות בהחלטה ולמצב את ישראל כמקור של ידע, מומחיות ויצירתיות בזירה הגלובלית.
כמו בדצמבר, ערך גם הפעם הגוש הערבי קמפיין אינטנסיבי להחרמת הכנס. כדברי פרושאור: "הם קראו להחרים את הכנס פשוט מפני שישראל עורכת אותו, אבל, פעם נוספת, ישראל ניצחה את החרם הערבי". לא זו בלבד שרוב חברות או"ם היו מיוצגות, אלא שנציגים מ-5 מדינות ערביות באו לבדוק את ההיצעים הישראלים: סעודיה, לוב, כוויית, בחריין וטוניסיה.
בנאום בפתיחת הכנס הביא פרושאור על נס את הרוח היזמית של אוואנס וואדונגו, שגדל בבקתה קטנה בקניה, ללא חשמל או מים זורמים. כילד הוא נאבק לעשות שיעורים לאורה העמום של עששית קרוסין. שנים של היחשפות לעשן המזיק של העששית גרמו נזק לעיניו. כסטודנט הוא הגה רעיון: להחליף את עששיות הקרוסין במנורות סולריות. כיום מאירות המנורות שלו אלפי בתים בקניה ובמאלאווי.
בכנס נאמו גם פרופסור דן שכטמן, חתן פרס נובל לכימיה, ומזכ"ל או"ם, באן קי-מון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
