מה רוצים ממנו הנייטיב'ס?

1. יעקב פרנקל לא מאמין למראה עיניו ולמשמע אוזניו. הוא, הוא! מפסגת הסלבס של הכלכלה העולמית, אלפיון עליון של המקושרים והמתוקשרים בביזנס והפלז'ר, הכוכב המוכתר של המינגלינג בדאבוס, גרעין הקסם המרכזי בכנסי G אלה ואחרים - התקבל כאן בתגובות צוננות, ביקורתיות, מתנגדות.

מי היה מאמין! במקום שיתקבל על-ידי הנייטיב'ס המקומיים בהערצה והשתחוות, אחרי שהסכים להיכנע לראש הממשלה, לציונות ולמולדת, לוותר על משכורות שמנות וג'ובים עולמיים כבדים ויהירים שבהם זה מקובל (לא עוד..), להתנער מכל אחריות לכישלון ולהמשיך לספר סיפורים שאננים המצדיקים משכורות גבוהות - הם מתקוממים, הבורים האלה, כפויי הטובה ונעדרי הכרת התודה.

הם דורשים משמעות אתית ומוסרית לממצאי מבקר המדינה מ-2002? (מצא שפרנקל סידר לעצמו בעזרת פקיד בכיר הכפוף לו "הסדרים כספיים מיוחדים", ספק חוקיים). נו באמת, מתעסקים בכסף קטן, מה זה בשבילי כמה מאות אלפי שקלים, פינאטס... ובכלל הרי החזרתי (בעצת עורך דיני המסור והמתוחכם, יעקב נאמן, שהיה שר המשפטים). ההמון הרועש, ה"פופוליסטים", כדבר ידידי ביבי, מדבר על אחריות אישית לכישלונות, למשל לקריסה הגדולה בעולם ב-AIG, שם הייתי סגן יו"ר.

אני? מה פתאום אני? זה העולם, היקום, המערכת. משבר קרנות הנאמנות ב-1994 בעיצומה של הקדנציה הראשונה שלי? (הבנקים בחסות בנק ישראל הציפו את השוק באשראי זול במיוחד בתנאי שייועד לרכישת קרנות נאמנות ומניות, בכך ניפחו את השוק עד שהתפוצץ, וחתך כמחצית השקעות הציבור) - נו מה? תלכו לבנקאים, אני הייתי עסוק בעולם, יחצ"נתי את ישראל, נקרעתי ממדינה למדינה. ובכלל הרי ידוע שמי שלא עושה לא טועה.

2. וזה היה שבוע אחרי ששמעון פרס, נשיא, יחצ"ן וספינולוג, שמתחרה רק בפרנקל עצמו, לא האמין למראה עיניו ולמשמע אוזניו. הוא, הוא! מפסגת תענוגות הפוליטיקה העולמית, הכבוד, הנובל, השלום והמזרח התיכון החדש, מתכבד לשתף את העם היושב בציון בחגיגות יומולדת 90 - והעם מגחך, ציני, מבקר, חוזר לימים הרעים ההם (שנים הם לא סבלו אותי, לא תאמינו...), מתלונן שמשכנו לו ארבעה ערוצי טלוויזיה (1,2,9,10) בפריים טיים, ושואל מאיפה הכסף.

כסף? תענוגות? אני?? אני הרי בכלל רועה צאן ומשורר בנשמתי שרק מחפש דקה-שתיים פנויות לקרוא איזה ספר... מה בכלל ביקשתי? קצת ברברה (סטרייסנד), טיפה בלונד מעורר של שרון (סטון), צליל קולו המצטרד והסקסי של ביל (וויליאם ג'פרסון), כמה "אנשי רוח", "שוחרי שלום", "מובילי דעת קהל" ומכובדים מפה ומשם לעיצוב האישיות... אני מביא לכם את העולם ואתם, ברברים מהלבנט, שואלים מאיפה הכסף? כסף...

מי מתעסק בכלל בדברים פשוטים ונמוכים כאלה... אומה זעיר בורגנית שכזו... אתם לא מבינים שזה לא הכסף שלכם? אתם לא קולטים שהכול תרומות! התקשרנו, בכינו, גייסנו, חגגנו. השטייטל והשנור. מה אתם רוצים, מה? בחורינו המצוינים מהמוסד לא נוסעים להתבכיין בנ כר רק כדי לגייס כמה מיליונים עלובים למכון כושר חדש? למה לי לא מגיע?

3. גם יאיר לפיד לא מאמין מה קורה. מה רוצים הנודניקים האלה מדרך קבלת ההחלטות שלו. הרי יענק'לה הוא חבר, ושכן... וכה כתב שר האוצר (בקרוב: ספר אסופת טקסטים בהוצאת ידיעות אחרונות?): "לפני למעלה משנה ישבתי במטוס שחזר מארה"ב לישראל וכתבתי את הטיוטה החמישית או השישית של המצע הכלכלי של 'יש עתיד'.

בשלב מסוים בירך אותי קול עליז לשלום. הרמתי ראש ומצאתי מעליי את יעקב פרנקל, הנגיד לשעבר והשכן שלי בהווה. רוצה לראות על מה אני עובד, שאלתי, פרנקל הנהן, לקח ממני את הלפטופ והלך למקום שלו. שלושה ימים אחרי קיבלתי ממנו קובץ עם שורה ארוכה של הערות והצעות, כל אחת חכמה יותר מקודמתה. מאז אנחנו בקשר..".

4. ורק נתניהו הוותיק, החבוט והמשופשף, לא הופתע. הוא ידע שזה יקרה. הוא ידע היטב שזו תהיה התגובה הציבורית. לא סתם נשמר השם המפורש בסודיות ביטחונית עליונה... לא סתם הוא חיכה עד היום האחרון, לא סתם יצאה הדלפה (מאיפשהו) לחדשות הערב של ערוץ 2, ממש ברגע שחגיגות הפרישה מסטנלי פישר היו בעיצומן (במקום להישיר עיניים לנואם, הקהל נצפה קורא ומסמס בהיסטריה משהו..) ולא בכדי טרח לרפד מראש את ההתנגדויות באמירה האומללה והמיותרת: "האיום הגדול ביותר זה הגלים הפופוליסטיים שמאיימים לשטוף את כלכלתנו".

5. כה אמר בנג'מין ד'יזראלי (ראש ממשלת בריטניה בשלהי המאה ה-19. ממוצא יהודי): "כשאני רואה כמה מהיושבים בבתי הנבחרים, אני מתחיל להבין כיצד סגדו המצרים הקדמונים לחיפושיות".

stella-k@globes.co.il