מחקרים חדשים מגלים: דברים מפתיעים על מחלת הסוכרת

ישיבה ממושכת מגבירה הסיכון ללקות בסוכרת

במאה השנים האחרונות נהפכו בני האדם בעולם המערבי מהומו ארקטוס להומו יושב-וס. משרות רבות לא רק שאינן דורשות פעילות גופנית, אלא ממש מחייבות ישיבה ממושכת, יום-יום במשך זמן רב.

כמה שעות ישבתם היום בלי לקום כלל? מהי ההפסקה הארוכה ביותר שלקחתם בין פרקי זמן ארוכים של ישיבה? "אבל אני עושה פעילות גופנית לפני ההגעה למשרד", אתם משיבים אולי. ובכן - יכול להיות שזה לא מספיק כשמדובר בסוכרת.

חוקרים מאוניברסיטת לייקסטר שבבריטניה איחדו תוצאות של 18 מחקרים בקרב 794 אלף נבדקים בסך הכול, ומצאו כי אלה שישבו במקום אחד במשך זמן רב ומיעטו בהפסקות בישיבה במשך אותו הזמן נטו יותר ללקות בסוכרת ובהתקפי לב, וכמו כן מתו מוקדם יותר.

גם כשנבחנו רק נבדקים שמבצעים לפחות את הכמות המומלצת של פעילות גופנית שבועית (לפחות 20 דקות של התעמלות אירובית, לפחות 3-4 פעמים בשבוע) - עדיין הסיכון של אנשים ישובים לחלות היה גבוה משמעותית משל אלה שעבודתם לא חייבה ישיבה, או חייבה אותם להתהלך או לעמוד מעת לעת. לא ידוע בדיוק מדוע זה קורה; החוקרים מאמינים כי גוף נייח, ישוב, מפריש הורמונים אחרים מאשר גוף בתנועה או בעמידה.

הסיכון עלה מרגע שהנבדק היה ישוב במשך ארבע שעות ביום או יותר, אבל החמיר עוד יותר בישיבה של שש או שמונה שעות ביום ללא הפסקות משמעותיות. החוקרים ממליצים לכל מי שיושב יותר משש שעות לנסות ולהוסיף לסדר היום הפסקות הליכה מצטברות ל-90 דקות לפחות.

החוקרים ממליצים להחליף את ארוחת הצהריים בהליכת צהריים, וכן לקום מעת לעת ולהלך ברחבי המשרד. כשמדברים בטלפון, כדאי לעשות זאת בעמידה ואפילו להתהלך במשרד (מי היה מאמין שנגלה כי הסלולרי מועיל לבריאות?) והמהדרין אף ייקחו מחשב נייד, יציבו אותו על ארונית ויעבדו בעמידה מפעם לפעם. לכל הפחות, נסו לקפץ כאשר אתם צופים בטלוויזיה.

סוכרתיים רזים או דיכאוניים מתים מהר יותר

סוכרתיים שמנים שיורדים במשקל משפרים בדרך כלל את רמות הסוכר שלהם וגם את מצבם הבריאותי הכללי, כך שנראה כי טוב להיות סוכרתי רזה. ובכן - לא בדיוק. אנשים רזים, שחרף רזונם לוקים בסוכרת מבוגרים, נמצאים בסיכון גבוה יותר ואפילו מתים בתדירות גבוהה יותר מסוכרתיים שמנים.

ייתכן שמדובר למעשה בשתי מחלות שונות במקצת; סוכרת מבוגרים שתוקפת אנשים רזים נובעת מגורמים מעט אחרים מאשר זו שתוקפת את חבריהם שמשקלם גבוה יותר, והיא גם קטלנית יותר. 10% בקירוב מחולי סוכרת המבוגרים חלו בה למרות שמשקלם היה תקין תמיד.

כמו כן, ייתכן כי סוכרת מבוגרים מאובחנת מאוחר יותר אצל אנשים רזים, בשל המודעות הנמוכה של הרופאים ושלהם עצמם לבעיה. לכן מומלץ לאנשים עם היסטוריה של מחלות מטבוליות במשפחה להקפיד להיבדק גם אם משקלם תקין, ובכלל מומלץ לכל אדם להיבדק אחת לכמה שנים. למי שאובחן בסוכרת מבוגרים כשהוא רזה, כדאי לשקול אולי אפשרות של טיפול אגרסיבי יותר.

ישנה תכונה נוספת המפלחת בין סוכרתיים שונים: סוכרתיים דיכאוניים גם הם בעלי סיכון גבוה יותר למות בגיל צעיר, ולא כתוצאה מהתאבדות אלא בשל סיבוכים של מחלתם. ההבדל מדהים למדי - הסיכון למוות בכל שנה נתונה עולה ב-50% אצל הסוכרתי הדיכאוני לעומת הסוכרתי שמצב רוחו שפיר. נראה כי יש לכך יותר מסיבה אחת. דיכאון פוגע במוטיבציה וחולי סוכרת זקוקים למוטיבציה רבה כדי לנהל את שגרת הטיפול המסובכת, הכוללת הקפדה תזונתית, משטר תרופתי, פעילות גופנית ומעקב צמוד אחרי רמות הסוכר. ואולם נראה כי הדיכאון גם בעל השפעה שלילית על היכולת הפיזית של הגוף לווסת עצמו. ידוע כי אנשים הלוקים בדיכאון חשופים יותר גם למחלות נוספות מלבד סוכרת - כמו למשל שבץ וסרטן.

מדובר במעגל היזון שלילי, משום שסוכרת מדכאת - כמו כל מחלה כרונית שמחייבת תשומת לב יומיומית ובכל זאת אינה משתפרת. אבל לא בעבור כולם; רבים חיים עם סוכרת חיים מלאים, שמחים וארוכים, בעיקר אם הם חשים העצמה אישית מעצם היכולת שלהם לנהל היטב את מחלתם וכך לשלוט בה.

הצד החיובי של כל זה הוא שהחוקרים במחקר זה ציינו כי דיכאון הוא "מצב שמגיב יפה מאוד לטיפול תרופתי", והמליצו לסובלים משתי המחלות בד בבד לטפל תחילה בדיכאון - כדי שיוכלו למצוא את התעצומות הדרושות בעבור הטיפול המורכב יותר בסוכרת ובסינדרום המטבולי.

ניתוח מעקף קיבה יכול "לרפא" סוכרת?

סוכרת סוג 2 משנה פניה באופן משמעותי כשמטפלים בה היטב. היא יכולה שלא להחמיר במשך שנים רבות, או אפילו להיראות כנעלמת לפרקי זמן מסוימים. אך האם ניתן לומר כי טיפול יכול לרפא סוכרת?

בשנים האחרונות התלהבה הקהילה הרפואית לראות כי חולים שמנים מאוד שעברו ניתוח מעקף קיבה, חווים היחלשות מהירה וניכרת בתסמיני הסוכרת שלהם. רמות הסוכר ירדו במהירות, אפילו לפני שהחלה ירידה משמעותית במשקל. עד לפני כמה שנים התופעה הזו נחשבה מסתורית; כיום יש לה כמה הסברים אפשריים, כמו למשל שהעובדה שהמזון אינו עובר דרך הקיבה והמעי, גורמת לכך שהורמונים מסוימים אינם מופרשים באזורים אלה, מה שמשנה לחלוטין את תגובת הגוף למזון. אפשרות אחרת היא כי הניתוח והיעדר המזון במעי משנים את הרכב חיידקי המעי, שגם להם יש כנראה תפקיד חשוב ביצירה של מחלת הסוכרת.

הממצאים הללו העלו את האפשרות כי ניתן יהיה בעתיד לבצע מניפולציה דומה על המעי, בלי ניתוח כה מורכב כניתוח מעקפים. ואולם במקרים כאלה עדיין יצטרכו החולים להפחית ממשקלם בדרך כלשהי, כי אם השינוי אינו מלווה גם בירידה במשקל, סביר להניח כי הסוכרת תחזור בשלב זה או אחר.

היחלשות התסמינים בעקבות ניתוח המעקפים אינה מתרחשת אצל כל החולים; אצל שליש מהם אין השפעה מיידית שכזו. גם כשהסוכרת נעלמת לאחר ניתוח מעקפים יש סיכון של 20% שתחזור תוך 3-5 שנים, והיא צפויה לחזור בממוצע בחלוף 8 שנים. החולים שהסוכרת שלהם לא חזרה היו בדרך כלל אלה שהצליחו אחרי הניתוח לאמץ סגנון חיים בריא. כך שבכל זאת אין פתרונות קסם. אבל גם 8 שנים בלי סוכרת עשויות להיות בעלות השפעה חיובית משמעותית על המצב הבריאותי הכללי.

כאמור, סוכרת היא מחלה מורכבת, וכל הזמן מתגלים גורמים שונים בסביבה המשפיעים על הסיכון ללקות בה. הקשר בין לחץ נפשי ללחץ דם גבוה ומחלות לב ידוע זה מכבר. הואיל וסוכרת היא חלק מאותו הסינדרום, הגיוני - וכעת גם נמצא רשמית - כי לחץ נפשי מוביל לעלייה בשכיחותה. גם כאשר נוטרלו משתנים כמו מצב כלכלי, גיל, משקל, רמת פעילות גופנית ולחץ דם, עדיין נמצא משתנה הלחץ הנפשי חשוב בפני עצמו.

אבל ישנם גורמים נוספים. מה לגבי וירוסים? בשנים האחרונות נמצא כי הם משמעותיים מאוד במגוון של מחלות שנחשבו בעבר מחלות של גנטיקה או סגנון חיים, וכעת גם בסוכרת. נראה כי וירוס ה-CMV מגביר את הסיכון ללקות במחלה.

רק כשליש מהאנשים שהינם שמנים ולא פעילים גופנית ילקו בסוכרת, ואצל אלה נמצאים בדרך כלל גם סימנים לדלקת - למשל רמות גבוהות יותר של תאי דם לבנים פעילים. ייתכן שהווירוס עצמו תוקף איכשהו את הלבלב, ופוגע ביכולתו להפריש אינסולין. ייתכן שהווירוס מגביר את פעילות מערכת החיסון והיא עצמה תוקפת את הלבלב. בסוכרת נעורים, פגיעה של מערכת החיסון בלבלב ידועה כגורם המרכזי למחלה. בסוכרת מבוגרים, עד כה זו לא נחשבה הסיבה, אבל ייתכן כי גם במחלה זו יש תרומה לפעילות המערכת החיסונית.

וגם העולם המתועש אשם. אנחנו כבר יודעים כי מרגע שמדינה מאמצת יותר מסממני תרבות הצריכה, שיעור הסוכרת בה עולה. לרוב במאשימים בכך את התזונה: יותר סוכר, יותר שומן. ואולם ייתכן שישנו גורם נוסף: חומרים בשם פתאלטים (Phthalates), שנמצאים לעתים קרובות במוצרים קוסמטיים ותכשירי טיפול, בדבק, במוצרי חשמל, בצעצועים ובמגוון מוצרים תעשייתיים נוספים, ואפילו משתמשים בהם כדי לייצר את הקפסולות של תרופות ואת רכיבי הפלסטיק של מכשור רפואי.

הפתאלטים מפרישים חומרים דומים לאנדוקרין, שהוא אחד ההורמונים החשובים במנגנון הגופני המנהל את התהליך של רעב ושובע, עליית סוכר בדם וסילוקו - אותו התהליך שמשתבש בסוכרת. כמה מחקרים - בהם אחד שנערך באחרונה בבית החולים Brigham and Women בארה"ב - קובעים כי רמות גבוהות של פתאלטים בדם מופיעים בד בבד עם רמות גבוהות של סוכרת. עם זאת, החוקרים מדגישים כי הואיל ויש גם פתאלטים בתרופות ובמכשור רפואי, יש עדיין סיכוי שהטיפול בסוכרת הוא שהעלה את רמות הפתאלטים, ולא להיפך.

בשנים האחרונות נוקטות מערכות הבריאות בעולם צעדים להפחתת החשיפה לפתאלטים, לא רק בגלל הסוכרת אלא בגלל חשד שהם קשורים גם במחלות אחרות. בדיקה שערך משרד הבריאות בישראל בעת האחרונה מצאה כי רמות הפתאלטים בשתן של ישראלים דומה לזו שנמדדה בשתן של אמריקנים.

ולבסוף - גם מחלות אחרות עלולות לגרום לסוכרת. כך, נמצא שאצל נשים שהחלימו מסרטן השד, הסיכון לסוכרת מוגבר, בעיקר אם אותה המטופלת עברה כימותרפיה. הסיכון לסוכרת אצל המחלימות היה גבוה ב-20% מאשר אצל נשים שלא לקו בסרטן השד. ייתכן שהאשם הוא בטיפולים המתערבים במערכת החיסון, וייתכן כי גורמי סיכון דומים - גנטיים או סביבתיים - גורמים להתפרצות שתי המחלות. הואיל ונשים רבות כיום מחלימות מסרטן השד וממשיכות לחיות אחר כך חיים ארוכים, חשוב שהן יהיו מודעות לסיכון המוגבר שלהן ללקות בסוכרת, כדי שיוכלו לאבחן את המחלה.

סוכרת מבוגרים - הכר את המחלה

מנגנון: חולי סוכרת מבוגרים נמצאים במצב של "סבילות לאינסולין". בה בעת שאצל אדם בריא תאי הגוף מגיבים לאינסולין בכך שהם מסלקים סוכר מן הדם, הרי שבחולה סוכרת 2, התאים מפסיקים להגיב וזקוקים לרמות הולכות וגוברות של אינסולין כדי לטפל בסוכר. כתוצאה מכך, רמות הסוכר בדם עולות. עם הזמן הלבלב המפריש אינסולין נפגע מהצורך לייצר עוד ועוד

גורמים: שילוב של השמנה, צריכה מוגברת של סוכר וגורמים גנטיים משתלבים באופן שעדיין לא ברור לחלוטין לעולם הרפואה ליצירת סוכרת המבוגרים. המחלה יכולה להופיע גם בלי רקע גנטי ובלי השמנה

שכיחות: 6% מאוכלוסיית המבוגרים בעולם לוקה במחלה. המחלה נפוצה במדינות מפותחות ומתפתחות, אך לא במדינות הבלתי מפותחות

עלות: בארה"ב, העלות למשק של טיפול בסוכרת ב-2012 הייתה 245 מיליארד דולר - גידול של 41% בעלות הטיפול תוך חמש שנים]

תסמינים: ניתן לחיות עם סוכרת במשך שנים רבות ללא כל תסמין קליני, ולכן לעתים האבחון מאוחר. הבדיקה המקובלת לאבחון סוכרת היא בדיקה פשוטה של רמת סוכר בדם בצום ולאחר ארוחה. אם עולה חשד למחלה, ניתן לבצע בדיקות נוספות. התסמינים הם לרוב צמא עז, הליכה תכופה לשירותים ורעב עוצמתי

תוחלת חיים: מקובל לומר כי סוכרת שאינה מטופלת היטב מקצרת את החיים ב-10 שנים]

סיבוכים: סוכרת פוגעת בכליות, בזרימת הדם לגפיים באופן שיכול להוביל אף לקטיעתן וגורמת בעיות ראייה. כמו כן שותפה ליצירת הסינדרום המטבולי המעורב גם בהתקפי לב ושבץ

טיפול: התעמלות ותזונה מופחתת קלוריות ודלת-סוכר עוזרים לריסון רמות הסוכר בדם. בשלבים מוקדמים של המחלה, צעדים אלה מספיקים כדי להותיר אותה תחת שליטה; בשלבים מאוחרים יש להוסיף אינסולין ממקור חיצוני כדי סלק את הסוכר מן הדם וכדי למנוע את הדרדרות הלבלב. קיימות תרופות נוספות לטיפול במחלה שמשפרות את יעילות הפרשת האינסולין מן הלבלב.

אפליקציות לטיפול בסוכרת

בגלל המורכבות הלוגיסטית של ניהול מחלת הסוכרת, תחום זה הוא הראשון והמוביל את עולם האפליקציות הרפואיות. הטלפון הסלולרי מאפשר לכם כיום לדעת הכול על קלוריות, פחמימות, פעילות גופנית, השפעת תרופות שונות, להתייעץ עם הקהילה ובעיקר - לעקוב אחרי הדינמיקה הספציפית של המחלה שלכם, כדי לשפר את הטיפול בה.

אפליקציות למעקב אחרי קלוריות ופחמימות: לדוגמה, Carbs and Cals. עוזרת לאמוד את רמות הקלוריות והפחמימות בכל מצרך מזון שבו אתם נתקלים.

אפליקציות לתיעוד המחלה: רמות הגלוקוז, הטיפול הניתן, המזון הנצרך, הפעילות הגופנית שבוצעה והקשר ביניהם. לדוגמה, Glucose Buddy.

מחשבון לחישוב רמות האינסולין שיש להזריק בהתאם למצבכם: בין השאר כמה אכלת, כמה התעמלתם, השעה ביום, הגיל והמשקל. לדוגמה, Insulin Dose Calculator Pro.

סורקי ברקודים: סורקים את הברקוד וההרכב התזונתי של המוצר יופיע על הטלפון מיד וגם ישתלב בחישובים.Healthy Diet and Grocery Food Scanner by Shopwell.

כמו כן, Dario: מכשיר מפיתוח ישראלי שמחבר חיישן גלוקוז ישירות לטלפון הסלולרי. עדיין צריך לדקור את האצבע, אבל הדם נכנס ישר לתוך החיישן וללא כל פעילות נוספת מצדכם. התוצאה מופיעה על גבי הטלפון ונרשמת ישירות בתוך יומן המעקב שלכם במכשיר. כך, חוסכים שימוש במכשיר נוסף ומד הגלוקוז תמיד נמצא אתכם.