הריבית הנמוכה עלול להשפיע על הפנסיה של הציבור ולהוביל לכך שהחיסכון שעובדים צוברים לתקופת הגמלאות יקנה להם פחות פנסיה חודשית מאשר ניתן לקבל היום. על פניו, הריביות הנמוכות זו תקופה ארוכה והצפי להמשך סביבת ריביות נמוכות לתקופה ניכרת נוספת, אמורות להתבטא בהפחתת תחזיות התשואה לכספי הגמלאים - שמשמשות את גופי ניהול הפנסיה הצוברת לחישוב הקצבה החודשית לתקופת הפנסיה באופן שיביא להקטנת הקצבה ביחס למצב כיום.
בעוד שהריבית התחשיבית היא 3.5% הרי שריבית חסרת סיכון נמוכה משמעותית כיום. בשל כך, הבעייתיות מתחדדת כיום ונדרש טיפול מהיר בסוגיה. משום הרצון להימנע ממהלך זה באוצר בוחנים לעומק בימים אלה כיצד לפעול בנושא, כאשר ככל הנראה ישנן שלוש אופציות עיקריות שנבחנות: הפחתת תחזיות התשואה - כלומר, הפחתת הריבית התחשיבית; שינוי אופן הנפקת האג"ח המיועדות לאוכלוסייה, תוך מתן אג"ח אלה רק למבוגרים ובשיעור משמעותי מהחיסכון שלהם (אפילו כ-70%-80% מהנכסים הרשומים על שמם); או התאמה תמידית ומיידית בין הריבית התחשיבית לריבית חסרת סיכון.
על פי הערכות, האופציה השלישית הינה בעלת הסבירות הפחותה ביותר להתקבל, משום שתיצור תנודתיות גדולה במקדם שמאפשר לציבור לתרגם את חסכונותיו לפנסיה חודשית.
האופציה השנייה שנבחנת תלויה, ככל הידוע, בהתחייבות תקציבית גדולה של המדינה, בימים של צמצום פיסקלי. אמנם יש יתרונות למתן אג"ח מיועדות עם ריבית ריאלית מובטחת לעמיתים המבוגרים ביותר בכל אפיקי החיסכון לפנסיה, בניגוד למצב הקיים של מתן אג"ח מיועדות בשיעור של 30% לכל החוסכים בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות בלבד (צעירים ומבוגרים כאחד).
אם החוסכים המבוגרים שיוצאים לגמלאות יזכו לאג"ח מיועדות עם ריבית מובטחת של כ-4% ומעלה (כלומר, גם אם הריבית המובטחת תקטן ביחס למצב הנוכחי, שעומד על רמה של 4.86% לשנה), לא יהיה צורך לשנות את תחזיות התשואה ולהפחית את הריבית התחשיבית. על פי הערכות, מהלך כזה, גם אם ילווה בהפחתת הריבית המובטחת, ילווה בהגדלה ניכרת של מחויבות המדינה לאג"ח המיועדות.
כך אנו מגיעים לאופציה הראשונה שנבחנת באוצר - הפחתת הריבית התחשיבית באופן שיביא להגדלת מקדמי הקצבאות, מה שיביא להקטנת הקצבה החודשית. בשלב זה נראה שסיכויי אימוץ האופציה הזו גבוהים למדי. לפי הערכות, השינוי עלול לחתוך את קצבאות הזקנה של החוסכים בפנסיה הצוברת לכשיגיעו לגיל הפרישה מעבודה בכ-10% ביחס למה שהן היו אמורות להיות לפי התנאים השוררים כיום.
במשרד האוצר בחרו שלא להגיב.
איך מחושבת הפנסיה?
את קצבת הזקנה החודשית מחשבים כנגזרת מהחיסכון הכספי שהצטבר (לכן פנסיה זו נקראת פנסיה צוברת, בניגוד לפנסיה תקציבית ופנסיה ותיקה, שבה הקצבה בפרישה מוגדרת מזכויות שיש לחוסך) לפי מה שקרוי מקדם המרה או מקדם קצבה. מקדם ההמרה מחושב בהתאם לגיל המבוטח ומצבו המשפחתי בעת הפרישה, ולפי ריבית להיוון המבוססת על תשואת הקרן.
לדוגמה, אם לחוסך נצברו מיליון שקל, ומקדם ההמרה לקצבה בקרן הוא 200, הוא יקבל קצבה בגובה 5,000 שקלים לחודש, בעוד שאם המקדם יועלה ל-220 הקצבה החודשית עבור אותם מיליון שקלים שנצברו תעמוד על כ-4,545 שקל לחודש.
כך, כל העלאה של מקדמי הקצבה מקטינה את קצבת הזקנה שחוסך יקבל עם פרישתו לגמלאות עבור סכום החיסכון שצבר במהלך שנות עבודתו.
חישוב מקדם הקצבה מתבסס על הריבית התחשיבית להיוון, המבוססת על תשואת הקרן, שאותה קובע האוצר ושאותה יש לעדכן עתה לאור הריביות הנמוכות ששוררות זה זמן בשווקים (ושצפויות להמשיך ולשרור בשווקים עוד זמן) - והן על סמך אומדני תוחלת החיים ונתונים אישיים של החוסך.
כאמור, המשמעות של מהלך כזה הינה שהכסף שנחסך היום באפיקי הפנסיה הצוברת יהיה שווה פחות לאחר המהלך. עם ריבית תחשיבית נמוכה, הכסף שנצבר בחיסכון לפנסיה פשוט קונה פחות קצבה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
