האם מנכ"לית חדשה תצליח להביא להתאוששות בפרוקוגניה?

לפני שנתיים וחצי צחי סולטן, בעל השליטה בכלל פיננסים חיתום ובשותפות הגז מודיעין, רכש מחוץ לבורסה 30% מחברת הביוטכנולוגיה הקטנה פרוקוגניה, ולמעשה העלה את החברה על הרדאר של משקיעי שוק ההון. חודש לאחר שסולטן הודיע כי הוא מנהל מו"מ לכניסה לחברה דרך חברת סולג פיתוח, שבה הוא שותף עם ניר פלג, עלתה מניית החברה ב-120%. עד אז נסחרה החברה לפי 11 מיליון שקל בלבד. "פרמיית סולטן", קראו המשקיעים לעליות.

באופן מפתיע סולטן הצהיר שאין לו כוונה להלביש על פרוקוגניה פעילות נפט או גז, או אפילו פעילות ביומד נוספת, אלא לשפר את עסקיה הקיימים בתחום ניתוח הסוכרים (עוד על התחום בהמשך). אולם, השינויים שבוצעו בחברה בשנה שלאחר הרכישה לא הניבו את התגובה המיוחלת לעסקיה או למניה. בתוך חצי שנה צנחה המניה למחיר נמוך מזה שלפיו נסחרה עוד לפני המו"מ עם סולג, ושם נותרה עד היום. סולטן, שכעת מופסד 22% על השקעתו (כולל השתתפות בהנפקות לאחר אותה השקעה ראשונית), לא ברח ממנה.

לפני עשרה חודשים מונתה מנכ"לית חדשה, ד"ר רות בן יקר, שעבורה זה הסיבוב השני בפרוקוגניה . עד 2008 הייתה בן יקר מנהלת פרויקטים וסמנכ"לית פיתוח בחברה. עד המינוי היא שימשה מנכ"לית של חברת השבץ טרומבוטק, וכשזו מוזגה לתוך די פארם הבורסאית, היא הרגישה שזה רק הגיוני לחזור לביתה הקודם. "עכשיו אני יכולה לעשות בפרוקוגניה את כל מה שכבר שנים צריך לעשות בה", היא אומרת.

בן יקר מתווה אסטרטגיה ברורה לשנים הקרובות. אם בעבר פיזרה החברה את יכולות הליבה שלה על פני תחומים עסקיים רבים, כעת היא סגרה את רוב הפרויקטים החלומיים, אפילו כאלה שנראו בעלי פוטנציאל, אך דרשו השקעה רבה. כמו כן היא ביצעה הליך קיצוץ והתייעלות נרחב.

את עיקר המאמץ כרגע מקדישה פרוקוגניה לתחום השירות לחברות תרופות, שממנו נובעות כבר היום רוב הכנסותיה. בן יקר מאמינה כי על בסיס זה תוכל פרוקוגניה להפוך לחברה רווחית (גם אם קטנה) תוך רבעונים ספורים, בלי לוותר על שני פרויקטי חלום.

מכירות החברה ברבעון הראשון של 2013 היו 1.2 מיליון שקל, והפסדיה 1 מיליון שקל, זאת לעומת הכנסות של 1.1 מיליון שקל והפסד של 2.9 מיליון ברבעון המקביל. בקופתה 5.6 מיליון שקל, ולמרות השינויים - היא עדיין נושאת הערת "עסק חי".

מסמנת את תחום הביו-סימילירז

פרוקוגניה עוסקת, כאמור, בניתוח מבנה הסוכרים על גבי חלבונים. בשנים האחרונות רוב התרופות החדשות שמגיעות לשוק הן תרופות מבוססות חלבונים ("תרופות ביוטכנולוגיות"). לכל חלבון דבוקות גם מולקולות סוכר רבות אשר משפיעות על פעילותו. שני חלבונים זהים יכולים לתפקד באופן שונה אם מחוברים אליהם סוכרים שונים.

פרוקוגניה יודעת לבדוק איך מחוברים הסוכרים לכל חלבון. מה עושים עם היכולת הזו? עד היום לא ניתן לשאלה הזו מענה משכנע מספיק, וזו אחת הסיבות לכך שהחברה לא התרוממה בשוק ההון או בעולם האמיתי. חברה בורסאית אחרת מהתחום, גלייקומינדס, דווקא התמקדה מאוד ופיתחה על בסיס אותן היכולות בדיקות לאבחון טרשת נפוצה. עם זאת, היא נכשלה מבחינה שיווקית.

פרוקוגניה בחרה בכיוון אחר - מתן שירות בדיקת סוכרים לחברות שמפתחות תרופות חלבוניות. "ה-FDA (רשות המזון והתרופות בארה"ב), דורשת מהחברות להגיש מבנה סוכרים כחלק מאפיון של כל תרופה חדשה", אומרת בן יקר.

לפרוקוגניה יש גם פטנט על מוצר בשם גלייקוסקופ, שעוזר במיפוי הסוכרים בתוך זמן קצר ומתחרה בשיטות איטיות וידניות יותר. "השוק הזה שמרן", אומרת בן יקר, "הלקוחות הכירו אותנו כבעלי מוצר חדש ויקר, עם מגבלות מסוימות מול השיטות הוותיקות. אבל יש לנו המון ידע שמאפשר לנו להתחרות ישירות בשיטות הידניות. ביצענו גם ניתוחים מהסוג הקלאסי עבור הלקוחות שלנו, אבל לא יצאנו בהודעות שיש לנו הידע הזה, אלא רק את המוצר החדש. כעת אנחנו מציעים את כל האופציות במקום אחד - מושכים לקוחות על בסיס מתן השירות, ומציעים גם את הגלייקוסקופ".

כך, הצליחה החברה לגייס חמישה לקוחות חדשים, לצד השניים הקיימים (טבע ו-BTG), והיא פועלת ליצירת שיתופי פעולה עם חברות שפועלות כקבלניות משנה של ייצור תרופות, כדי להגיע לעשרות לקוחות בבת אחת. הסכם ראשון מסוג זה כבר נחתם.

כמו כן סימנה החברה את תחום הביוסימילרז - תרופות גנריות בתחום הביוטכנולוגיה. התחום נקרא כך כיוון שלא ניתן לייצר שני חלבונים זהים בשני תהליכי ייצור שונים, אבל ניתן לייצר חלבונים דומים (similar) למוצר קיים ולקבל הקלות ברישומם. "החברה צריכה להראות כבר בשלבי הפיתוח הראשונים שמערך הסוכרים על החלבון דומה לזה של תרופת המקור, אחרת היא לא תקבל את ההקלות", אומרת בן יקר, "כיום יש 998 מוצרי ביו-סימילר בפיתוח. זוהי הזדמנות אדירה למכירת השירותים שלנו".

"השתתפתי בהנפקה עם הכסף שלי"

אחד החלומות של החברה הוא פיתוח תרופות ביו-סימילר משלה. היא כבר החלה לפתח גרסה לתרופה האנטי-דלקתית ורבת המכר היומירה (Humira), בשיתוף חברה בשם UTR, שפיתחה שיטה להגדלת התפוקה של החלבון בתהליך הייצור. "כשמגדילים את התנובה של התהליך, הסוכרים עלולים 'להתקלקל'", אומרת בן יקר, "אנחנו יכולים למנוע זאת, ולכן השת"פ בינינו הגיוני". פרוקוגניה מעוניינת לשלב בפיתוח גם חברת תרופות גדולה, שתעזור גם במימון פיתוח המוצר.

עוד פרויקט שהחברה עובדת עליו מיועד לאבחון מערך הסוכרים על גבי תאי הגזע, בשיתוף מכון ויצמן. "אנחנו מכוונים למשהו פרקטי, שיביא תוצאות כספיות בתוך זמן קצר יותר. זה לא הפוקוס העיקרי שלנו", היא אומרת.

בדצמבר האחרון גייסה החברה 3.4 מיליון שקל מן הציבור. "השתתפתי בהנפקה עם הכסף הפרטי שלי", מספרת בן יקר. זהו מהלך חריג עבור מנהלים של חברות ביומד, שבדרך כלל נהנים מאופציות, אבל לא משקיעים מכספם. "אני סומכת על עצמי ועל הצוות שלי, והחלטתי שאני רוצה להשקיע", היא אומרת.

 מניית פרוקוגניה