ועדת ההלוואות הפרטיות הותירה את הציבור באפלה

המלצות הביניים של הוועדה לבחינת ההלוואות הפרטיות שמעמידים הגופים המוסדיים, שבראשה עומד ד"ר אמנון גולדשמידט, התקבלו אתמול (ד') בשקט יחסי. ההסבר העיקרי לכך טמון, סביר להניח, בכך שההמלצות הללו נוחות לכל הגופים המעורבים. הן אינן צפויות לשנות בצורה דרמטית את המצב הקיים בשוק ההלוואות הפרטיות, וכך חלק נרחב מההלוואות שמעניקים הגופים המוסדיים באמצעות כספי הציבור יישארו לא שקופות, והחלק הזה צפוי רק להמשיך ולגדול.

הוועדה, נזכיר, הוקמה לפני כחצי שנה, לאחר שהמפקח על הביטוח במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, החליט שיש לבחון את האופן שבו הגופים המוסדיים מעניקים הלוואות פרטיות לחברות במשק. מטרתה היא לקבוע סטנדרטים ראויים למתן הלוואות על ידי הגופים המוסדיים כדי להקטין את הסיכונים הכרוכים בהשקעה בהן.

עם זאת, לפחות לעת עתה, היא החליטה לחייב את הגופים הללו לחשוף בפני הציבור והרגולטור פרטים לגבי הלוואות פרטיות שקיבלו חברות שייקלעו לקשיים, רק בדיעבד. כך, חוסר השקיפות הקיים נותר על כנו, ועמו החשש שהדבר יאפשר ניצול לרעה של כספי הציבור.

שתי סיבות עיקריות גרמו לאוצר לזהות מלכתחילה בעייתיות בתחום ההלוואות הפרטיות: הגידול החד בהיקף ההלוואות שצמחו מ-6 מיליארד שקל ב-2008 ל-31 מיליארד שקל ב-2012 (ראו גרף), וחוסר השקיפות והיעדר רגולציה משמעותית על התחום.

רק לפני מספר חודשים התבטא האוזר בנושא והתריע בפני פרופ' שריג ובפני המפקח על הבנקים, דודו זקן, כי הגידול בהיקף ההלוואות הפרטיות הפך תופעה בעייתית. זאת, בעיקר משום ש"הלוואות פרטיות סובלות מחוסר שקיפות" כיוון שבניגוד לתנאי האג"ח הסחירות, פרטי ההלוואות אינם מפורסמים לציבור.

אז איך קרה שחרף האזהרות הללו והתבטאויות של האוזר נגד המשך המצב הקיים, בסופו של דבר רשות ניירות ערך תמכה במסקנות הביניים האנמיות שפורסמו אתמול? מה גרם לוועדה להאיר רק חלק קטן יחסית מהקופסה השחורה של ההלוואות הפרטיות?

הרשות: "מתואמים עם האוצר"

ברשות ביקשו להדגיש היום כי מסקנות הוועדה תואמות את עמדתה, וכי בניגוד לטענות אין שום מחלוקת בינה לבין משרד האוצר. "עמדת האוצר תואמת לעמדת הרשות. חיזקנו את המקומות שבהם חשבנו שצריך עוד רגולציה", אמר היום ל"גלובס", מוטי ימין, יועצו של יו"ר רשות ני"ע.

"רוב ההמלצות מתייחסות לממשל התאגידי ולאחריות הדירקטוריון בהעמדת ההלוואות הפרטיות, וההמלצה שנוגעות לגילוי (דיווחים פומביים עם פירוט היקף החוב שמוגדר בעייתי, וכן פירוט רבעוני של כל הלווים כדי שניתן יהיה לבצע בקרה - ל' א') היא בהחלט צעד בכיוון הנכון".

ימין ציין עוד כי ברשות לא חושבים שיש צורך בפירוט לכל הלוואה, וכי הדבר ממנו הם מוטרדים יותר הוא הסטה של הכספים לאפיקים חוץ בורסאיים. "צריך לזכור שיש לנו אינטרס לשמר את הנזילות והמסחר בבורסה ולא לייצר תמריצים לשוק הפרטי".

ברשות לא מצאו בעייתיות בכך שההלוואות הפרטיות ימשיכו להתקיים הרחק מהעין הציבורית, דבר שיאפשר למשל גם לבעלי שליטה בחברות שנקלעו להסדר חוב להמשיך ולזכות להלוואות מכספו של הציבור, מבלי להיות חשופים לביקורת ציבורית. זאת, בשעה שאם אותן חברות היו מבקשות לגייס מהציבור בבורסה, לא בטוח שהדבר היה עבור בשקט.

הפתרון שהאוצר מצא לכך פשוט: הגופים המוסדיים ידווחו לו כך שהוא יהיה אמון על הפיקוח. אך הציבור לא ידע על כך, ובשעת משבר המגעים על הסדרי חוב ותספורות, אם יהיו כאלה, יישארו בחדרי חדרים.

ביקורת על הרכב הוועדה

לצד סוגיית אי הטיפול בעניין השקיפות נמצאת סוגיה אחרת: הרכב הוועדה. שריג בחר להתעלם מהעובדה ששלושה מתוך שבעת חברי הוועדה קשורים לקבוצת הביטוח והפיננסים הראל - שניים מהם בקשר ישיר - למרות שרק לפני ארבעה חודשים הוא קנס את הראל ביטוח בשל כשלים שנגעו למערך ההלוואות הפרטיות של הקבוצה.

ראש הוועדה, ד"ר אמנון גולדשמידט, משמש כיום כדירקטור בהראל פיננסים; חבר הוועדה אמיר הסל, הוא מנהל ההשקעות הראשי של הראל ביטוח והאחראי על תחום ההלוואות הפרטיות בקבוצה; ועו"ד אברמי וול, שחבר אף הוא בוועדה, מעניק ייעוץ משפטי לגופים מוסדיים, לרבות הראל.

הבדיקה שנערכה במחלקת האשראי בהראל ונגעה להלוואות פרטיות שהוענקו במהלך 2010-2011, העלתה כשלים בתהליכי הפיקוח של הקבוצה, בעיקר באשר למדיניותה בהענקת הלוואות אלה. ליקויים נוספים כללו תיעוד לא מספק לשיקולים של הגורמים הרלוונטיים למתן אישור להלוואה, וכשלים באופן הפיקוח בתהליכי המעקב השוטף אחר האשראי, ומצב החוב לאחר שההלוואה ניתנה.

שריג הטיל על הראל קנס גבוה של כחצי מיליון שקל, אולם נראה כי הוא לא מצא בעייתיות בכך שמנהלים בגוף מוסדי שנמצאו בו כשלים במערך ההלוואות הפרטיות, יהיו שותפים לקביעת כללים וסטנדרטים בתחום עבור כלל המוסדיים.

אתמול נשמעה ביקורת דומה בנושא מכיוונו של עו"ד עמירם גיל, ראש הקליניקה לשוק ההון במרכז האקדמי למשפט ועסקים, שהצביע על כך שהרכב הוועדה מצוי לכאורה במצב של ניגוד עניינים. לדבריו, שניים מחברי הוועדה - הסל ויעקב רוזן, יו"ר ועדת השקעות בחברת הביטוח הפניקס - "ממלאים תפקידי מפתח בחברות ביטוח שהעניקו הלוואות פרטיות בהיקף של מיליארדי שקלים". בנוסף הוא ציין כי חבר הוועדה עו"ד וול "משמש כפרקליט בכיר של בעלי שליטה וחברות גדולות הנוטלות הלוואות מהמוסדיים".

 חברי ועדת גולדשמידט

 הגידול בהיקף