ועדת החריגים לעניין פריסת התשתיות האוניברסלית מתחילה השבוע בגיבוש הקריטריונים הסופיים שיחייבו את הוט ובזק. מדובר בסוגיה כואבת שהוזנחה במשך שנים במשרד התקשורת, ואשר נוגעת לחובת הפריסה האוניברסלית של הוט בעיקר, שעדיין ישנם יישובי ספר ויישובים חרדיים שהחברה לא הגיעה אליהם בפריסת תשתיותיה, בעיקר בשל חוסר כדאיות כלכלית. שר התקשורת גלעד ארדן כבר הבהיר בשיחות סגורות שהיעדר הפריסה האוניברסלית בעיקר בהוט הוא אינו לרוחו.
מטרת הקמת הוועדה היא לטפל בבקשות חריגות של הוט ובזק לא לפרוס תשתיות ליישובים מסוימים. הוועדה קיימה מספר ישיבות בקדנציה הקודמת של שר התקשורת משה כחלון, בראשות המנכ"ל הקודם עדן בר טל, אך לא הגיעה לכלל סיכום על העקרונות לפיהם תאושר חריגה לאחת החברות במידה ולא פרסה תשתיותיה. גיבוש העקרונות הוא חלק מהתהליך, וזאת מפני שרוב הסיכויים הם שחברה שהוועדה לא תאשר לה החרגה, בסופו של דבר תלך לבית משפט ולו רק על מנת לעכב את ההחלטה.
נסביר, כי בעיית הפריסה האוניברסלית מתחדדת לא רק בעולם הטלוויזיה, ששם יש לתושבים חלופה מצד yes, אלא גם בעולם הטלקום, ששם יש להם רק את בזק, והם לא יכולים לקבל חלופה יותר זולה מהוט שחבילת הטריפל שלה היא בהחלט אטרקטיבית מבחינת מחיר. הבעיה נוגעת גם ליישובים חרדיים שאצלם הטלוויזיה פחות רלוונטית או בכלל לא קיימת, אבל שירותי טלפוניה ואינטרנט כן רלוונטיים.
בנוסף, ישנה סוגיה הנוגעת למהירויות גלישה למשל. ישנם תושבים ביישובי ספר שיירצו לקבל מהירויות גלישה מאד גבוהות של 100 מגה למשל והדבר יימנע מהם, שכן כרגע רק הוט מסוגלת להציע מהירות של 100 מגה, ובזק יכולה לספק מהירות 100 מגה לאחוזים נמוכים באוכלוסיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.