אנליסטים יוכלו לקבל תשלום מחברות אותן הם מסקרים

רשות ניירות ערך מקדמת מהלך שיתיר לאנליסטים לקבל תשלום מהחברות אותן הם מסקרים. אמנם, על מנת למזער את פוטנציאל ניגוד העניינים, מוצע כי הבורסה תקשר בין הגופים המסקרים לחברות המסוקרות ותקבע איזה גוף יסקר כל חברה, אך הבורסה לא תהיה אחראית לתוכן האנליזות, כך שבפועל איכותן לא תבוקר.

מדובר במהלך אותו מקדמת הרשות, בראשה עומד פרופ' שמואל האוזר, כחלק מניסיונותיה להגביר את הסחירות בבורסה. השלב הראשון בתוכנית יכלול אנליזות על חברות בתחום הביוטק בלבד, אשר נסחרות בבורסה למעלה משנה, וכאמור, כדי למנוע קשר ישיר בין החברה המסוקרת לאנליסט, מציעה התוכנית כי הבורסה תשמש כ"חיץ אפקטיבי" בין הצדדים, מבלי להתערב בהכנת העבודות או בתוכן שלהן.

כך, התשלום של החברות המסוקרות בגין ההשתתפות בתכנית יהיה קבוע ואחיד (או שייקבע על ידי הבורסה על בסיס "קריטריונים אובייקטיביים"), ובכל מקרה ייעשה בעבור השתתפות בתכנית ולא בגין עבודת אנליזה מסוימת.

על פניו מדובר ביוזמה מבורכת לאור הסחירות הדלה ממנה סובלת הבורסה בת"א בשנים האחרונות. דלילות המסחר באה לידי ביטוי בייחוד במניות השורה השנייה והשלישית, עמן נמנות חברות הביוטק, כשבמקביל צובר הסקטור הזה פופולריות בקרב המשקיעים, אך סובל מסיקור של מספר מועט יחסית של אנליסטים, ומושפע לא מעט משמועות ספקולציות.

לכן, יוזמת הרשות, אם תצליח, עשויה להביא לשיפור מסוים במצב הבורסה, ובמצב סקטור הביוטק. אך לצד הכוונות הטובות, המתווה הנוכחי של התוכנית כולל לא מעט פרצות. לצד הבעייתיות בכך שלא הבורסה, ולא אף גורם אחר, יהיו אחראיים על תוכן האנליזות ועל הפיקוח על כך שאין בהן הטיה, לא ברור כיצד העובדה שהבורסה תוגדר מ"מתווכת" ימנע את ניגוד העניינים בין הצדדים.

הבורסה אמנם תשמש כצינור להעברת הכסף מהגוף המסוקר לגוף המסקר, אך בסופו של דבר עדיין מדובר במודל שבו חברה משלמת לאנליסטים שתלויים בה כלכלית. מצב מעין זה פותח פתח לכך שהחברה המסוקרת תנסה להשפיע, בדרכים כאלה ואחרות, על הגוף המסקר או על האנליסט עצמו. אלה האחרונים עשויים לחוש מחויבות בדרגות שונות כלפי החברה המשלמת, עובדה שעלולה לפגוע באובייקטיביות שלהם.

זאת ועוד, היות שהאנליזה תכלול המלצה בנוגע לכדאיות ההשקעה בחברה ("קנה"/"החזק"/"מכור") אך לא תכלול מחיר יעד, הדבר עלול להקשות על המשקיעים לבסס כדאיות השקעה. על כך אמר היום ל"גלובס" גורם ברשות: "המנגנון הזה קיים בחו"ל במתכונת דומה, אבל יכול להיות שהוא לא אפקטיבי. ייתכן שבנוסח הסופי סעיף זה ישונה".

"חברות לא יקפצו על המציאה"

השילוב של התכווצות מחזורי המסחר עם העומס הרגולטורי ומגמת המיזוגים והרכישות שמאפיינת את בתי ההשקעות פגע גם באנליסטים. הדבר גרם לשחיקה ברווחיות פעילות הברוקראז', ומספר הגופים שסוגרים או ממזגים את מחלקות המחקר שלהם עולה בהתמדה.

ועדיין, משיחות שקיים היום "גלובס" עם מספר ברוקרים בבתי השקעות שונים, עולה כי יוזמת הרשות אינה רלוונטית עבורם. זאת, משום שלטענתם היא אוסרת על החברה המסוקרת להיות בקשר עסקי עם החברה המסקרת.

"התוכנית הזאת משאירה אותנו מחוץ למשחק", אומר מנהל מחלקת מחקר בבית השקעות גדול. "באופן יחסי, הכסף שאנחנו מרוויחים מאנליזות הוא 'כסף קטן' לעומת הנפקות, לכן ניאלץ להמשיך ולעבוד במתכונת הקיימת". לדבריו, תוכנית הרשות מתאימה למעריכי שווי ניטרליים, כלומר לגופים כמו גיזה זינגר אבן ואנטרופי ולגופים חדשים שיקומו לצורך כך. "מי מבטיח שהשוק ירצה אנליזות של גופים כאלה?", תהה.

מנהל מחלקת מחקר בבית השקעות אחר ציין כי האנליזות מוסיפות ידע לשוק ומעשירות את הדעות, אולם גורם אחר הזכיר כי יש לתת את הדעת באשר למקצועיותם: "אני מאוד מקווה שהתוכנית תכלול גם תנאים באשר להכשרתם וניסיונם של האנליסטים, אחרת הם סתם יספקו שירות של קשרי משקיעים".

"אני לא רואה חברות שיקפצו על המציאה", מסכם גורם בשוק. "נכון, יש כאן דמיון למודל של חברות הדירוג, אבל יש הבדל אחד גדול: השירות של חברות הדירוג הוא חובה, כחלק מתנאי המסחר. הרי אנליזה טובה לחברה רק אם האנליסט כותב עליה דברים חיוביים. השילוב עם העובדה שהחברות המסוקרות צריכות להתחייב להשתתף בתוכנית לפחות שנתיים ולפרסם את האנליזות לציבור בהחלט מוריד מהאטרקטיביות שלה", אמר.

הגורמים הבעייתיים בתוכנית אותה מקדמת רשות ניירות ערך

הבורסה תקשר בין הצדדים אך לא תהיה אחראית לתוכן האנליזות, כך שאיכותן לא תבוקר

האנליזה לא תכלול מחיר יעד, מה שעלול להקשות על המשקיעים לבסס החלטת השקעה

אין מניעה מהחברה המסוקרת לנסות ולהשפיע על הגוף המסקר או על האנליסט עצמו

העובדה שהאנליסט מקבל את התשלום מהחברה המסוקרת עלולה לפגום באובייקטיביות שלו

לא נקבעו תנאים באשר להכשרתם וניסיונם של האנליסטים