מכירות הפומביות שנערכו בארץ בשבוע האחרון החליפו ידיים 4.16 מיליון דולר, כולל עמלות (בגובה 15% בממוצע).
בית המכירות תירוש מדווח על מחזור של 2.24 מיליון דולר בחלק א' של המכירה, שהתקיים במוצ"ש. לראשונה עבר ההיקף הכספי של מכירות האמנות העכשווית את היקף המכירות של האמנות הקלאסית. ציור ריאליסטי מרהיב של ערן רשף, "ארון קיר ורוד", נמכר ב-71.5 אלף דולר, מחיר שיא לאמן. עבודתו של אורי גרשט, "התפוצצות", צילום גדול מידות של זר פרחים ברגע התפוצצותו על רקע שחור, נמכרה אף היא במחיר שיא לאמן - 57.5 אלף דולר.
עבודה של משה קופפרמן, מאמני דור הביניים באמנות הישראלית, נמכרה אף היא במחיר שיא לאמן של 78.2 אלף דולר. עם זאת, המחיר הגבוה ביותר במכירה עדיין שייך ל"אולד מאסטר" הישראלי ראובן רובין, 126.5 אלף דולר לציור "נערה" משנת 1920, מאוסף סימון וז'אן תירוש, מייסד גלריה תירוש ההיסטורית ממנה צמח בית המכירות.
התוצאות מעידות על עלייה בהתעניינות באמנות עכשווית, בעיקר פיגורטיבית, של אמנים שכבר זכו להכרה והצלחה בעולם. המכירה של תירוש מחולקת כרגיל לשני חלקים וחלק ב' של המכירה יתקיים בסוף השבוע הקרוב בבית תירוש בהרצליה פיתוח.
עדנה ללאה ניקל
החלק הישראלי במכירה של בית המכירות מצארט, שנערכה ביום א' שעבר (23.6), הסתכם ב-1.5 מיליון דולר. את המכירה הובילו ארבע יצירות של רובין, ובראשן היצירה הקלאסית המאוחרת, "אם ותינוקה", משנת 1972, שנמכרה ב-216 אלף דולר. היצירה "סוס ערבי" משנת 1961 נמכרה ב-120 אלף דולר ושתי יצירות נוספות השיגו 96 אלף דולר כל אחת. במחירי האמנים המאוחרים יותר הובילה יצירתה של לאה ניקל משנת 1965 שנמכרה ב-48 אלף דולר.
בניגוד לפרסומים מוקדמים לא הגיעה לארץ יצירת מקור של מודליאני המוערכת ב-8 מיליון דולר, ותועמד למכירה מרחוק במכירה הבינלאומית של מצארט שתיערך מחר (ג') במלון קינג דייוויד בירושלים. בית המכירות פרסם כי היצירה תוצג לראשונה בישראל אך חזר בו, בנימוק שהדרישה להפקיד מע"מ בגובה ההולם את הערכת המחיר מנעה את הצגתה. השאלה אם הייתה כוונה מלכתחילה להציג את היצירה בארץ או רק להודיע על כך למטרות פרסום, נותרת פתוחה - בהתחשב בעובדה שהמע"מ בישראל היה גבוה גם לפני העלאתו האחרונה, ובהנחה שהשוק העיקרי של יצירות בסדרי גודל של מיליוני דולרים אינו נמצא בקרב האספנים הישראלים.
בית המכירות מונטיפיורי קיים ביום שלישי האחרון (25.6) במלון דן תל-אביב מכירה מצומצמת יחסית, שהסתכמה ב-420 אלף דולר. בסה"כ נמכרו 115 עבודות מתוך 221 עבודות שהוצעו.
במחיר הגבוה במכירה נמכרה יצירה של לאה ניקל משנות ה-50, בשמן על בד, ב-21.85 אלף דולר. בשנתיים האחרונות הייתה עדנה ליצירותיה של ניקל שהוצגו במספר תערוכות בולטות, בסמיכות לאמנים עכשוויים, צעירים, ותוך יצירת הקשרים אקטואליים.
עוד בלטו במכירה של מונטיפיורי יצירה של ערן שקין, מסדרת העזים המוקדמת שלו (1996) שהוערכה ב-4,000-6,000 דולר והגיעה למחיר מכירה של 13.8 אלף דולר.
הפסל "ציפור פצועה" של יחיאל שמי מ-1955, שהוערך ב-3,000-5,000 דולר נמכר אף הוא במחיר כפול מזה, 10.4 אלף דולר. פסל ברונזה קטן (30 ס"מ) של יצחק דנציגר, "מוביל המים" מ-1962 נמכר ב-6,670 אלף דולר. שולחן זכוכית עם בסיס מברונזה של זיגי (אמנון) בן חיים נמכר ב-8.6 אלף דולר, כפול מההערכה המוקדמת.
בית המכירות מונטיפיורי עבר בשנה האחרונה לגלריה ברחוב גורדון 36, והוא פועל ברצף גם כחלל תצוגה לתערוכות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
