דרוש גם מבחן הון

הקריטריון המושמץ ביותר של שר השיכון הקודם, אריאל אטיאס, לקבלת דיור מוזל, היה המשקל המופרז שניתן על ותק בנישואים, שנתן יתרון מובנה גדול לחרדים ולדתיים: 10 נקודות לשנת נישואין עד לתקרה של 70 נקודות.

טוב שהקריטריון הזה נמחק מהספר, למרות שבמקור יאיר לפיד רצה להחיל אותו דווקא על האוכלוסייה הרגילה ולא על החרדים והערבים. "אצבע בעין" לחרדים הוא קריטריון התעדוף של מיצוי כושר ההשתכרות לאוכלוסייה החרדית/דתית/ערבית בגובה 125% ב-2015 (110% השנה ו-120% ב-2014), שלפיד נפנף בו כקריטריון חובה לכולם. באופן מסורתי, דפוסי התעסוקה המאפיינים את החרדים הוא עבודה של האישה בלבד ואצל הערבים רק הגבר עובד.

מה הטעם לדרוש מהם 125% משרה, תנאי שמשמעותו ששני בני הזוג חייבים לעבוד? אפשר היה להסתפק בינתיים באוכלוסייה הזו רק בתנאי תעדוף של 100% משרה, ואולי אפילו להחילו על כולם.

יש שתי בעיות נוספות בקריטריונים לדיור מוזל שיש להתייחס אליהן: האחד הוא העובדה שאין קריטריון של מבחן הון למבקשי זכאות; בהחלט ייתכן מצב שבו אדם עומד בתנאי הסף של היעדר דיור והכנסתו השוטפת מוגבלת, אבל יש לו הון גדול בנכסים פיננסיים למשל, בגובה שמאפשר בהחלט הון עצמי מכובד לרכישת דירה, למשל 200-300 אלף שקל. ,

הבעיה השנייה היא שלא ברור מהקריטריונים שהם תקפים גם לגבי אוכלוסיית העצמאים, שכושר ההשתכרות שלהם אינו מתבטא בתלוש שכר חודשי אלא בדוח שנתי למס הכנסה. חשוב להדגיש שגם הם זכאים לדיור מוזל - אם הם עומדים בקריטריונים - בדיוק כמו השכירים.