הולכים להופעה של אלישייה קיז? צפו לאירוע מדהים של זמרת גדולה

זה קרה לפני ארבעה, חמישה חודשים בערך, כשזוגתי בישרה לי שהיא הזמינה לנו כרטיסים להופעה של אלישייה קיז. היא מגיעה לארץ, הייתה התגובה המתבקשת. "לא", היא השיבה, "זה בפריז". וואו, שיחקת אותה - התפעלתי ולא הייתי מודע אפילו עד כמה. אז עוד לא נודע שקיז תכלול את תל-אביב בסיבוב ההופעות הבינלאומי לאלבום האולפן האחרון והמעולה שלה Girl on fire, ותגיע לארץ בסך הכול שבוע לאחר מכן; ואם יש משהו שאני מרשה לעצמי להתבאס עליו בקול רם הוא על זה שלא רכשנו כרטיסים גם להופעה שתתקיים בחמישי הקרוב בנוקיה.

ימים ספורים עברו מאז ההופעה באולם ברסי שבפריז והנחיתה על קרקע המציאות קשה מתמיד. מעבר לפריז, שהייתה כל מה שרק אפשר לבקש ממנה, באה לה אלישייה קיז, בשלה מתמיד, וסחפה אותי למקום הכי רחוק שהופעה חיה הצליחה לקחת אותי. אם צריך לתמצת תחושה הרי שהיא גרמה לי להתאהב בה, ואני מנחש שגם לאלפים רבים אחרים שלא נתנו לה לרדת מהבמה, הדרן אחרי הדרן. בתוך שעתיים היא הצליחה להמם באיכויות הווקאליות הנדירות שלה, להמיס ברוך האינסופי ובכנות שנשפכים ממנה ולהרשים בהפקה יפה, עדינה וסופר-איכותית מבחינה ויזואלית ועם סאונד מושלם.

עם הפסנתר הלבן במרכז הבמה, שני זמרי ליווי מצוינים, ארבעה רקדנים, וידיאו-ארט בטעם טוב וגם רקדנית קלאסית בקטע נוגה - קיז מנגנת ושרה על אהבה, על תקווה ועל חלומות, ואי אפשר שלא לעמוד בחיוך הכובש שלה. מצד אחד הנה עומדת לה דיווה גדולה מהחיים, שגרפה מספר דו-ספרתי של פרסי גראמי, מכרה עשרות מיליוני אלבומים ברחבי העולם, שרה את ההמנון האמריקאי בפתח הסופרבול האחרון, וביצעה דואטים בלתי נשכחים עם גדולים ומעולים.

מצד שני, קיז משדרת משהו כל כך אנושי, נטול פוזה ובגובה העיניים, שבניגוד לכל מיני מדונות למיניהן, אתה משוכנע באמת ובתמים שיכולתם להיות החברים הכי טובים, ושהיא, אלישייה, בסך הכול בחורה רגילה ומתוקה להפליא. כשהיא מספרת שהבן שלה מבקש ממנה לשיר תוך שהוא משתמש באיזה שם קוד מתקתק, היא עושה את זה בטבעיות כזו שאתה פשוט מאמין לה. כשהיא מעלה סטטוס בפייסבוק אתה משוכנע שהיא זו שכתבה ולא איזה יחצן. וכשהיא שרה, אתה מקשיב למילים. מתענג עליהן. יש בה קלאסה ואיכות בלתי נגמרים. יש בה כריזמה, בשלות של מי שכפליים מגילה (רק בת 32), ואפילו קצת חספוס ניו-יורקי, שעם הזמן נדבק במי שניגנה מוזיקה קלאסית בילדותה במנהטן.

בשבוע שבין פריז לתל-אביב, קיז תעבור גם בליסבון (פורטוגל), בפוזנן (פולין) ובאיסטנבול (טורקיה). מחוץ לאולם בברסי התקיימה הפגנה קטנה נגד ההגעה שלה לישראל. משהו כמו ארבעה, חמישה אנשים שאוחזים בדגל פלסטין ובמגפון. קשה לומר שזה הזיז לקהל הפריזאי את הקרפ שלו, וכנראה שגם לא לקיז עצמה, שבחרה להופיע בתל-אביב ביום המאוד סימבולי של ה-4 ביולי - יום העצמאות האמריקאי.

את מי שהשכילו לרכוש כרטיסים אפשר לנחם שלמרות ששילמו ביוקר, הם יקבלו את התמורה המלאה. קיז אולי לא תחליף בגדים כל שני נאמברים. למען האמת, היא לא תחליף בכלל, כמעט. אבל היא תשיר מכל הלב, תרגש, תכבוש ותבהיר שעל הבמה יש לא רק Girl on fire, אלא בראש ובראשונה זמרת. והכי גדולה שיש.