"קריסת אי.די.בי והעסקים של אלון חסן בנמל היו ידועים מראש"

"בעניין יו"ר ועד עובדי התפעול בנמל אשדוד, אלון חסן (שמתנהל בירור האם עסקיו הפרטיים מקיימים לכאורה פעילות עסקית עם לקוחות הנמל ואף עם הנמל עצמו - א' ל"ו), הדברים היו ידועים מראש. יש חברה, ויש דירקטוריון שיודע בדיוק מה קורה במשך שנים, זה בעיתונים וברשות החברות, אבל צריך שערוץ 2 יעשה כתבה גדולה כדי שיגידו לאלון חסן 'די'. גם רשות החברות התעוררה רק כשידעה שיש כתבה בערוץ 2. אז למה שלדירקטוריון של הנמל יהיה עמוד שדרה לפעול אם רשות החברות לא נותנת לו גב? לאני א מבין איפה כולם היו" - כך אמר הערב (ג') רו"ח אדיר ענבר, סגן נשיא לשכת רואי החשבון ולשעבר שותף בכיר בפירמת רואי החשבון Deloitte בריטמן-אלמגור-זהר, בכנס לשכת רואי החשבון באילת.

"אותו דבר קרה", המשיך רו"ח ענבר, "גם בעניין קריסת אי.די.בי. נוחי דנקנר, הקוסם של אתמול, ילד הפלא של כולם - עכשיו זורקים עליו אבנים כי הוא הגיע לאן שהגיע. זה מאוד במודה. ואני מכיר אנשים שכבר ב-2010, במשך שנים, אומרים שהחברה הזאת הולכת לקריסה. זה נאמר במסדרונות הרבה שנים. אני מכיר אנשים שהחליטו כבר לפני 5 שנים שהם לא רוצים להיות מעורבים במה שקורה שם, כי הם לא רצו להתפרנס מזה ולתת יד למה שקורה שם. כולם מעורבים בדברים דומים ומתפרנסים מזה, אבל חלק מהאנשים יצאו מזה. אבל הכול נעשה בשקט. אף אחד לא הוציא את זה החוצה".

בפאנל שכותרתו "אחריות דירקטורים ונושאי משרה", אמר ענבר כי אין במדינה תרבות של גילוי בזמן אמת וגינוי מעשים לא ראויים, אלא חושבים על הכול בדיעבד. "קריסת אי.די.בי והעסקים הפרטיים של אלון חסן בנמל וסיפורים אחרים היו ידועים, אבל אין לנו במדינה מספיק לחץ חברתי - ואולי גם חוקי - במובן של מנגוגני שוק, עם האמירה 'כך לא ייעשה', 'כך לא עושים'. ראיתם מה קרה בבנק לאומי כשרצו לעשות פעולה בנקאית לגיטימית של מחיקת חוב של 150 מיליון? ראיתם מה עשתה המחאה החברתית? היא השפיעה על קבלת החלטה בבנק, וההלחלטה בוטלה", אמר.

בעל שליטה ברור

ענבר התייחס גם לבעיה, כהגדרתו, של חברות ציבוריות בישראל, שאינן מוחזקות באמת בידי הציבור. "אני הייתי זה שהגיש את עמדת לשכת רואי החשבון לוועדת הריכוזיות, אז הייתי חייב לקרוא את הדוחות של רשות ניירות ערך והנספחים שהיו שם, ואתם יודעים כמה חברות ציבוריות נשלטות על-ידי בעל שליטה ברור בישראל, לפי המסמכים של רשות ניירות ערך? 88%. בארה"ב רק חצי אחוז, וביפן 0.2%. אין מדינה מערבית מתקדמת שזה כמו בישראל. חברות ציבוריות ברוב העולם הן באמת ציבוריות.

"אז אני לא אמרתי שבעל שליטה זה לא טוב לחברה. זה עושה טוב לחברה שיש יד מנהיגה, אבל צריך לטפח כאן יותר אנשים שבזמן אמת יהיה להם את עמוד השדרה להגיד את הדברים. באותו זמן שנוחי דנקנר הוא קוסם וכולם משתחווים לו, ואני אומר שבצדק, ובאותו זמן שאלון חסן מפתח את עסקיו בתוך הנמל. איפה היו כולם? ולעיתונאים בהקשר הזה יש תפקיד חשוב, כי אני לא מכיר אף רואה חשבון שיש לו אומץ להוציא את הדברים החוצה".

המקרה של "מעריב"

רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת בשטרק את שטרק רואי חשבון, סגנית נשיא לשכת רואי החשבון ודירקטורית בחברות מובילות שהשתתפה את הפאנל, אמרה כי "הכשל של קונצרן אי.די.בי הוא מקרה מייצג בנושא אחריות בעלי שליטה ואחריות דירקטורים, המהווה סימן אזהרה עבור דירקטורים, שלא להצביע באופן אוטומטי בעד החלטות שמוביל בעל השליטה, ללא ביקורת והעלאת שאלות נוקבות".

לדבריה, "גם את ההתנהלות של דירקטוריון דסק"ש בהקשר להשקעה ב'מעריב' אפשר להגדיר כמחדל, בכך שלא העלו את השאלות הנדרשות בתחילת הדרך וגם בהמשך. המקרה של 'מעריב', שנחשף עם חשיפת הפרוטוקולים של ישיבות הדירקטוריון בבית המשפט, הוא דוגמה להתנהלות לקויה של דירקטוריון. יושבים דירקטורים, מקיימים ישיבה ומקבלים החלטה שלדעתי דירקטוריון סביר לא יכול לקבל אותה. ואז יש החלטה גרועה שאף דירקטור לא מערער עליה, לא מבקש הערכת שווי ולא מבקש לברר פרטים עם צד קשור. הדירקטוריון מאשר הלוואה למרות שהבנקים לא מאשרים, ממשיכים לפזר כסף בלי לקחת אחריות, ונוחי משכנע אותם תמיד ברגע האחרון, והנה מגיעים לחידלון. אז איפה היו הדירקטורים?".

עוד הוסיפה שטרק "זה מעלה שאלות קרדינליות - האם ייתכן שדירקטורים מוקסמים מבעל שליטה, מוכשר ככל שיהיה, ומקבלים החלטות בעיוורון? מה הם סימני האזהרה שצריכים לראות אותם כאשר מהמרים על שכר בלתי סביר?".

תלות גבוהה ואינטנסיבית

רו"ח שטרק התייחסה אף היא לפיזור שליטה בחברות הציבוריות ואמרה כי "בעלי השליטה דומיננטיים בשוק הישראלי, 90% מהחברות נשלטות על-ידי בעל שליטה יחיד או קבוצת שליטה, כך שהתלות של הדירקטורים בהן גבוהה ואינטנסיבית, אך אל להם לשכוח את חובת האחריות והזהירות שלהם כדירקטורים לפיקוח ובקרה, לוודא היעדר ניגוד עניינים, אכיפת מינהל תקין וצניעות בחברות ציבוריות. עליהם לנהוג באחריות כלפי ציבור המשקיעים הן בתקופות שיא והן לצד ההשקעות בצמיחה.

"יש לרסן את התיאבון לסיכון ואת אחוזי המינוף ולגדר סיכונים בתקופות משבר בתהליכים דוגמת הבראה והסדרי חוב. אחריות הדירקטורים היא גם להיערך כראוי לניהול סיכונים, ובכלל זה נושאים של רגולציה, נזילות סיכונים מקרו כלכליים, מימון, ניהול הון בטווח ארוך והיערכות לשינויים בשוק העבודה".

רו"ח שטרק התייחסה לכך שישנם דירקטוריונים שהתנהלותם הפנימית הבעייתית אף עלולה להזיק לחברות. הדוגמה לכך היא במסקנה המופיעה בדוח של בנק ישראל לכך שמאבקי השליטה בין נציגי בעלי השליטה בבנק מזרחי-טפחות, משפחת עופר ומוזי ורטהיים, הובילו את הדירקטוריון לקבל החלטות שעשויות היו לפגוע בפעילות העסקית של הבנק. במצבים כאלה עוצמת ההובלה של הדירקטורים הבלתי תלויים מקבלת משני תוקף וחשיבות מרבית בהפעלת שיקול-דעת עצמאי לטובת החברה.

רו"ח שטרק התייחסה גם לבית המשפט הכלכלי ואמרה כי "מדובר בבית משפט שמעורב בחיים הכלכליים בזמן אמת ולא בדיעבד, ומשפיע עליהם".

עוד הוסיפה שטרק כי פסקי הדין של בית המשפט הכלכלי בשנה האחרונה מאופיינים בחדשנות ואקטיביות בסוגיות הבולמות ניגודי עניינים באינטרסים המטיבים עם בעלי שליטה, וכי שופטי בית המשפט הכלכלי נוקטים גישת ענישה מחמירה בעברות כלכליות, תוך הגנה על המיעוט.