יונס: "תפקיד בנק מרכזי הוא גם ליצור שוק הון פעיל ותחרותי"

"החוויה המעניינת ביותר שצפויה לנגיד בנק ישראל החדש הוא התפקיד החדש של הבנקים המרכזיים בעולם. מאז תקופת הנגידות הקודמת של יעקב פרנקל התפתחה דת חדשה בעולם המקנה לבנקים המרכזיים תפקיד הרבה יותר משמעותי מזה שהיה להם בעבר. כך אמר הבוקר (ד') אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות, במושב בנושא "מדיניות האשראי לעסקים בשנת משבר", בכנס השנתי של לשכת רואי החשבון באילת.

לדברי יונס, "קשה מאוד לממשלות ליצור מדיניות פיסקלית עם הלחצים הפוליטיים. תפקידי הבנק המרכזי ותפקיד המערכת המוניטרית אינו רק לשמור על יציבות המחירים אלא גם על תעסוקה מלאה. נראה את קברניטי המדיניות המוניטרית מתפתחים גם בנושאים הפיסקליים כיועצים לממשלות וגם בשיח הבינלאומי הדיפלומטי הכלכלי עם העולם".

יונס הסביר מה ההבדל בין מה שנדרש מנגיד לפני 13 שנים לבין המצופה מנגיד היום. "התפקיד של בנק מרכזי הוא גם ליצור שוק הון פעיל ותחרותי. מאז תקופת הנגידות הקודמת של פרנקל התפתח מאוד שוק האשראי החוץ-בנקאי. לבנקים כבר הרבה מאוד שנים אין כספים לטווח ארוך וכך השוק המוסדי הוא הספק המרכזי של צרכי האשראי של השוק. היום הוא נותן 50% מהאשראי במשק. זה נדרש לצורך צמיחה ארוכת-טווח.

"הנגישות להון ולאשראי הולכת וקטנה. אין היום מחסור בישראל במקורות מימון. לטענה כזו אין אחיזה במציאות. יש אולי יותר דרישת בטחונות נוקשה יותר". לדברי יונס, "בעיית הנזילות קשורה לקיפאון ולמיתון במשק. יש ירידה בדרישה לאשראי של המגזר העסקי בגלל שהרבה מהפעילות העסקית נמצאת בתרדמה. יש ירידה של השקעות זרות במניות ישראליות והם גם לא משקיעים באג"חים. אבל אי אפשר להסיק מכך כלפי העתיד".

הרגולציה סותרת

יונס התייחס גם להתגברות הרגולציה בתחום הבנקאות ובכלל, וביקר את מגמת הרגולציה המסובכת שמשתלטת על השוק. "אחת הסיבות לדעיכה של השוק היא עוצמת השינוי ברגולציה. לעתים הרגולציה סותרת. זו משימה נהדרת לבנק מרכזי לקחת על עצמו לנהל מלמעלה את הרגולציה של שוקי ההון. אין צורך לקחת את הכי קשה שקיים בחו"ל ולהפוך אותו למסובך יותר".

עוד אמר יונס כי "משימה חשובה נוספת נמצאת בתחום הבינלאומי ובתחום הזה הבחירה בנגיד היא פנטסטית. יש לנגיד פרנקל דלתות פתוחות בעולם. למה זה חשוב? המגמה המקבילה שאנחנו חווים יום-יום של הרחקה של ישראל מפעילויות פיננסיות בינלאומיות. בגלל שאלות פוליטיות וראייה פוליטית יש יציאה של משקיעים זרים. יש לחץ על משקיעים זרים להתרחק מישראל.

"גם בגופים בינלאומיים ומול ממשלות יש איומים שעלולים לפגוע ביצוא הישראלי, שהוא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק. מה שגורם להאטה ולדעיכה הוא הירידה בביקושים באירופה ובארה"ב. קשה להפנות משאבים לשווקים אחרים, במזרח למשל. היצוא הגיע למחצית מהתוצר. לפני מספר שנים לא רב היה לנו עודף במאזן המסחרי. זהו הישג גדול למשק אבל הקטר הזה כבר לא עובד כמו קודם".

יונס הוסיף כי צריך לשאול מהו קטר הצמיחה במשק. "קטר אחד הוא הצריכה הפרטית - ככל שלאנשים יהיה יותר טוב, יהיה טוב למשק. צריך שלאנשים יהיה גם יותר כסף כדי לצרוך. אם רוצים לעודד צמיחה, צריך שמעמד הביניים ייהנה מאפשרויות צריכה גבוהות יותר על-ידי הורדת מחירים ומדיניות מיסוי. אבל, העלאת המע"מ מקטינה את הצריכה הפרטית. העלאת מדרגות המס גם היא פוגעת בצריכה הפרטית ופוגעת בפעילות המשקית".

לכן, כך יונס, "לא מספיק לסגור טכנית את הגירעון אלא גם יש לפעול לעידוד הפעילות במשק כדי לחולל צמיחה".

לדברי יונס, כשמודדים את הצלחת המשק בנתוני מאקרו "התוצאות נהדרות, הצלחה פנומנלית", אבל "כשמסתכלים על הפרטים רואים שלא היה טיפול במאפיינים של אובדן פוטנציאל תוצר. היצוא התמקד בתחומי הטכנולוגיה, אם מתרחקים לפריפריה של התעסוקה רואים שרמת ההכנסה היא נמוכה. אם לא מנצלים את הנגישות לצמיחה של כל העשירונים מאבדים פוטנציאל צמיחה".

לדבריו, "אם לא פועלים להעלאת שיעור התעסוקה אצל החרדים אנחנו מאבדים פוטנציאל צמיחה. כל גל עלייה לישראל הביא לקפיצה בתוצר, תוספת כוח עבודה תמיד מביא לעלייה בתוצר. אם נעשה 'עלייה פנימית' לערבים ולחרדים נקבל פוטנציאל צמיחה עצום".

"שיטת השוטף + 90 - מכת מדינה"

מיכה אבני, מנכ"ל חברת האשראי לעסקים קטנים ובינוניים פנינסולה, השתתף גם הוא בפאנל, ואמר כי "שיטת שוטף + 90 היא מכת מדינה. מדינת ישראל מנצלת בצורה מוגזמת את כוחה מול בעלי העסקים הקטנים והבינוניים. המדינה היא הרוכשת הגדולה ביותר, עומדת בראש שרשרת האשראי ומכתיבה את הסטנדרט בתחום האשראי.

"הגיע הזמן שהמדינה תתחיל לשלם בתנאי אשראי קצרים, ובזמן. זה לא יקרה כל עוד לא תקבע בחקיקה חובה על רשויות המדינה (כולל רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות) לשלם לספקיהם בתנאי תשלום של שוטף+ 30. החקיקה בתחום צריכה לכלול קביעת אחריות אישית לחשב שלא משלם בזמן וקביעת ריבית חריגה גבוהה במצבים שהמדינה אינה משלמת בזמן".

לדברי אבני: "ברוב מדינות המערב תנאי האשראי בין עסקים קצרים מישראל ונעים בין 14-45 יום. המצב בישראל מגדיל את צרכי ההון החוזר של העסקים הקטנים והבינוניים ב-200% לעומת רוב מדינות המערב. עסק בעל מחזור שנתי של 12 מיליון שקל צורך 2 מיליון שקל אשראי על מנת לממן את הפער שנוצר בעקבות תנאי אשראי של שוטף + 90. מדובר בעלות לבעל העסק של כ-200 אלף שקל בשנה. זהו מצב שאינו יעיל ואינו מוסרי".

אבני הוסיף, כי בעיה נוספת שמכבידה על עסקים בישראל היא תשלום המע"מ מראש: "עסקים נדרשים לשלם מע"מ לפני שקיבלו את הכסף בפועל. לעסק ממוצע זה מגדיל את צרכי האשראי בכ-10%. אין מנוס משינוי אופן גביית המע"מ לגבייה רק לאחר קבלת ההכנסה. קיצור ימי האשראי לספקים לשוטף + 30 ומתן אפשרות לעסקים לשלם מע"מ בעת הגבייה בפועל, יקטינו לעסקים הקטנים והבינוניים את צרכי האשראי ב 50%".