"תחיית המתים" במניות הביומד; מי תהפוך לסינדרלה?

הימים הם ימי תחיית המתים בחברות הביומד הקטנות. כמה חברות שירדו לשווי של פחות מ-10 מיליון שקל, הרף שממנו כבר קשה להתאושש, הציגו בשבועיים האחרונים קפיצות מרשימות ופתאומיות. חלק מן המניות כבר הספיקו לרדת באותה המהירות שבה עלו, אך נראה כי ההתלהבות לא מוצתה והשוק עדיין מחפש את "הקטנה והקופצת" הבאה.

עלייה מעבר לרף ה-10 מיליון שקל היא הזדמנות לשינוי דרמטי בסיכויי ההישרדות של חברה לשנה נוספת. חברות הביומד כמעט תמיד צריכות עוד כסף, וכיוון שההנפקות מבוצעות לרוב בדיסקאונט, הרי שיש להגיע לרף שווי מסוים שניתן לרדת ממנו, והקפיצות הפתאומיות פותחות פתח להנפקה. חברת אייסקיור כבר ניצלה מומנטום כזה - יום אחד הייתה שווה 4 מיליון שקל, כמה ימים אחרי כן גייסה 8 מיליון שקל.

לפי 7 השנים האחרונות, מאז שהחלו חברות ביומד קטנות להיסחר בבורסה, גם אחרי הנפקות מבוססות הזדמנות הרוב המוחלט של אלה שירדו מתחת לרף ה-10 מיליון שקל יחזרו לשוויים הנמוכים ולמצוקת המזומנים. זאת למעט כמה "סינדרלות" שיפרחו אחרי שקמלו וסיפורן יוצא הדופן ימשיך להניע את המנגנון. השאר יישארו "דלועים" וימשיכו לדשדש רוב הזמן ולקפוץ מדי פעם, כמעט במנותק מן הביזנס האמיתי שלהן.

בעוד השוק מתייחס למניות הללו כקזינו ולרוב מתעלם מפעילותן, הנהלות החברה ימשיכו לנסות לבצע פעילות עסקית כלשהי - להגיע לאיזון תפעולי על בסיס המכירות הדלות, לחפש גורם אסטרטגי שייקח על עצמו את הטכנולוגיה תמורת תמלוגים, לחתור לאקזיט גם בסכום נמוך, או להסב פעילות.

בחלק מן חברות הביומד הקטנות תשתנה השליטה בתקופת דעיכתן. כל בעל שליטה או מנכ"ל חדש יכול להחזיר לה את ההתלהבות, אבל אם לא יגיע באותו הזמן גם הון משמעותי, חילופי הגברי יספקו רק לעיתים רחוקות שינוי משמעותי.

הברירות הנפוצות

מהיכן מביאות החברות הללו הון להמשך הישרדותן, וכיצד משפיעים המקורות השונים על מחיר המניה? ישנן כמה ברירות נפוצות.

הנפקה היא האופציה הקלאסית. לרוב החברות הצעירות יש תשקיף מדף פתוח, ובעת עליות במניה הן יוצאות לגייס ככל יכולתן. ההנפקות מבוצעות בדרך כלל בדיסקאונט של כמה עשרות אחוזים. בשקלול אופציות, המחיר האפקטיבי נמוך אף יותר, לעיתים עד כדי 70%-80%. ככל שהמניה תנודתית יותר לפני ההנפקה, כך הערך האפקטיבי של האופציה עולה. נדיר למדי שהאופציות יגיעו לכדי מימוש, ובכל זאת ביום ההנפקה סביר שהמניה תרד למחיר שנע בין מחירה האמיתי למחיר האפקטיבי בשכלול האופציה. לרוב היא גם תיתקע שם.

האופציה השנייה היא הנפקת זכויות, והיא עדיפה כשיש בעל שליטה משמעותי. גם כאן ההנפקה תיעשה בדיסקאונט, אך נכונותו של בעל השליטה להשקיע מעידה על כך שהיא אינה אבודה. בהתאם, התנהגות המניה פחות דרסטית.

אחת החלופות להנפקה היא קו מניות, שמאפשר לחברות לשריין סכום גבוה יחסית של כסף, שאותו תמשוך במנות קטנות בעת הצורך. זוהי כרית מזומנים נוחה, אבל יש לה מחיר - לחברה נכנס שותף שמצהיר על כך שהוא אינו כאן לטווח הארוך. בהתאם, הוא ישתדל לא להפוך לבעל עניין בחברה, ולכן גם ידאג להיפטר ממניותיו.

בישראל קרן יורקוויל קפיטל מובילה בתחום זה, אולם דווקא בחברות הקטנות נוצר לה מוניטין של "שוחטת" מניות. הסיבה היא אופי ההסכם ביניהן, שלפיו בין הזמן שבו החברה הודיעה ליורקוויל כי היא מעוניינת למשוך מנת מזומן ולהקצות לה מניות בתמורה לבין היום שבו משכה אותו בפועל, ליורקוויל היה כדאי למכור כמה שיותר מניות - וכל השוק גם ידע זאת. כך נוצר לחץ גדול על המניה. על כן בימים אלה משיקה הקרן מכשיר חדש, שבו מתבטל טווח הזמן המדובר, והחברה מודיעה ומושכת את המזומן באותו היום. כך, ליורקוויל אין השפעה על המחיר שבו יונפקו לה מניות, והחברה יכולה בעיקרון לדרוש את התשלום דווקא ביום שבו המניה נמצאת בשיא מקומי.

אולם, האינטרס של יורקוויל כעת הוא למנוע עליות חדות במניה, כדי שלא ימשכו ממנה מניות בתמחור גבוה ולא מייצג; האינטרס של החברה הוא שיורקוויל לא תציף את השוק במניות, במיוחד בימי העליות האלה. יורקוויל והחברות צריכות לבנות מערכת של אמון, שבה החברה אינה קפריזית בבחירת יום המימוש, ואילו יורקוויל תיפטר מהסחורה שלה באחריות.

מכשיר נוסף שהבליח בסוף שנה שעברה הוא הנפקה מבוססת אופציות. במכשיר זה החברה מנפיקה אופציות בלבד, עם טווח מימוש קצר ומחיר מימוש לא גבוה במיוחד. ההנפקה יכולה להתבצע בניחותא בכל יום בשנה, אבל ברגע שקורה אירוע חיובי בחברה והמניה עולה מעל מחיר מסוים, האופציות נכנסות לתוך הכסף ומתממשות. כך יכולה החברה לנצל עליות חדות, כמו אלה שראינו השבוע, מבלי לצאת להנפקה. עם זאת, עד היום רוב החברות שיצרו מנגנון כזה של אופציות מעולם לא הגיעו למצב שהן נכנסו לכסף, ולכן שילמו בכסף וזמן על הנפקה שלא הניבה דבר.

ב"אופציה היצירתית" והאחרונה, חברה רוכשת את האופציות של עצמה. היא משקיעה כסף שנכנס ישירות לקופתה, ואת האופציות שקיבלה מוכרת בבורסה תמורת מזומן נוסף שייכנס לקופה. כך החברה מבצעת "הנפקה ללא הנפקה" - מוכרת מניות לציבור דרך מנגנון השוק, ואף מגדילה את הסחירות במניה. כיום רשות ני"ע עצרה את המנגנון הזה, בדיוק משום שהוא עוקף את מנגנון ההנפקה.

 הקטנות