משרד המשפטים בוחן הקלות בחוק שכר הבכירים

אחרי חודשים ארוכים שבהם החברות הציבוריות פועלות לנסח מדיניות תגמול על מנת לעמוד בכללי תיקון 20 לחוק החברות (חוק שכר הבכירים), מסתמן שינוי כיוון מהותי בנושא.

ל"גלובס" נודע כי משרד המשפטים, בראשות השרה ציפי לבני, ניסח תקנות שמקלות באופן משמעותי את כללי התיקון המקורי. התקנות החדשות הן כרגע בגדר טיוטה, ושרת המשפטים רשאית לקבוע תקנות חדשות לחוק, בכפוף לאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

היוזמה למהלך הגיעה מאבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ובמשרד המשפטים מצפים לשמוע תגובות מהציבור בטרם קבלת החלטה. מלשכתה של לבני נמסר כי "מדובר ביוזמה שנמסרה לשרת המשפטים. לשרה אין עניין לתמוך בהקלות בשכר הבכירים, אלא להפך - לשרת את העובדים".

תיקון 20, שנכנס לתוקף כבר לפני 7 חודשים, קבע כי מדיניות התגמול של כל אחת מהחברות הציבוריות בארץ (כולל דואליות וחברות פרטיות שאיגרות החוב שלהן נסחרות בבורסה) צריכה לקבל אישור של האסיפה הכללית עד 12 בספטמבר. אלא שנכון להיום, רוב החברות כלל עוד לא פרסמו את מדיניות התגמול שלהן, וממילא לא זימנו אסיפות לאישורה. זאת, על רקע קשיים בניסוח המדיניות בשל פרשנויות שונות לתיקון.

ההערכה היא כי חברות רבות העדיפו להמתין ולראות פרסומי מדיניות של חברות אחרות, בטרם יפרסמו בעצמן. ההקלות הצפויות יתנו לפחות לחלקן עוד זמן להתארגנות. חברות שאינן חלק ממדד תל-אביב 100 יקבלו דחייה של 4 חודשים ביישום התיקון, עד ינואר 2014 - כלומר, למעלה משנה לאחר שהתיקון נכנס לתוקף.

מעבר להקלה ה"טכנית" בלוחות הזמנים, יש גם שינויים מהותיים בדרישות התיקון, כך על-פי טיוטת משרד המשפטים. התקנות המוצעות כעת מגדירות מדיניות תגמול שפטורה מאישור האסיפה הכללית בהתקיים 3 תנאים.

התנאי הראשון הוא שעלות תנאי הכהונה וההעסקה של נושא המשרה לא תעלה על 720 אלף שקל בשנה (סכום שישתנה מדי שנה בהתאם למדד); התנאי השני הוא שתנאי ההעסקה לא כוללים רכיבים הוניים שאינם במזומן; והשלישי - שווי הרכיבים המשתנים בתגמול אינו עולה על 10%.

"חוסר עקביות בחשיבה"

שינוי משמעותי נוסף שעולה מהטיוטה נוגע לשיקול-הדעת של המנכ"ל בקביעת הבונוסים לנושאי המשרה. במקור, תיקון 20 קבע שהתגמול המשתנה ייקבע על בסיס קריטריונים מדידים מראש (נוסחה), והתיר מידה מסוימת בלבד של שיקול-דעת בתגמול.

התקנות החדשות מבצעות "סיבוב פרסה" בנושא זה, וקובעות כי לגבי נושא משרה שאינו דירקטור או מנכ"ל, "ניתן לקבוע כי רכיבים משתנים במזומן ישולמו, כולם או חלקם, על-פי קריטריונים שאינם ניתנים למדידה בהתחשב בתרומתו של נושא המשרה לחברה, ויכול כי תשלום רכיב זה יהיה באישור המנהל הכללי".

אין ספק כי מבחינת חברות רבות, שהתעכבו עד כה ביישום התיקון, מדובר בבשורה חיובית, שתיתן להן עוד זמן התארגנות ותקל על ניסוח מדיניות התגמול. עבור החברות הקטנות יותר, שבהן התגמולים אינם עולים על הסכום שנקבע, ההקלות אף מייתרות את הצורך באישור האסיפה.

מצד שני, יש במהלך זה גם בעייתיות. אם מלכתחילה התיקון נועד להגביר את ההשפעה של ציבור המשקיעים על התגמולים שניתנים לנושאי המשרה בחברות, ההקלות המוצעות מקטינות את ההשפעה.

"היה צריך לחשוב מלכתחילה, כשחוקקו את החוק, שיש לעשות הבחנה בין גדלים וסוגים שונים של חברות, וכי לא ניתן להחיל מדיניות כה מורכבת ומסובכת על כל החברות", אומר אבי ניר, מייסד ומנכ"ל חברת CompVision, שמייעצת לחברות בנושאים שונים, ובהם תיקון 20.

לדבריו, "במאות חברות הושקעו אלפי שעות עבודה בניסיון לנסח מדיניות תגמול. יש פה חוסר עקביות בחשיבה, ולראייה המעבר מקצה לקצה מקביעה שהכול צריך להיות מדיד, לקביעה שהכול בשיקול-דעת".

 השינויים המסתמנים