הרקע: "אם תעשיית התרופות הייתה בונה מטוסים, היא הייתה בונה עשרות אלפי סוגי מטוסים, ואז בודקת מי מהם מתרסק. והרוב היו מתרסקים", כך מסביר טל פרנס, מנכ"ל חברת HQL, את התהליך שמוביל היום לפיתוח תרופות - שנקרא סריקה בקצבים גדולים (High throughput screening)". בפועל תעשיית התרפות אכן צורכת משאבים עצומים.
מייסדי החברה נפגשו ב-2001, ושוחחנו על "הצורה העקומה שבה מפתחים תרופות", לדברי פרנס. הוא עצמו לא עסק עד אז בתחום - הוא היה יזם בתחום התוכנה וכן סמנכ"ל תפעול של חברת Silynx שעסקה בתקשורת צבאית. את ד"ר רקפת רוזנפלד, ביולוגית חישובית ובעבר סמנכ"ל הפיתוח בחברת פרוקוגניה, הוא פגש במקרה בכנס. היא סיפרה לו על העבודה שהיא עושה יחד עם ד"ר רוברטו אולנדר, בוגר מכון ויצמן בתחום הכימיה הפיזיקלית, ובעבר דירקטור בחברת גילוי התרופות פרדיקס. רונזפלד ואולנדר עסקו בפיתוח מודלים חדשים לגילוי ופיתוח תרופות.
"התחום היה חם", אומר פרנס. למרות כל הבאזז, התחום הבשיל באיטיות. "נפגשנו עם חברות תרופות גדולות והן אמרו לנו 'אם נשתף איתכם פעולה ונעביר לכם את הידע הכי רגיש שלנו, נצטרך להרוג אתכם", משחזר פרנס. היזמים ויתרו על החלום, אבל שמרו על קשר. כאשר הם ראו שהחברות משנות את הגישה שלהן ושוקלות גישה חדשה, הקימו את העסק מחדש.
השוק: כשחברות התרופות מתחילות כיום את החיפוש אחר מולקולה שיכולה להיות תרופה, על ידי הגדרת מספר מאפיינים. החברות סורקות את המאגרים שלהן שבהם ניתן למצוא מיליוני מולקולות. בשלב השני ניתן להפעיל על המולקולות האלה סריקה כימית או סריקה ממוחשבת. אם הסריקה היא כימית, שמים את המולקולות בתוך מבחנות ורואים מה פעילותן על מולקולת היעד. מדובר בתהליך ארוך ויקר. בסריקה ממוחשבת, בוחנים כמיליארד מולקולות תוך כמה שבועות או חודשים. "אנחנו יכולים לעשות זאת תוך כמה ימים", אומר פרנס. "אנחנו יכולים לסרוק מספר מולקולות יותר ממספר הכוכבים בשמיים ויותר מהחול על שפת הים".
המוצר: "במקום ללכת על גישה של סריקה, אנחנו הולכים על גישה של פסילה. כמו במשחק '20 שאלות', את שואלת 'האם זה גבר או אישה'. אם אומרים לך 'אישה' את לא צריכה להתייחס יותר לכל הגברים. בנינו 'סופר מולקולות', שכל אחת מהן מייצגת מאפיינים כימיים ופיזקליים של טריליוני מולקולות. אנחנו בודקים את הסופר-מולקולת האלה מול המטרה המולקולרית, ואם ההתאמה לא טובה, אנחנו פוסלים את כל הענף הזה של העץ.
"כך, אנחנו יכולים להגיע לכמה משפחות מולקולות שסביבן צריך לחפש, אבל היתרון שלנו הוא שאלה יכולות להיות מולקולות שונות לחלוטין האחת מהשנייה. בניגוד לתהליך הקיים, אנחנו לא מגבילים את עצמנו לחלק קטן מתוך הסל הכולל של המולקולות הנמצאות בעולם".
שלב בפעילות: HQL בנתה ספריה גדולה של אלפי "סופר מולקולות" וזהו הנכס העיקרי שלה. במקביל בנתה החברה תוכנה שמאפשרת לבצע את הסריקה הייחודית שהמציאה. למרות זאת, בחברה לא רוצים להיות ספקית שירות עבור חברות תוכנה וגם לא חברת תוכנה. "זה שוק של 300 מיליון דולר בתקופות הטובות", אומר פרנס.
הפתרון שנשאר הוא לפתח תרופות באופן עצמאי, ולפתח אותן יחד עם חברות תרופות, החל מהשלב הפרה קליני.
רוב חברות התרופות לא מעוניינות בתרופה פרה קלינית. הן יחכו שתקדמו אותה לבד, וזו השקעה שרוב הסטארט-אפים לא יכולים להרשות לעצמם.
"לאו דווקא. זה בדיוק השינוי שעובר על התעשייה הזו שמוכנה לשתף פעולה בשלבים מוקדמים יותר. לנו לא אכפת אם נעביר לחברת תרופות לפיתוח משותף פרויקט שלא יתקדם מהר, או שהסכום שישלמו עבורו לא יהיה עצום, כי כל פרויקט לא עולה לנו הרבה".
בימים אלה מתמקדת HQL בשני סוגי תרופות. "האחד הוא תרופות שמפריעות לאינטראקציה בין שני חלבונים. זה הדור הבא של תרופות נגד סרטן. השני הוא תקיפה של מזהמים, כמו חיידקים, על ידי עיכוב של חלבונים במקביל, מה שמקטין את הסיכוי של החיידק לפתח עמידות לתרופה".
השלב הבא: החברה מקווה להתחיל לבצע ניסויים בבעלי חיים עד סוף שנת 2014.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
