בדומה לישראל, גם ביוון הבינו שכדאי לחזק את המבנים הישנים בפני רעידות אדמה. שם גם חשב מישהו איך לקצר תהליכים בעת חיזוק מפני רעידות אדמה, ולקח את הרעיון צעד אחד קדימה.
ג'ון מרנריס (John Marneris), מהמהנדסים המובילים ביוון בתכנון אנטי סיסמי, עוסק שנים בחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה והחברה שהוא מנהל נושאת את שמו. מרנריס ביקר בישראל לפני שבועיים בכנס המהנדסים השנתי והסביר כיצד פועלת השיטה היוונית. PARSANT, השיטה שפיתח, מאפשרת חיזוק בזול ובמהירות בהשוואה לדרך הקונבנציונלית שבה משתמשים בישראל.
"ביוון מחזקים כיום מבנים בכל מיני שיטות, והחוק היווני שקבע שכל מבנה שמשפצים צריך להיות מחוזק אישר גם את השיטה הזו כאחת הדרכים האפשריות".
מאז 2005 חוזקו עשרות מבנים בשיטה זו ברחבי אתונה. PARSANT משלבת בין בולמי זעזועים מכניים לבין קורות פלדה שעוטפות את המבנה. היסודות נחפרים בסמוך לבניין הקיים. הבנייה כולה, גם לחיזוק וגם לתוספת קומות, נעשית באמצעות קורות פלדה ואלמנטים של בנייה קלה. "השיטה תוכננה כך שבעת רעידת אדמה חלק הגדול מהכוחות הסיסמיים האופקיים מועברים לפנלים הנוספים הנוקשים ומורידים את העומס מהמבנה הקיים. בו זמן, בולמי הזעזועים שמותקנים בין הקורות סופגים את האנרגיה כך ש-40% מהאנרגיה הסיסמית מתפוגגת".
פטנט רשום
בנוגע לעלות הכספית של התהליך, אומר מרנריס: "העלות משתנה מפרויקט לפרויקט, אבל בממוצע הסכום נע בין 80 ל-100 דולר למ"ר. ככל שהבניין גדול יותר, כך העלות למ"ר יורדת. זה זול משמעותית לעומת בנייה רגילה, וגם זמן הביצוע מתקצר, בזכות העובדה שהחלקים מיוצרים במפעל ומגיעים מוכנים לאתר הבנייה, שם צריך רק לחבר אותם. מדובר בעבודה של כחודש ימים".
יתרון נוסף נעוץ בעובדה שהבנייה אינה מפריעה לבעלי הדירות בבניין הקיים, לעומת כמעט שנה של מגורים בתוך אתר בנייה בבנייה קונבנציונלית. מרנריס: "ביוון חיזקנו בית חולים בשיטה הזו, ובזמן העבודות חדר המיון וחדרי הניתוח המשיכו לתפקד כרגיל".
מדובר בפטנט רשום, ולכן מרנריס גובה תשלום על השימוש בשיטה. לדבריו, מדובר בסכום שעומד על כ-2% מהיקף הפרויקט ובמסגרת זו מעניקה החברה גם ייעוץ בתכנון ופיקוח.
מרינס מציין כי המצב הכלכלי הקשה ביוון בשנים האחרונות עצר את חיזוק המבנים במדינה: "המצב הכלכלי קשה ואין לאנשים או לממשלה כסף לחזק את מבני הציבור או את הבניינים הפרטיים. גם שוק הדיור בבעיה היום, לכן זה גם הרבה פחות כדאי לבעלי הדירות לחזק היום".
מרנריס סיפר ל"גלובס נדל"ן" כי בתקופה האחרונה פנו אליו כמה חברות מישראל שמתעניינות בייבוא השיטה ארצה, אולם עד כה לא נחתם שיתוף פעולה בפועל.
"מתאים לישראל"
המהנדס ישראל דוד, המשמש יועץ לרשויות בתחום של תמ"א 38, מספר שמדובר בשיטה שמתאימה כמו כפפה ליד לתמ"א 38 הישראלית, אבל טוען שלא יהיה פשוט לישם אותה כאן.
"תוך חודש אחד אפשר לגמור חיזוק בניין. זה גם זול ב-20% מהשיטה הנהוגה כאן, וזה הרבה יותר נוח מול בעלי הדירות", אומר דוד, "ביוון יש היסטוריה של רעידות אדמה הרבה יותר הרסנית מאשר בישראל ושם נמצאים המומחים הכי גדולים בתחום. למרות זאת, אני לא מכיר חברות שמשתמשות בשיטה הזו בארץ, ואני חושב שעיקר הסיבה לכך היא חוסר מודעות של הקבלנים ושל הציבור. כולם מפחדים מהמושג בנייה קלה, בגלל כשלים שהיו בבניינים כאלו לפני עשרות שנים, ומעדיפים לבנות בשיטה המסורתית של בלוקים ובטון".
גורמים אחרים אינם מתרשמים מהשיטה היוונית. "אנו מברכים על כל יוזמה הנדסית שיכולה לסייע בהפשטת הליך חיזוק הבניינים והוזלתם", אומר חמי שאול, מנכ"ל קרסו מבנים 38, "אבל ביוון אין צורך בחדרי ממ"ד ואילו אצלנו לא ברור האם השיטה היוונית תענה לדרישות פיקוד העורף".
ביוון אין התנגדויות
בניגוד להיגיון הכלכלי שעומד בבסיס תמ"א 38, הענקת זכויות בנייה לקבלן כדי שיחזק את המבנה ויממן את התהליך ממכירת הדירות הנוספות, ביוון מדובר בתוכנית חיזוק וולונטרית שמיושמת בדרך כלל על ידי בעלי הדירות ולא על ידי יזמים. בעלי הדירות משלמים על החיזוק ומקבלים את השטחים הנוספים.
אבל בעוד שבארץ השגת היתר בנייה היא סיפור ארוך, מרנריס מספר שביוון מדובר בחודשיים במקרה הטוב ועד חמישה חודשים במקרה הגרוע. גם נושא ההתנגדויות שונה ביוון, מסביר מרנריס: "הסכמת הדיירים אינה תנאי לקבל היתר בנייה. בכל הנוגע להתנגדות שכנים, אין להם שום יכולת להשפיע על מהלך חיזוק המבנה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
