"עליית מחירי הדירות פה דומה לארה"ב לפני המשבר"

ההצהרה של יו"ר הפד האמריקאי בן ברננקי בנוגע לעתיד תוכנית ההרחבה הכמותית (QE3) הייתה מאוזנת ועלתה בקנה אחד עם ציפיות השוק, ובכל זאת ראינו 'תדהמה'. זו הייתה דוגמא לתגובה לא רציונלית של שוק קצר רואי, שלא מבין את מה שבאופן טבעי אמור לקרות עד הרגע שהוא באמת קורה".

את הדברים הללו אמר פרופ' סטיב אולינר, לשעבר מנהל שותף של חטיבת הסטטיסטיקה והמחקר של הפדרל ריזרב של ארה"ב, בפאנל שקיימה האגודה האמריקאית לחקר מימון וכלכלת נדל"ן (AREUEA) באונ' העברית. הנושא היה כלכלת נדל"ן, אבל הדיון עסק בעיקר בענייני הריבית, שכידוע משפיעה כנראה יותר מכל פרמטר אחר על הכיוון אליו צועד הענף.

ב-19 ביוני הודיע נגיד הפד כי בכפוף להמשך התאוששות שוק העבודה ויציבות רמת המחירים, יתחיל בקרוב הפד לצמצם בהדרגה ("Tapering down") את הרכש החודשי בסך 85 מיליארד דולר של אג"ח לטווח ארוך. מטרת הרכש היא לכופף כלפי מטה את תשואת האגרות ובכך להפחית את עלויות המימון.

בגלל קשיי הבנק המרכזי לתקשר עם הציבור, "למרות שאנשיו עושים כמיטב יכולתם", מעריך אולינר כי בשנים הקרובות יימשכו התנודות החדות בשווקים. ההשלכות של התחזית נוגעת כאמור גם לכלכלה הריאלית; כך למשל, בעקבות דברי ברננקי עלתה ריבית המשכנתאות ל-30 שנה בארה"ב בחצי נקודת אחוז לכ-4.5%, מה שעלול לפגוע בהתאוששות שוק חשוב זה.

היו בקהל מי ששאלו לאן נעלמו החששות מפני זינוק באינפלציה. אולינר ציין כי בפד מודעים כמובן לסכנה, אך מעריכים כי אין בה ממש כרגע.

"נכון לעכשיו אין בועות בשוקי האג"ח או המניות ובטח שלא בנדל"ן", אמר אולינר, "לפד ישנם מבקרים חריפים שסבורים שהוא חרג מסמכותו ומעוניינים לקצץ בכנפיו, והם גם חושבים שתוכנית הרכישות עלולה להביא לאינפלציה גבוהה בעתיד. מצד שני, אנשים פשוט לא תופסים עד כמה ראשי הפד, ויהיה מי שיהיה היו"ר הבא, חסרי סבלנות כלפי אינפלציה גבוהה מ-2%. אם אני צודק, הרי שלפד לא יעלה כלום להיות מפורש יותר ולהגיד את זה בריש גלי, ובכך להשקיט ולו במעט את אלו שסבורים שהוא מגלה רפיון בבלימת אינפלציה עתידית".

"ההיצע לא הגיב"

"הבעיה הגדולה שלנו היא שוק הדיור", אמר פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה ואחד מששת חברי הוועדה המוניטרית בבנק ישראל שאמונה, בין היתר, על מדיניות הריבית.

"הדיור היה אחד ממקורות המחאה והדרישה ההמונית ל'צדק חברתי'. אחת הבעיות שבה עדיין לא טיפלנו כהלכה היא מה שקורה למחירי הדיור".

מלניק הודה כי עליית המחירים החלה בשנת 2007 והואצה מאוד אחרי קריסת ליהמן ברדס בגלל התגובה החריפה מאוד של בנק ישראל. "היינו הבנק הראשון שהוריד את הריביות בצורה דרסטית, וזו כנראה אחת הסיבות שבגינה נכנסנו למשבר במצב סביר, אבל כפי שאתם יודעים זה התבטא בעלייה ניכרת בביקוש לבתים. ההסטה העיקרית של תיקי ההשקעות בישראל הייתה לכיוון הנדל"ן".

לדברי מלניק, "עליית המחירים היחסית אצלנו דומה למה שראינו באירלנד, בארה"ב ובספרד לפני המשבר. האם אנו במצב בועתי? אני לא יכול להשיב על השאלה בגלל שזה תלוי בהגדרה. אני כן יודע שהמחירים עולים יותר מדי. הבעיה הקשה ביותר היא שצד ההיצע, כלומר בנייה של דירות חדשות, לא הגיב כפי שידע להגיב אחרי העלייה הגדולה בשנות התשעים".

מסוכן ותנודתי ביפן

פרופ' קיוהיקו נישימורה, ששימש עד לפני כחצי שנה כסגן נגיד הבנק המרכזי של יפן, יותר מרמז שהוא לא אוהב את מדיניות ראש הממשלה החדש-ישן שינזו אבה. אבה מנצח כיום על הניסוי המוניטרי הגדול בעולם, "אבנומיקס", שבמסגרתו יחתור הבנק המרכזי לאינפלציה של 2% בשנה בארץ הדפלציה הגדולה.

"הכרנו Q1, Q2, Q3 ועכשיו יפן מציגה Q². אנחנו קונים בבורסה הכול - מניות, ריטים, אג"ח. אבל שוקי המניות והמט"ח מראים שעברנו מאופוריה ראשונית שמבוססת על ציפיות לתנודתיות פיננסית קיצונית. אבה הפך את יפן מסמל ליציבות ולסטגנציה, שהיא לא דבר טוב במיוחד, לשוק מסוכן ותנודתי".

פרופ' עבדוללה יאוואס, חבר הוועדה המוניטרית של הבנק המרכזי בטורקיה, דיבר על החוזקות בטורקיה וחיפש בקהל "מישהו מ-S&P" שיהיה ער לנתונים. יאוואס הציג נתונים ולפיהם טורקיה צמחה מהר יותר בהשוואה לקבוצת השווקים המתעוררים. ותהה מדוע סוכנות הדירוג לא ניפקה לאג"ח של ממשלת אנקרה "דירוג השקעה".