הצעה: מסחר בני"ע באמצעות בתי השקעות דרך חשבון הבנק

הלקוחות הפרטיים נחשבים כיום שבויים של הבנקים בתחום המסחר בני"ע, ואולם מצב זה צפוי להשתנות בעוד כחצי שנה. רשות ני"ע ובנק ישראל מקדמים בימים אלה מהלך להקמת מערכת סגורה, שבאמצעותה יוכלו לקוחות הבנקים לסחור בני"ע דרך בתי ההשקעות, ללא צורך פתיחת חשבון מיוחד, אלא באמצעות חשבון הבנק הרגיל שלהם.

ביצוע המהלך נחשב פשוט יחסית: נדרש אישור של הרשות להלבנת הון של משרד המשפטים, שכבר הביעה את הסכמתה העקרונית למהלך, ואת אישור ועדת החוקה של הכנסת. לפני שבועות ספורים פרסמה רשות ני"ע תיקון לצו הלבנת הון בנושא . לפי הערכות, המהלך יושלם עד סוף 2013. הברוקרים מצדם, צריכים לבצע השקעה של כמה מיליוני שקלים בלבד בפלטפורמת אינטרנט, מה שסביר להניח שרובם יעשו.

"קושי אדיר"

"אנחנו משוועים למהלך הזה. יש לנו כיום קושי אדיר להתחרות במגזר הקמעונאות, כי אין סניפים", אומר אלעד בנבג'י, מנכ"ל אקסלנס שירותי בורסה ויו"ר איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים.

לפי הערכות, כיום שולטים הבנקים ב-75% משוק הברוקראז', וזאת למרות ששיעורם מתוך סך חברי הבורסה הוא כמחצית. ישנם שני סוגי לקוחות: הסוג הראשון הוא הלקוחות המוסדיים (חברות ביטוח, קרנות פנסיה וכדומה). עם לקוחות אלה, התחרות בהחלט סבירה - אין הרבה גופים מוסדיים, יש להם מודעות לגובה העמלות, ולברוקרים קל יותר לגייס אותם. הבעיה נמצאת מגזר הקמעונאי.

"במגזר הקמעונאי הברוקרים בעמדת נחיתות ברורה מול הבנקים; הואיל ובניגוד לבנקים, לברוקרים אין את הפיזור הסניפי, ולכן אין נגישות של הלקוחות אליהם. אם רוצים לגייס לקוח מאשקלון. הלקוח צריך להגיע אליך למשרדי הברוקר שנמצאים לרוב בת"א כדי לפתוח חשבון. התוצאה היא שהלקוחות הפרטיים הם שבויים בידי הבנקים בתחום שירותי הבורסה", אומר גורם בשוק ההון.

גם ברשות ני"ע חושבים זאת. במסגרת המסמך ובו התיקונים לצו הלבנת הון, כותבים ברשות, שבראשה עומד פרופ' שמואל האוזר: "נכון להיום, פעילות המסחר בני"ע נעשית ברובה באמצעות הבנקים. במצב עניינים זה לא מתקיימת למעשה תחרות בתחום זה בין הבנקים לגורמים אחרים דוגמת בתי ההשקעות".

למה למעשה חשוב שתהיה התחרות בתחום זה? העמלות שגובים בתי ההשקעות נחשבות נמוכות משמעותית לעומת אלו של הבנקים. עמלת קנייה ומכירה בבנקים עומדת בממוצע על 0.6% לפי התעריף. לקוחות גדולים או כאלו בעלי מודעות, שיודעים להתמקח, מצליחים להוריד אותה, ולפי הערכות ממוצע העמלות עומד בפועל על 0.3%. ואולם זה עדיין גבוה ממה שגובים הברוקרים. בנבג'י: "העמלה הגבוהה ביותר שאני גובה היא 0.1%".

בנוסף גובים הבנקים דמי משמרת, שלפי התעריפון עומדים על 0.6%-0.7%. גם אם בפועל המחיר הנגבה נמוך יותר, הרי שלדברי בנבג'י הוא לדוגמה גובה את העמלה הזו רק מלקוחות שלא ביצעו פעולה במשך יותר משנה.

נציין כי המחירים הנמוכים נובעים בין היתר מכך שכיום אצל הברוקרים יש בעיקר לקוחות גדולים, שמקבלים גם בבנקים מחירים נמוכים יחסית. עם זאת, מכיוון שהברוקרים רוצים לחדור למגזר הקמעונאי, סביר להניח שגם ללקוחות הקטנים הם יציעו מחירים נמוכים.

למרות המחירים הנמוכים, נתח השוק של הברוקרים במגזר הקמעונאי נמוך מאוד. המחסום שמקשה על הברוקרים לגייס לקוחות פרטיים הוא הצורך בזיהוי פנים מול פנים של הלקוח. לכן הרשות מציעה לשפר את הנגישות באמצעות מתן אפשרות לברוקרים לנהל חשבונות מערכת סגורה באמצעות הבנקים.

המשמעות של המערכת הזו, היא שהלקוח יוכל באמצעות הבנק להעביר את כספיו לברוקר, ללא צורך בפתיחת חשבון אצלו. עם זאת, הלקוח לא יוכל למשוך את הכספים שיהיו אצל הברוקר, וכספים אלה יוכלו לעבור בסיום השימוש אל חשבון הבנק שלו בלבד.

"יותר כוח"

מהלך זה אינו נחשב מהפכני, אלא מאמץ פרקטיקה שכבר קיימת באופן חלקי כבר עתה, והיא המערכת הסגורה של פיקדונות שקיימת כיום בבנק ירושלים. במערכת זו ניתן להעביר לבנק ירושלים פיקדונות מבלי לפתוח חשבון בבנק.

נציין כי למרות שבנק ירושלים מציע ריביות אטרקטיביות במערכת הסגורה, הוא לא גייס סכומים דרמטיים, וכיום היקף הפיקדונות שבמערכת שלו מוערך במיליארד שקל (לעומת כ-800 מיליארד שקל בכל הבנקים). בנבג'י מעריך כי במקרה של מערכת סגורה בברוקראז', המצב יהיה שונה.

"ראשית, צריך לזכור שבנק ירושלים הוא גוף אחד. לעומת זאת, הפעם יש כמה גופים שנכנסים לשוק, מה שנותן יותר כוח", הוא אומר. עם זאת, בנבג'י מבין שמפת יחסי הכוחות לא תשתנה כ"כ מהר. "זו לא מהפכה שתתרחש ביום אחד, אבל זה תהליך שצריך להתחיל. זה הצעד הראשון. תהליך זה מזכיר במובנים מסוימים את הכניסה של המפעילים הווירטואליים לשוק הסלולר", הוא מוסיף.

ואיפה הבנקים בכל הסיפור הזה? בינתיים לא נשמע קולם, והם ככל הנראה לא צפויים לצאת למאבק למניעת המהלך, וזאת על אף שבצעד זה קיים פוטנציאל לפגיעה משמעותית בהכנסותיהם. כמו כן עלול להיווצר מצב שבו הבנק נותן ללא תשלום שירות של ייעוץ השקעות, אך מי שייהנה מההכנסות מכך יהיה בית ההשקעות, שיגבה את העמלות.

ההכנסות מעמלות ני"ע הן מקור הכנסות חשוב לבנקים. ב-2012 עמדו על 3.4 מיליארד שקל (עמלת מכירה וקנייה ועמלות הפצה), והיוו כ-22% מסך ההכנסות מעמלות. נזכיר כי אנו נמצאים בתקופה של ירידה במחזורי המסחר בבורסה, מה שמשפיע על ההכנסות אלה, ואולם אם ניקח את 2010 כדוגמה, הרי שההכנסות מפעילות זו עמדו על כמעט 4 מיליארד שקל, והיוו 25% מההכנסות מעמלות.

למרות שהבנקים לא יוצאים למאבק פומבי נגד היוזמה, קיים חשש שיערימו קשיים על התהליך, כגון גביית עמלה גבוהה להעברת ני"ע מהבנק לבית ההשקעות, מה שעלול להפוך את המעבר ללא כדאי. "הבנקים עלולים להקשות את התהליך - צריך להגדיר תנאים ועלויות להעברת. אחרת הכול עלול להיתקע", אומר בנבג'י.

פרשנות / עירית אבישר: העיקר שתהיה מודעות

1. אל תצפו שבעקבות המהלך של רשות ני"ע ובנק ישראל נראה נהירה של המוני משקיעים אל הברוקרים הפרטיים, וזאת על אף שהם זולים משמעותית מהבנקים (בהנחה שיציעו גם ללקוחות הקטנים את העמלות שהם מציעים ללקוחות הגדולים שלהם). עם ישראל אוהב לקטר על הבנקים ועל העמלות הנגבות, אבל הוא לא ממהר לנטוש ולעבור לחלופה.

כדי שנראה שינוי, קודם כל צריך שתהיה מודעות. לא מספיק שהרגולטורים יאפשרו את מעבר החשבונות בקלות; הציבור צריך להיות מודע לאלטרנטיבה הזו ולדרוש אותה - מה שמצריך מהברוקרים לפרסם, ובאגרסיביות. וגם אז, ספק אם נראה נהירה המונית. הבנקים לא יוותרו כ"כ מהר על הלקוחות. רוב הסיכויים שאם יציעו ללקוח הנחה, ומחיר דומה לזה שגובה הברוקר, הוא יישאר בבנק. כך שקיים כאן מנוף שיאפשר הורדת מחירים, ושיפור מצב הלקוח, השאלה אם הוא יידע לדרוש זאת.

2. בבתי ההשקעות כבר מסתכלים קדימה. מבחינתם המערכת הסגורה היא פלטפורמה להצעת מוצרים תחליפיים לבנקים - לא רק קנייה ומכירה של מניות, אלא בהמשך חלקם גם מתכוון להציע פיקדונות. אין ספק שהברוקרים מסוגלים להציע פיקדונות בריבית טובה יותר מאשר זו של הבנקים, אולם אסור להסתנוור רק מהתשואה. עם כל הכבוד, הפיקוח על בתי ההשקעות נמוך יותר מאשר זה שבבנקים. לפני שמאפשרים לברוקרים להציע לגברת כהן מחדרה פיקדונות, צריך לוודא שאכן יש גב יציב ואיתן, שיבטיח את כספה - גם במקרה שבו חלילה בית ההשקעות ייקלע למצוקה פיננסית. האם במצב הרגולציה הנוכחי, בתי ההשקעות ערוכים לכך? זו שאלה שבנק ישראל, שאצלו היציבות מעל הכול, חייב לוודא את התשובה עליה לפני שהוא מאשר זאת.

 הכנסות הבנקים