ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, אישרה לשר התקשורת גלעד ארדן לעצור מבצעים שיסכנו את התחרות בשוק הקווי.
הדרישה של ארדן לקבלת הסמכויות הוסברה בכך שלמשרד התקשורת דרוש כלי אפקטיבי שיאפשר לו לעצור מבצעים שיש בהם יכולת או כוונה לפגוע במתחרים החדשים ובתחרות, שזקוקה להגנת המשרד לפחות בשלביה הראשונים.
סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת, הרן לבאות, התייחס לסמכות לעצור מבצעים פוגעניים מחברות התשתית הוט ובזק, והסביר כי המשרד יעשה בה שימוש רק במקרים קיצוניים בהם לא התפתח שוק סיטונאי.
במקרה כזה, אמר לבאות, המשרד יוכל לדרוש מחברות התשתית למכור את התשתית רק לחברה-בת או לחברה אחרת, במחיר שבו היא מציעה את התשתית למתחרות שלה.
סמנכ"לית הרגולציה של בזק, שרון פליישר בן-יהודה, טענה כי מדובר בעונש לבזק והוט, וכי יש להטיל אותו רק אם הן פעלו שלא כשורה, כלומר בדיעבד. לדבריה, ייתכן כי לא יתפתח שוק סיטונאי לא בגלל בזק, אלא בגלל המתחרות.
היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד דנה נויפלד, הבהירה כי היישום ייעשה בהתאם לנסיבות ולא כגחמה.
באשר לסמכות של שר התקשורת לקבוע מחיר של שירותי גומלין, לבאות הסביר כי במקרים בהם ספק שירותים ישתמש במתקן של חברת תשתית, בעלת התשתית רשאית ממנו לדרוש השתתפות בהוצאות הפעלת המתקן, כמו מיזוג או ארנונה. לדבריו, אם החברות לא יגיעו להסכמות באשר למחיר, אז נדרשת לשר סמכות לקבוע אותו.
השר ארדן התייחס לסמכות לעצור מבצעים שפוגעים בתחרות ואמר כי לא מדובר בהמצאה ישראלית. לבאות הסביר כי כדי למנוע פגיעה בשחקנים קטנים לפעמים צריך לעצור מבצע כזה באופן מיידי, כאשר לאחר מכן יקיים המשרד שימוע מסודר ויקבל החלטה סופית בעניין.
מנכ"ל הוט, הרצל עוזר, ביקש כי 48 שעות לפני קבלת ההחלטה השר יזמין את נציגי אותה חברה שהשיקה את המצבע לבירור, ורק לאחר מכן יקבל את ההחלטה. לטענתו, 48 השעות הראשות של מבצע חדש הן לא קריטיות.
מנכ"ל גולן טלקום, מיכאל גולן, אמר מנגד כי 48 השעות הראשונות הן משמעותיות כדי לעצור נטישת לקוחות. ח"כ איילת שקד אמרה כי "להפסיק מבצע בלי לשמוע את הצד הנפגע זה לא סביר".
השר ארדן הסכים לפשרה לפיה יזמן את נציגי החברה להציג את טענותיהם שני ימי עבודה לפני שההחלטה תיכנס לתוקף. כמו כן הסכים השר כי במקרה שההחלטה תיכנס לתוקף, יוגבל זמן השימוע לחצי שנה מהרגע שבו החברות העבירו את כל המידע שנדרש מהן.
עוד אישרה הוועדה חובת דיווח של החברות באשר לתעריפים עתידיים ומתן סמכויות לשר לפרק חבילות.
לבאות הסביר כי המידע נדרש כדי שניתן יהיה לדעת האם מוצר מסוים, מתוך חבילת תקשורת הכוללת מספר שירותים (טלפוניה, טלוויזיה ואינטרנט למשל), מוצע במחיר שמגלם הנחה שעלולה לפגוע בתחרות. במקרה כזה, הסביר לבאות, השר יוכל להורות לחברה לפרק את החבילה במטרה לשמור על התחרות לטווח ארוך.
בזק טענה כי הדרישה להעביר מראש מידע למשרד התקשורת תגרום לכך שהמידע על מבצעים מתוכננים יגיע למתחרים של החברה. היא הוסיפה כי הדרישה הזו צריכה להיכנס לתוקף רק אחרי שתבוטל ההפרדה המבנית בבזק ויופעל השוק הסיטונאי. מנכ"ל הוט הוסיף כי צריך להחיל את החובה על כל השוק.