טיול קליל לשבת בבוקר, עם קצת טבע וקצת היסטוריה, ואפילו אגם (מלאכותי) קטן עם צמחי מים יפהפיים ומסלול הליכה לא קשה לכל המשפחה. כאן, למרגלות השומרון, נובעים עיינות הירקון השופעים. בעבר, כל עוד לא טופלו המים, נוצרו בין המעיינות לחוף ביצות גדולות שאותן עוברי אורח נאלצו לעקוף. על הנביעות חולש מבצר אנטיפטריס, ומזרחית לו מתנשא מגדל אפק. בין שני המבצרים עברה דרך הים ההיסטורית, הדרך החשובה ביותר בארץ ישראל הקדומה. המעבר, המכונה מעבר אפק, היה הכרחי, ומכאן חשיבותו. לימים, כשהחלו לשאוב את מי המעיינות שוב, הפך המקום לבעל חשיבות אסטרטגית רבה. לא בכדי קרויה תחנת מקורות במקום בשם "צומת המים".
כיום מתנקזות הנביעות לאגם מלאכותי. בקצהו המערבי, מחוץ לתחומי הפארק, ניתן לראות את הכיסנים, מתקני הסניקה השואבים את המים. יש כאן מסלול הליכה בן שני קילומטרים וחצי (וכפול, אם הולכים אותו הלוך חזור) במורד ערוץ הירקון. במעבר מחלקו המזרחי של הפארק למערבי נותרים שולחנות הפיקניק מאחור, ואפשר לחוש מעט מהפראיות הטבעית של המקום. גדות הנחל טובלים בירק, ובעונה (שהיא עכשיו) אפשר להתרשם מהנימפאה התכולה ומהנופר הצהוב.
בחלקו המזרחי של מעבר אפק, מזרחית לכביש 444, מתנשא מגדל אפק, מבצר גדול ומרשים שבו ניכרות תקופות בנייה שונות, החולש על כל הסביבה. עקב סכנות התמוטטות הכניסה אליו אסורה, אך יפה ללכת סביבו, להתרשם ממנו ולהשקיף מערבה, במיוחד בשקיעה. למרגלותיו, מעברו המערבי של מעבר אפק, נמצא הפארק הלאומי מקורות הירקון.
במשך מאות שנים היה ראש העין מפתח לשליטה בארץ. בתחומי הפארק הלאומי נמצא תל אפק, החולש על המעיינות עצמם וסוגר על המעבר ממערב. הוא מוזכר כבר בתנ"ך: כאן נערך הקרב הקשה בין בני ישראל לפלשתים, שבמהלכו נפל ארון הברית בשבי (שמואל א, ד 1). המלך הורדוס הקים כאן עיר שאותה כינה אנטיפטריס, על-שם אביו. התל ידע שלבים ביזנטיים, אומאיים וצלבניים, אולם השרידים הניכרים על-פני השטח כיום הם עות'מאניים. בשליש האחרון של המאה ה-16 הקים כאן הסולטאן סלים השני את "בינאר באשי", בטורקית - ראש המעיין.
כדאי לבקר ב"בית הבטון", הנמצא בחלקו המערבי של הפארק הלאומי. המבנה, בית הבטון הראשון במדינה, הוקם על-ידי בצלאל יפה בשנת 1911, ושימש כבית המשאבות של חברת פלסטינה. בחוזה שנחתם בין יפה לוועד פתח תקווה הוא התחייב לספק מים לכל פרדסי המושבה. עם קום המדינה עבר המבנה לחברת מקורות, שהפעילה אותו עד להקמת קו ירקון-נגב.
אם הטיול גרם לכם להיות רעבים, קבלו המלצה: מעט צפונית לראש העין (כביש עוקף גבעת חן (בין רעננה להוד השרון), בין החממות של מושב גבעת חן נחבאת מסעדת "חנד'לה" (שעות פתיחה: ימים א'-ה': 24:00-09:00, ימי ו': 01:00-09:00, שבת: 01:00-09:00; טל' 057-9442876, 09-7603647).
"קרוב לעיר אך רחוק מההמולה, בין חממות לשדות תותים", נכתב בדפי השיווק של המקום, וההבטחה אכן נפרעת. לא בכדי בשבת בבוקר אפשר לראות איך המקום מתמלא מיד אחרי הפתיחה. רבים מהבאים הם לקוחות קבועים, והמלצרים כבר יודעים ליד איזה שולחן יתיישבו. חנד'לה היא פרי חזונו של הבן הבכור למשפחת חקלאים ותיקה, שרצה להקים מסעדה כפרית במושב. כך הוסב חלק מהלול המשפחתי למסעדה מוארת ומעוצבת בטוב טעם.
מנת הדגל של המקום היא שקשוקת תרד: מרקם נימוח של עלי תרד, שמנת וביצה. לצד ארוחות הבוקר המפורסמות, הכוללות בין השאר את השקשוקה המדוברת, יש גם ארוחות צהריים וערב עם מגוון בשרים, דגים ופסטות (אם כי רבים מעולי הרגל באים לאכול את השקשוקה בכל שעות היום). יש תפריט ללא גלוטן, ובכלל ניכרת כאן תשומת לב לפרטים, כגון פינת החתלה נוחה בשירותים ויחס ידידותי לבעלי חיים.
לילות ירח במדבר
פסטיבל לילות ירח במדבר מתקיים בחאן שיירות זו השנה ה-51. לצד ההופעות ("החברים של נטאשה", יהודה פוליקר, אמיר דדון) יש גם סדנאות יוגה ויצירה לילדים ולהורים, טיולים לאור הכוכבים ותצפיות אסטרונומיות, טיולי גמלים וסיורים בחוות הבודדים. במתחם הפסטיבל אוהלים ומקומות לינה, מקום לקניית אוכל ושתייה, שירותים ומקלחות. 81-91 ביולי. לפרטים: טל' 7775356-80, shayarot@netvision.net.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
