מצוקת הדיור קודמת לשלום

במרכז הארץ הגופים הירוקים לא נותנים לו לנגוס בשטחים הפתוחים; לצפון הארץ ולנגב הישראלים מגיעים מאוד בעצלתיים, וגם דורשים עבור כך, לגמרי בצדק, תשתיות (תחבורה, חינוך, בריאות), שעולות למדינה מיליארדים; אם ככה, אומר היום שר השיכון, אורי אריאל, אין ברירה אלא לשוב ולרענן את פתרונות הדיור ביהודה ושומרון. מבחינת שר השיכון, המשוואה פשוטה: מצוקת הדיור הנוכחית קודמת לניסיונות להגיע לשלום עם הפלסטינים והאמריקאים.

אבל למרבה האבסורד, דווקא לנתניהו אין אומץ וכוח לשחרר לחצי ביקושים באותם גושי התיישבות שעליהם מדבר שר השיכון. בשנת 2006, כשראש הממשלה אריאל שרון "בגד" במתנחלים ומסר את שטחי עזה ועוד מספר התנחלויות בשומרון, שיווק מינהל מקרקעי ישראל קרקע ל-6,119 דירות ביהודה ושמרון - יותר מרבע ממספר הדירות ששווקו באותה שנה בכל הארץ (22,794).

בשנה שעברה, כשראש הממשלה בנימין נתניהו היה בשלטון, שיווקה המדינה בכל יו"ש קרקע ל-986 דירות, 6.5% מנתח השיווקים בכל הארץ. בבירה ירושלים, שם למדינה יש קרקעות בעיקר מעבר לקו הירוק, שווקו אשתקד קרקעות מדינה ל-2,059 דירות (13% מכלל המדינה), לעומת שיווק קרקע ל-4,235 דירות (19% מכלל המדינה) בשנת 2006.

בהפוך על הפוך, שוב אנחנו למדים מהניסיון שלממשלת ימין חזקה אין מנדט לשיווק המוני של קרקע ביו"ש או במזרח ירושלים. יצחק רבין הקים להם מחלפים ואוטוסטרדות כדי "לפצות" אותם על הסכם אוסלו; שרון שיווק להם שיא של יח"ד כדי "לפצות" על ההתנתקות. ונתניהו? הוא דורש מהמתנחלים והירושלמים מינימום בנייה כדי לא להרגיז את האמריקאים.