ניתוח "גלובס": בנק הפועלים לא יראה הרבה ממוטי זיסר

כמעט 5 חודשים חלפו מאז הגיש בנק הפועלים בקשה לבית המשפט לכינוס נכסיה של החברה הפרטית אירופה ישראל, בבעלות מוטי זיסר, וזאת "לאחר שהתקיימו עילות רבות המקנות זכות זאת, בין היתר בשל הפרות בוטות של הסכמים וצניחה דרמטית בערך הבטוחות", כפי שנכתב אז בבקשת הבנק.

אלא שמה שנראה בזמנו כמהלך אגרסיבי של הבנק כלפי אחד מחייביו הגדולים, ואשר לווה באמירות קשות מצד בכירי הפועלים כנגד זיסר, התברר מאז כמהלך חסר שיניים למעשה, בשל המצב העגום שאליו נקלעו עסקיו של האחרון.

יתרה מכך, שווי השעבוד המרכזי שמחזיק הבנק באירופה ישראל - מניות השליטה בחברת אלביט הדמיה, צנח בקרוב ל-50% מאז הוגשה הבקשה לביהמ"ש. הללו נסחרות כיום בשווי שוק של פחות מ-80 מיליון שקל, לעומת הלוואות בהיקף עצום של כ-1.25 מיליארד שקל שהעמיד הבנק לעסקיו של זיסר.

היום יכונסו האסיפות המקדימות לקראת אישור הסדר החוב באלביט הדמיה, חברת ייזום הפרויקטים של זיסר שנקלעה לחדלות פירעון בשל חוב פיננסי של כ-2.5 מיליארד שקל. מדובר בהסדר השני בהיקפו רק לזה המתנהל כיום בקונצרן אי.די.בי.

עוד בטרם ההצבעות המכריעות לאישור ההסדר, ניתן לקבוע בוודאות שני דברים: ראשית, זיסר עצמו, שאיננו רוצה או לא יכול להזרים כסף להסדר החוב, יאבד את השליטה בחברה (צפוי להיות מדולל להחזקה של כ-5% מהמניות בלבד); ושנית - בנק הפועלים, שבדרך כלל דואג לביטחונות טובים יחסית לאלו של נושי האג"ח - צפוי לספוג תספורת ענקית של כמיליארד שקל על ההלוואות לעסקי זיסר.

"חשבנו שכדאי לתת לו צ'אנס"

לבנק בניהולו של ציון קינן שני כובעים בפרשת הקריסה של זיסר. הראשון הוא כנושה באלביט הדמיה, אשר חייבת לו כ-230 מיליון שקל, כאשר הבטוחות כנגד החוב הן 29% ממניות החברה הבת העיקרית של אלביט, פלאזה סנטרס, וכן ביטחונות על תקבולים ממלונות באירופה ופעילות האופנה של אלביט הדמיה (זיכיונות גאפ ומנגו).

הכובע השני, והגדול יותר של הבנק, הוא כנושה באירופה ישראל (המחזיקה בכ-50% ממניות אלביט הדמיה), שם עומד היקף החוב על כמיליארד שקל. בנוסף למניות השליטה באלביט הדמיה, קיימת כנגד החוב ערבות אישית של זיסר לטובת הבנק, אך ספק רב אם ניתן לגבות ממנה סכום משמעותי. בקומה זו כאמור, מתנהלת עדיין בביהמ"ש תביעת הבנק לכינוס נכסים.

ככל הידוע, כבר מחק בנק פועלים את מרבית, אם לא את כל, ההלוואות שהעמיד לזיסר ולאלביט הדמיה, כך שמבחינתו כל החזר ולו חלקי של החוב, יתקבל בברכה. עם זאת, עד כה נקט הבנק בגישה בלתי מתפשרת מול זיסר, אשר יוחסה בעיקר לחוסר אמון ולמערכת יחסים עכורה שהתפתחה בין הצדדים.

שמעון גל, מנהל החטיבה העסקית בבנק, אמר באחרונה בביהמ"ש כי "נתנו לזיסר הרבה הזדמנויות לשלם. לא מיהרנו להגיע איתו להליך משפטי. חשבנו שאם הלקוח אומר שהוא יכול לעמוד בלוח הסילוקין החדש, אז כדאי לתת לו את הצ'אנס, אך מאז אפריל 2010 זיסר הפר שוב ושוב את ההסכמים בינינו".

השעבודים בכלל רלוונטיים?

נכון להיום מסרב הבנק לשאת ולתת עם החברה או עם נושי האג"ח שלה, וממשיך לנהל את הבקשה לכינוס נכסיה של אירופה ישראל בביהמ"ש. אלא, שלא מן הנמנע כי כבר בזמן הקרוב יצטרף הבנק להסדר החוב המתגבש באלביט הדמיה.

על פי ההערכות בשוק, יפעל הבנק לקבלת פיצוי (ככל הנראה במניות אלביט הדמיה) במסגרת הסדר החוב, כנגד אי מימוש הבטוחות שהוא מחזיק בידיו - בעיקר מניות פלאזה סנטרס. במקרה זה, החוב לבנק ייפרס מחדש כנגד ביטחונות משופרים.

באשר לחוב הפרטי של אירופה ישראל לבנק, כנגדו שועבדו מניות השליטה באלביט הדמיה, הרי שלאחר ההסדר יחול השעבוד על כ-5% בלבד ממניות החברה (חלקו הצפוי של זיסר) - אותן יפעל הבנק לממש מרגע שיועברו לידיו.

גורמים בשוק העריכו היום באוזנינו כי אם יתעקש הפועלים שלא להשתלב בהסדר החוב באלביט הדמיה, ויפעל למימוש את הבטוחות שבידיו, הוא יקבל כ-140 מיליון שקל בלבד - כמחצית מהחוב של אלביט הדמיה כלפיו.

בנוסף, נזכיר, מופעל כיום על הבנק לחץ מצד מחזיקי האג"ח, הטוענים כי השעבודים שבידיו אינם רלוונטיים שכן הם ניתנו בשעה שהחברה כבר הייתה שרויה במשבר. בהקשר לכך ציינה לאחרונה שופטת בית המשפט המחוזי, ורדה אלשיך, כי "ייתכן שהבנק ייאלץ להתמודד עם הטענות בדבר בטלות השעבודים, שמעלים כמה מהנאמנים של איגרות החוב".