טרם נדון במכונית, נדון בכביש. ROUTE NAPOLEON הוא קרוי. "דרך נפוליאון". בנפוליאון האמיתי מדובר. לא בעוגה הקרויה כך ולא באהוד ברק. ב-11 באפריל 1814 נכפה על נפוליאון האמיתי לנטוש את כס קיסרותו, ולצאת לגלות באי אלבה. ב-1 במארס 1815, לאחר שנמלט מאי גלותו, הוא שב ונחת בדרום צרפת, נחוש בדעתו להגיע לפאריז ולהשיב לידיו את שרביט הקיסר.
כדי להימנע מעימות עם הצבא הצרפתי, בחר נפוליאון בדרך נידחת, שהובילה מעיירת החוף אנטיב ועד למרומי עיירת הסקי גרונבל. הנתיב הזה נסלל, ונקרא עד עצם היום הזה "ROUTE NAPOLEON".
זו לי הפעם הרביעית שאני נוהג בכביש הזה, וגם הפעם הוא שב והפעים אותי. זהו אחד מכבישי הנהיגה המשובחים, המלהיבים, המאתגרים והיפהפיים ביותר באירופה. אין אגודת נהגים, רוכבים, מדוושים וסתם טיילים, שאינה מציינת את דרך נפוליאון כאחד מכבישיה המומלצים ביותר. וכל מוכה הגה, חולה נהיגה, נגוע-דוושה ונרקומן-כביש, פשוט חייב לטרוח לפחות פעם אחת בחייו, ולהגיע אל הכביש הזה. לא חשוב באיזו מכונית. כי אין הרבה חוויות שכאלה בעולם האספלט.
הפעם זכיתי ליהנות רק מקטע די זעום של מסלול נפוליאון. אך התנחמתי בכך שאני עושה זאת עם הצעצוע המתאים: פיז'ו 208 GTI החדשה.
לדידי, היה משהו סמלי ומשעשע בבחירת הנתיב הנפוליאוני הזה להשקת ה-208 GTI. שהרי גם היא, כמו נפוליאון קשישא, מבקשת לשוב ולהתיישב על כס המלכות ממנו הודחה. גם היא, כמוהו, שואפת לשוב ולהיבחר למלכה, מלכת הקטנות הלוהטות. גם היא, כמו הקיסר השב מגלותו, מבקשת להשיב עטרה ליושנה, ולחדש את שושלת מלכותה של הפיז'ו 205 GTI זצוק"ל.
מאוד מאולפת
כידוע לכל שוחר מוטוריקה, ה-205 GTI כיכבה בחלומותיהם של כל חובבי הרכב הצעירים, לאורך עשור שלם בין 1984 ו-1994. היה לה מנוע חובב סל"ד ומוזרק בן 1.6 ליטר, 105-115 כוחות סוס, שילדה והגה מבריקים, ו... בעצם זהו. זה היה כל הסוד. ובכל זאת היא נכנסה כמעט בן-לילה אל ההיסטוריה המוטורית של העולם. מאותן מכוניות בודדות, יחידות סגולה, שזכו לנשיקתן של פיות, והילכו קסם מיוחד על האוחזים בהגאיהן.
ה-GTI ההיא, ההיסטורית, חוללה פלאים לתדמיתה של היצרנית פיז'ו. העלתה סומק של נעורים בלחייה, הוסיפה לה מכמנים של שובבות וסקסיות, נסכה בה רוח של רעננות ונועזות, וגם הציגה - סוף-סוף - מתחרה מעניינת לגולף GTI, שהיא בעצם האמא והאבא של כל ה-GTI למיניהן.
כמה וכמה פעמים ניסתה פיז'ו להשיב עטרה ליושנה. אך המאמצים הללו לא צלחו. הקסם לא שב והתעורר.
עתה הם שוב מנסים, עם ה-208 GTI.
ההשוואה בין השתיים הללו, ההיסטורית והחדשה, מעניינת לא רק מן הזווית המוטורית, אלא גם מן הזווית האנושית והסוציולוגית. כי כשם שהישנה ייצגה את זמנה ואת רוח זמנה, כך עושה גם החדשה. והיא מלמדת אותנו שהאנושות צמחה בזמן שחלף, עבתה, השתכללה, נבהלה קצת מעצמה, התמסרה לאלקטרוניקה, ובעצם - למה להכחיש? - נהייתה קצת פחות הרפתקנית וקצת יותר שמרנית.
ה-GTI החדשה ארוכה מקודמתה, רחבה מקודמתה, כבדה מקודמתה, מחושמלת מקודמתה, בטוחה מקודמתה, והרבה הרבה יותר זהירה ושקולה מקודמתה. אפשר להבין מדוע. עולם הלקוחות דהיום, מוכן להתענג על נהמת מנוע ספורטיבית, מוכן לאהוב מהירות מופרזת, מוכן להידבק למסעד המושב בתאוצה עזה, אך לא יסבול מכונית שדורשת ממנו מיומנות גבוהה מדי. הוא מאוד אוהב מכוניות עם שרירים, אך לא יסלח למכונית שיש לה גם שיניים.
בפיז'ו יודעים כל זאת. ולכן, ה-208 מאוד מאולפת. יש לה 200 כוחות סוס ממנוע 1.6 מוגדש (שמיוצר בשיתוף פעולה עם ב.מ.וו. ופועם גם בדיגמי מיני החזקים). יש לה גיר ידני מדויק ונעים מאוד. יש לה הגה חשמלי שאינו מעיק ועושה מלאכה טובה. יש לה צמיגים משובחים, בלמים טובים ושילדה נבונה ומדויקת. והעיקר - היא שבה וזכתה במידה לא מבוטלת של קסם, מאותו סוג ישן וטוב ומשכר שבו בורכה ה-205 GTI ההיא-ההיא.
אבל היא לא תנשוך. ולא תבעט. ולא תפתיע. ולא תכשכש לפתע בזנבה המחוטב ותבהיל את הנוהג בה.
וטוב שכך. כי היא לא בת המאה הקודמת. היא בת המאה ה-21. מאה מפונקת יותר, חששנית יותר ורובוטית יותר. מאה שבה החושים נמסרו לחיישנים, שיקול הדעת - לצ'יפים, והמיומנות נמסרה לידיהם הנאמנות של ג'וקים אלקטרוניים חרוצים.
בדבר אחד אין ספק. ה-GTI החדשה היא ברייה נאה להפליא. עיקר יופייה, לפחות בעיניי, טמון בסביבת הנהג ובתא הנוסעים. דוושות אלומיניום, תפירה מופתית של המושבים, מושבי ספורט נוחים ותומכים, לוח מחוונים יעיל ויפה, מסך מגודל במרכז לוח המחוונים ומסך קטן מול עיניו של הנהג. והכל (במכונית ההשקה) בגווני שחור-אדום שובי-לב. תא מרהיב ממש.
ה-208 הרגישה מאוד נינוחה ומאושרת בכבישי ההרים שסביב הריביירה הצרפתית, וכמובן גם בחיקה של "דרך נפוליאון". גם אני הייתי נינוח ומאושר. מתעופף בנינוחות מהירה מאוד בין הפניות, רווה רוב נחת מתגובת דוושה שרירית, מהגה שאינו מאכזב, מידית הילוכים נעימה וזריזה, מכוח זמין ומשילדה מדויקת ומהודקת. אכן, היא לא יודעת להבהיל או לנשוך, ואפילו לנבוח היא לא אוהבת. אבל היא בהחלט יודעת לציית, להגיב, לנחש את כוונת השולט בה ולרצותו. ובעיקר היא יודעת להתחנף. וזה מאוד מאוד נעים.
דומני על-כן, שסוף-סוף קמה יורשת. שאותן פיות מסתוריות שנגעו בשרביט הקסמים שלהן ב-205 GTI של 1984, הואילו בטובן לשוב ולהגיח לעולם כדי לנגוע גם ב-208 GTI של 2013.
אך דבר אחד קטן ראוי לזכור; גם הפיות של 2013 אינן כשהיו. גם הן השתנו עם הזמנים. וגם הן, כמו כולנו, מופעלות עתה באמצעות חיישנים, צ'יפים, ג'וקים, ומערכת הפעלה אנדרואידית. אז אולי הקסם הפעם קצת ממוחשב, אבל הוא בהחלט בהחלט נוכח. וזה לא מעט.
* הכותב היה אורח החברה בצרפת
חלק מהמתחרות
סיאט איביזה קופרה
מנוע הטורבו של משפחת פולקסווגן נמתח ותוגבר כדי לספק 180 כוחות סוס מכובדים ומומנט של של 25 קג"מ. מכונית 3 הדלתות הקומפקטית מאיצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-7.2 שניות וסוגרת על 225 קמ"ש. עם תיבת DSG אוטומטית מחירה הוא 158 אלף שקל
פיאט פונטו אבארט
לפיאט פונטו אבארט יש אמנם רק 165 כ"ס אבל מנוע ה-1.4 ליטר שלה מייצר 25 קג"מ ויש לה מראה אגרסיבי, תא נוסעים מאובזר היטב ושלדה קשיחה ומושחזת שמיועדת לחובבי ההגה. היא מאיצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-7.9 שניות. המחיר הוא 167 אלף שקל
רנו קליאו RS
לרנו קליאו RS יש מנוע 1.6 ליטר מתוגבר שמייצר 200 כ"ס ו-24 קג"מ ובסיוע תיבה ידנית בת 6 מהירויות היא מאיצה מאפס ל-100 קמ"ש ב-6.7 שניות וסוגרת 230 קמ"ש. יש לה תא נוסעים מרווח מאוד והיא חסכונית בדלק. המחיר טרם פורסם
פיזו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
