חצר המורשעים של ש"ס

תנועת ש"ס, זו שקמה כדי לעזור לעניים ומסכנים, היא המפלגה שהכי מעסיקה את מערכת החוק והמשפט במדינה. כמות הנוכלים שהתנועה הזאת מנפיקה, כאלה שכבר הורשעו ואחרים שכבר חשודים, היא באמת הישג לא קטן לתנועה כה צעירה יחסית.

האחרון בחשודים (לרגע זה) הוא אברהם יוסף, בנו של עובדיה יוסף, המר"ן ופוסק הדור בתחום הדתי ומנהיג ש"ס בתחום הפוליטי. הוא נחקר השבוע (ד') באזהרה בחשד להפרת אמונים.

כשרואים את רשימת מורשעי התנועה, אי-אפשר שלא להתפעל. ואולי גם להזדעזע. ואולי, כפי שעושים הרבים אצלנו, פשוט לעבור לסדר היום.

בורא ש"ס

הנה הרשימה המכובדת (הלקוחה מאתר התנועה לאיכות השלטון): שלמה בניזרי, רפאל פנחסי, אריה דרעי, יאיר לוי, עופר חוגי, יאיר פרץ, שלמה דיין. בואו נספור יחד: אחד, שניים - שבעה.

כולם כמובן - ברור! - רבנים. כלומר מורי דרך, כאלה שאנשים באים לבקש את עצתם ומקבלים גם דברי תוכחה והטפה לחיים נקיים, ישרים ויראי הבורא. כלומר, בורא תנועת ש"ס. כי הוא האדם שאנשים בש"ס באמת יראים מפניו. במיוחד מנהיגים וכאלה המבקשים להיות בעמדות מנהיגות, או לפחות לקבל ג'ובים מכניסים (כמו למשל הג'וב של מנהל חברא קדישא ברעננה, שאיתו באה משכורת של כמיליון שקל בשנה. כל שנה. סכום שהצליח להשיג המנהל הנוכחי הקרוי יואל עזרזר, מבאי ביתו של המר"ן. אגב, משטרה - אתם עושים משהו בעניינו?).

ההרשעות דומות - שוחד, גניבה ממעביד והפרת אמונים. במילה אחת: כסף. אוהבים את אלוהים, אבל בשביל הממון הם מוכנים לעבור על מצוותיו של בורא עולם, ולנהוג על-פי משנתו של בורא ש"ס.

כאשר זה המצב, האם יהיה זה לא נאה אם נאמר שתנועת ש"ס מושחתת? האם יהיה לא נכון אם נסיק שמנהיגי תנועה זו אוהבים את עצמם קצת, אולי טיפה, יותר מאשר את העניים והנזקקים? שהרי לא מדובר כאן ברובין הודים הגונבים למען נזקקי העם. מדובר כאן על... נו טוב, אתם יודעי על מי.

חממה למושחתים

אני לא אוהב לעשות הכללות, או אפילו הרחבות, אבל האם אפשר לומר שהשחיתות של מפלגה מתמצה ברשימת מורשעיה? רשימה כזאת, בוודאי כשמדובר בש"ס, היא רק קצה המזלג. חשוב ממנה האופן שבו מתייחסים התנועה ומנהיגיה לעבירות ולמי שהורשע בהן.

כלומר, נתפס אחד הרבנים כחשוד בפלילים, עוצרים אותו לחקירה - מה יש ליוסף לומר על כך? לפעמים ש"הוא זכאי", ש"דופקים את השחורים", וש"מחפשים את ש"ס".

כשלעצמי אני חושב שמספר הנוכלים המוכרים ככאלה בהחלט מצדיק "לחפש" את התנועה. כי חיפושים כאלה הניבו עד כה כמות נאה של מעצרים והרשעות.

הנוכלים המורשעים לעולם אינם נמצאים הרחק מחצרו של הרב עובדיה יוסף. הם אנשים שהוא גידל, טיפח, שממנו שאבו את הערכים שלאורם (או לחשכתם) הם חיים. הוא, יוסף, היה זה שהעלה ורומם אותם לעמדות מנהיגות. הוא זה שקבע שמי שגנב, רימה, מעל וכויו"ב, ראוי לחזור את התנועה כאילו דבר לא קרה. כלומר, הוא זה הקובע את הנורמה הש"סית שאם הגנב הוא עסקן בש"ס - זה לא עושה אותו גנב. המחליט בעניין הוא הבורא. בורא ש"ס, כמובן.

לגלות יותר עניין ברב יוסף

אני תוהה כבר זמן רב: אם כל תפוחי ש"ס הרקובים גדלו וגדלים בפרדסו של יוסף - אז מה עם הפרדסן? אני לא מנסה לטעון, או אפילו לרמוז, שיוסף ביצע מעשים לא ראויים, או לא חוקיים רחמנא ליצלן.

התהייה שלי היא כזאת: אנחנו כבר יודעים שרבנים, ביניהם גדולים בתורה, מבצעים מעשים שעל-פי התורה דינם גיהינום הרבה יותר גרוע מכלא מעשיהו. כפי שאנחנו כבר מבינים שגם ראש ממשלה יכול לסטות מדרך הישר. מתי נגיע אל התובנה שזה יכול לקרות גם למר"ן ופוסק דור שהוא גם הבעלים של מפלגה פוליטית?

כדי שלא תהיה אי-הבנה: אני משוכנע כי רבב לא נפל ביוסף. אני משוכנע - אבל לא יודע. יש מדי פעם ידיעות על כספים רבים מאוד שמסתובבים שם בחצר שאותה מנהיג יוסף. לא הגיע הזמן לחקור מה קורה שם? לא, חס ושלום, כדי להטיל דופי ברב. להיפך. כדי להוכיח כי הוא אכן נקי.

לפי דעתי, היה ראוי שהרב עצמו יבקש שיבדקו אותו. אבל זה לא יקרה. לאור ניסיון העבר, ועל רקע ידיעות מחשידות, ראוי שהמשטרה תגלה יותר עניין במתרחש שם.

matigolan@globes.co.il