לא הנגיד לבדו

אירועי סוף השבוע בשוק המט"ח העולמי המחישו יותר מכל את הכישלון של בנק ישראל בכל הקשור להתערבויות ולטיפול בספקולנטים שהשתלטו על המסחר תוך שהם מעוותים פעם אחר פעם את השערים וגורמים בסופו של דבר נזק בלתי הפיך לכלכלת ישראל.

מן הראוי להדגיש כבר כעת כי אין מדובר בכישלון האסטרטגיה. אני סבור שנגיד בנק ישראל היוצא סטנלי פישר והצוות הניהולי פעלו באומץ לב ראוי להערכה, בקבלם החלטות קשות, לעיתים אף לא מקובלות, חלקן היוו אבן דרך בהתמודדות נגידים אחרים עם המציאות החדשה שנוצרה בעקבות מלחמת המטבעות.

הכישלון הוא מנת חלקו של הדרג הביצועי שאמור היה ליישם בצורה טובה יותר את החלטות הבנק בכל הקשור להתערבות בשוק המט"ח. הגדיר זאת היטב אחד הסוחרים בשוק: "תן לכל דילר בינוני 50 מיליארד דולר והשער היום היה שונה לחלוטין".

בנק ישראל ממשיך להתערב בשוק בדרכים לא רלוונטיות ולא אפקטיביות. גם ביום שישי האחרון רכש הבנק עשרות מיליוני דולרים, שהתווספו ל-2.5 מיליארד דולר אותם רכש הבנק בחודשיים האחרונים. היכן נמצא סל המטבעות? בשפל של שנים וקרוב לשפל כל הזמנים.

מה שקרה בסוף השבוע אינו שונה ממה שקורה כאן זמן רב. אז נכון שהדוד בן (ברננקי) שוב דיבר ביום רביעי בערב ויצר אנדרלמוסיה של ממש בשוקי המט"ח. אם נסתכל על הצמד המשמעותי ביותר לשוק המט"ח שלנו - דולר/אירו, הרי שהאירו התחזק לעומת הדולר ב-2% תוך מספר שעות. ע"פ נוסחת סל המטבעות שלנו זה אמור לגרום להיחלשות של אחוז אחד בשער הדולר לעומת השקל וזה בדיוק מה שקרה.

הדולר נחלש מרמה של 3.645 שקלים לדולר לרמה של 3.61 שקלים. אלא מה, מאותה נקודה שב הדולר להתחזק בעולם ותיקן כמחצית מההיחלשות שלו מול האירו. האם השקל תיקן בהתאמה? מה פתאום.

כאן כבר נכנסים לתמונה שחקני המט"ח, בעיקר אלו השולטים על מכונות המסחר וכאן באה לידי ביטוי חולשתה של יחידת הביצוע של בנק ישראל. אם מישהו מכם סבור שמדובר באירוע נקודתי וחריג אזי טעות בידו. הדבר חוזר על עצמו מדי שבוע, בעיקר בשעות הערב ובסופי שבוע כשמחזורי המסחר דלילים וקל להפעיל מניפולציות על השערים.

ניתן לעיתים לראות את השקל מתחזק ואפילו משמעותית מול הדולר (ולמעשה מול סל המטבעות כולו) מבלי שהומר אפילו דולר אחד בשוק. זה מצב אבסורדי שאסור שיקרה. מי שצריך לדאוג לכך הם סוחרי המט"ח של בנק ישראל ומנהלי חדר המסחר שלו וקל מאד לדאוג לכך.

לא יהיה זה הוגן לתקוף מבלי לסנגר על החברים בחדר המסחר של הבנק. מזה שנים אני טוען שמלחמת המטבעות יצרה משחק לא הוגן - "לא כוחות", כפי שנוהגים הילדים לומר. כל הניסיונות לשנות קצת את כללי המשחק ולהגביל את יכולות המינוף הפיננסיות נתקלו בהתנגדות עזה של ארה"ב ובריטניה - מקום מושבם של מרבית הבנקים להשקעות וקרנות הגידור.

כשבנק מרכזי מתערב, הוא רוכש מטבע אמיתי מבלי למנף. לקרנות ולשחקני המט"ח יש יכולות מינוף אדירות והם משתמשים בקווי אשראי הניתנים להם על ידי הבנקים. אם אני כשחקן נדרש ל-10% ביטחונות על היקף פעילותי, הרי שבמידה ואני רוצה להתמודד מול בנק ישראל שרכש 50 מיליון דולר ביום שישי האחרון, אני נדרש רק ל-5 מיליון דולר על מנת למכור מולו את אותם 50 מיליון. ברור לכם שגולדמן זאקס וחבריהם נדרשים להרבה פחות מ-10% בטחונות ועל כן יכולות המינוף שלהם אדירות.

היקף הפעילות הספקולטיבית כאן הוא בלתי נתפס. בנק ישראל כבר רכש החל משנת 2008 סכום עתק של 54 מיליארד דולר. על מנת לסבר את האוזן, סך העודף בחשבון השוטף (שהוא המאזן של מדינת ישראל וכולל את המט"ח הנכנס והיוצא מהמדינה במסגרת החשבון המסחרי וההעברות) בתקופה הרלוונטית לא עלה על 24 מיליארד דולר.

30 מיליארד דולר, לא כולל פעילות נגזרת שמגדילה משמעותית סכום זה, זהו היקף ההימור על השקל. זהו היקף שמדינת ישראל המושתתת על יצוא ותעשיה מקומית לא יכה להרשות לעצמה. ההיי-טק הישראלי עדיין נהנה משומנים ועל כן הפגיעה בו עדיין לא באה לידי ביטוי משמעותי.

התעשייה המסורתית לעומת זאת כבר חשה היטב את עוצמת השקל. יצואנים שלא הגנו על עצמם (ויש רבים כאלו) וסובלים גם מהירידה בהיקפי הפעילות באירופה וגם מעוצמת השקל, מתחילים להיחנק בהיעדר חמצן. אלו שמוגנים קיבלו קצת אוויר אולם גם הם ירגישו את עניבת החנק עד סוף השנה.

בנק ישראל לא יכול להתמודד במערכה לבד ודרוש כמובן שיתוף פעולה מהאוצר שחייב לנקוט בצעדים משלו, אולם בינתיים הוא מתנהג כגיס חמישי. אולם גם בתנאים הקיימים של משחק המלחמה יש ליחידת הביצוע של בנק ישראל יכולת להתמודד יותר בחוכמה ולהקשות לכל הפחות על האויב.

אומנם פישר הדגיש לאחרונה כי אין לו מגבלת יתרות וכי ימשיך לרכוש מט"ח ככל שיידרש והוא אכן עושה זאת, אולם הנגיד לא אמור לשלוט ברזי שוק המט"ח. תפקידם של אנשי הביצוע שלו להשתמש בתחמושת העומדת לרשותם בתבונה ולא להמשיך לירות באופן שבלוני כשרואים כבר שנים שהמטרה לא מושגת. עליהם למצוא את הדרכים היצירתיות, ויש רבות כאלה, על מנת להקשות על חובבי השקל להשיג את מטרתם על חשבון המשק הישראלי.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס

yf@energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד